הצטלמו הזוגות ביחד עם החפץ או התמונה שהביאו.
גלגולו של חפץ-סבתא מרים (ממי) דאובה והנכדה אביגיל פלדמן
החפץ: שרשרת שנוצרה בפולין 1870 ,עשויה מזהב ומשובצת אבני חן.
השרשרת נמצאת אצל סבתי ממי דאובה והוענקה לה ע"י סבתה מרים שר, שהעבירה אותה לסבתא רבתא שלי לפני שעלתה לארץ.
בעבר הייתה השרשרת צמיד יד, אבל סבתא שלי מרים [ממי] דאובה השחילה חישוק זהב וכך הפך הצמיד לשרשרת.
השרשרת היא הדבר היחיד שנשאר מסבתא מרים שר, אחרי שנרצחה ע"י הנאצים והוא יקר מאד לליבה.
"כשאני עונדת את השרשרת על צווארי,אני חשה זיכרון אמי וסבתי על ליבי": מרים דאובה
גלגולו של חפץ סבתא מיה והנכדה עמית פרופ- צלחת סדר פסח
החפץ: צלחת מהמאה ה 18- , מאלזס לורן בצרפת.
הצלחת הגיעה לארץ עם סבתא של סבא של עמית, מאוקריאנה ב -1921
הצלחת עשויה מקרמיקה ומעוטרת בצבע כחול, צלחת שכמעט
זהה לה נמצאת באגף היודאיקה, במוזיאון ישראל שבירושלים.
הצלחת משמשת את המשפחה בסדר פסח, ויש לה חשיבות רבה
במשפחה כי היא נמצאת אצלנו כבר כמה וכמה דורות.
גלגולו של חפץ סבתא דורית ברעם והנכדה נועה ברעם.
החפץ: תעודת חבר באגודת הציונים בעיר בלאשקי, פולין משנת 1917
התעודה הכתובה בעברית ופולנית, ניתנה ליעקב ברומברט, סבו של סבא שלי, אבי ברעם.
יעקב ברומברט התגורר עם משפחתו בעיר בלאשקי, עסק בשרברבות, התנדב במכבי האש והיה פעיל בתנועה הציונית.
בשנת 1922 עלה עם משפחתו לארץ. כיום התעודה ממוסגרת ותלויה בביתו של סבא שלי.
" משמעות התעודה היא גאווה ושורשים ציוניים חזקים כבר מתחילת המאה הקודמת" : אבי ברעם.
גלגולו של חפץ סבתא שולמית מגיאר (אהרוני) והנכד אדם שלף
החפץ: תעודת מענק מדוד בן-גוריון משנת 1949
עותקי התעודה נמצאים אצל כל אחד מצאצאיה של סבתא רבתא שלי
צביה אהרונוב (אהרוני) ז"ל - (אמא של סבתי שולמית)
לאחר קום המדינה, ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון
הכריז על מענק כספי בסך 100 לירות ישראליות לכל
משפחה בת עשרה ילדים ויותר, במטרה לעודד את הילודה.
משפחתה של סבתי, הייתה בת עשרה ילדים, עוד לפני קום
המדינה, ובכל זאת ניתן לה המענק. באותו זמן, המענק היה
סכום נכבד, והמשפחה נהנתה ממתנות לכל ילד ופריטים
שונים לבית.
"משמעותו של החפץ עבורי היא נוסטלגיה והדגשת העבר של
המדינה. כל צאצא משתמש בזה כשכותב עבודת שורשים
והעתקים נשארים אצל כל בני המשפחה": סבתא שלומית