בית ספר אייל בעכו - מפגש פתיחה

ז'קלין בן דוד, כמו בכל שנה מחפשת מבוגרים לתוכנית, השנה הציעה לי לגייס את ארגון אומ"ץ בעכו. לאחר חשיפה מרגשת לנשים נוצר הקשר עם בית הספר ובהובלת ז'קלין המורה המובילה, מחנכת הכיתה אוסנת והמנהלת אפרת החלה הפעילות בתוכנית במפגש של הילדים והמבוגרים. 

למצגת פעילות התכנית בבית הספר

בית ספר איל בעכו - עשור לקשר הרב דורי

 בית הספר איל בעכו הוא בית ספר לחינוך מיוחד , תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר הוא הפרויקט של ז'קלין בן דוד. לפני עשר שנים ז'קלין אימצה מספר מבוגרים ובכל שנה היא מעלה סיפור שלהם כאשר התלמידים מתמללים את הסיפור ושומרים על קשר במהלך השנה. 

לפני כשבועיים הגעתי לבית הספר, ז'קלין קיבלה אותי במאור עיניים לאחר שיחה קצרה עם המנהלת הראתה לי ז'קלין את חדר המחשבים המטופח שלה  שבו היא מלמדת ואת הקיר שמוקדש לתכנית הקשר הרב דורי:

לאחר שיצאתי מבית הספר חשבתי לעצמי כמה טוב וחשוב שאנשים כמו ז'קלין הם חלק מהקשר הרב דורי ומה החשיבות של מובילי התוכנית בתוך בית הספר. 

(נכתב על ידי משה רוט, מדרך ישובי, מחוז צפון, תכנית הקשר הרב דורי)

משלוח מנות לפורים לוותיקים בעכו

בית הספר איל בעכו, בית ספר לחינוך מיוחד משתתף כבר עשור שנים בתוכנית בהובלתה המסורה של המורה ז'קלין בן דוד.

השנה הכינו התלמידים הפתעה מרגשת לוותיקים ,משלוח מנות לפורים בעזרתה של ענת המורה לאמנות ובעידודה של המנהלת אפרת ספיר, כבוד לז'קלין על היוזמה והפקת הסרטון ועשייה של עשור שנים בתכנית הקשר הרב דורי.

האזרחים הותיקים בתכנית

סרטון המתאר את הפעילות:

מאת המדריך היישובי משה רוט

שנה נוספת בבי"ס איל בעכו עם המורה ז'קלין בן דוד

ז'קלין בן דוד, המורה המובילה את התכנית בבי"ס איל בעכו מזה מספר שנים, ובתשע"ט בניהולו של יגאל פייגנבאום, סיכמה את הפעילות:

"ביום ב' 27/5/2019 חגגנו את המפגש האחרון  השנה בפרויקט מעשיר זה של "הקשר רב דורי".

 

השנה ההיענות הייתה רציפה והתקיימה במועדה ללא תקלות כשנקודת השיא היה הביקור בבית התפוצות.
במפגש האחרון אחת מאזרחים הוותיקים הייתה בבית חולים והיה לנו צער על כך. שוחחנו עמה טלפונית ומסרנו לה בריאות והחלמה מהירה והיא, כמובן, התעודדה ושמחה מאוד על כך.

מנהל בית הספר אמר מילות תודה לכולנו על פעילות  ברוכה זו והזכיר, גם הוא, את הביקור המוצלח בבית התפוצות.  

צפינו במצגת לסיכום השנה של הפעילות כאשר כל תלמיד ואזרח הוותיק מול עמדת מחשב  וברקע "שיר  פרידה" של שלמה ארצי.  

לאחר מכן ישבנו למלא טופס משוב אינטרנטי מקוון, חילקנו תעודות ולקינוח התכבדנו, בשתייה, בעוגה ובחטיפים ".

I LOVE YOU בשפת הסימנים, עוד "משהו" שקבלו הסבים והתלמידים מהמורה המובילה נועה פורת

      I  LOVE  YOU    בשפת הסימנים    = 

עוד "משהו" שקבלו הסבים והתלמידים מהמורה המובילה נועה פורת 

נועה פורת, המורה המובילה בבי"ס גורדון בעכו שהינה חרשת מלידה סיכמה:

" את הובלת התכנית קיבלתי כשבועיים לפני שהתקיימה הפגישה הראשונה.

מאותו הרגע התרגשתי ובסיום התכנית הבנתי כמה צדקתי בתחושותיי.

מפגש הסיום התקיים בשלושה שלבים: שלב ראשון הסבתות והנכדות התבקשו לכתוב משובים. כולן ציינו ש"הקשר הרב דורי" הנה תכנית מבורכת וכי חייבים להמשיכה. הסיבות לכך הן בעיקר הרצון להתקרב לנכדים, להכיר את עולמם וכן להכיר את המדיה החברתית והעולם הטכנולוגי בהם שולט הדור הצעיר.

בחלקו השני של המפגש הסבתות קיבלו תעודת הוקרה והתרגשו מאוד לסרוק את הברקוד על גבי התעודה ולקרוא את סיפורן מתוך אתר בית התפוצות. התרגשתי לראותן מתרגשות.

בחלקו השלישי יצרנו שיח אישי באמצעות קלפים "זרעים של קשר". דרך הקלפים הסבתות הבינו עוד יותר עד כמה הקשר עם הנכדים הכרחי וחשוב ועד כמה הקשר הרב דורי הנו מבורך.

לסיום, כל סבתא ונכדה קיבלו שי מעשה ידיי מחזיק מפתחות עם הסימן    

שפירושו I   LOVE  U    בשפת הסימנים.

כמורה מלווה נפלה בזכותי הזכות להיות חלק מהתכנית המבורכת והמרגשת הזאת. תכנית שאני מאמינה בה וחושבת שהיום במיוחד, בעידן הטכנולוגיה אין יותר חשוב מלחזק את הקשר הרב דורי בין סבים ונכדים! אשריי שזכיתי! "

גם השנה פעילות מרגשת בבי"ס איל בעכו בהנחיית המורה ז'קלין בן דוד

 ז'קלין בן דוד, המורה המובילה את התכנית בבי"ס איל בעכו שיתפה בתמונות אלו:

 

במפגש השני ב"גורדון" בעכו התרגשו מאד לשתף בחפצים מעבר המשפחות

נועה פורת, מובילת התכנית בביה"ס תארה מפגש מרגש ביותר בנושא חפצים מעברן של המשפחות ושיתפה:

חיה/חלה עם נכדתה שי ניב ותעודת "פרח לניצול" שאמא שלה, מריים קרייזל ז"ל קיבלה  

           פסל בודהא שהובא מהודו  ע"י אמא של ברוריה, הסבתא של נועם

ברוריה מספרת על הפסל

פנינה בחרה להביא אלבום תמונות ומשם הראתה שגם היא הייתה תלמידה ב"גורדון" בעכו

פנינה כילדה עם אמא שלה

התמונה האמצעית בשחור לבן:  פנינה בכתה א' 

התמונה המצולמת מאחורי ביה"ס, אז היתה שם ברזיה והיום מגרש כדור סל

אתי עם מטחנת הבשר של אמא שלה. עד יום מותה סרבה לקנות בשר טחון

ללא מלים....תרתי... פתיחה יחידה מסוגה: משחק חברתי אינטראקטיבי ללא מלים ע"י המורה נועה פורת החרשת מלידה

לראשונה נפתחה השבוע התכנית בבי"ס גורדון בעכו אשר בניהולה של יעל אריש עם סגניתה אסתר טבדי.

המורה המובילה, נועה פורת, החרשת מלידה , פתחה את התכנית במשחק של אינטראקציה חברתית ללא מלים: על רקע המשפט, ( משירה של זלדה )  "לכל איש יש שם...", נועה בקשה מכל אחד מהמשתתפים לקחת צבע ולצייר מסגרת  כמרחב הפרטי האישי ואז משהו הקשור לשמו. בהמשך הנחתה אותם לקחת צבע אחר ולחבר לציור שהכי אהבו,  אח"כ לציור אליו התחברו,  לזה הדומה ביותר למה שציירו אישית,  לחבר בצבע אחר את הציור האישי למישהו שאינו סבא/נכד, לציור הרחוק ביותר ולציור שלא הבינו מה משקף ועוד....

ומהפינה האישית של נועה פורת:

 " הרגע שנכנסתי לפרוייקט הוצפתי בהמון רגשות שעלו וגברו עם הכנת הכיבוד. היתה המלצה להכין עוגיות סבתא. העליתי זכרונות מילדותי ונזכרתי שסבתי מצד אבא, צילה כהן- נוישל ז"ל היתה מכינה עוגת דבש. לא הייתי בטוחה שיאהבו את עוגת הדבש של סבתא שלי אבל אז נזכרתי בחוברת המתכונים שהכינו בקיבוץ רמת רחל (שם סבתא שלי היתה גרה). החוברת נמצאת אצלי (החוברת המקורית נמצאת בקיבוץ רמת רחל והיא כבת 70 שנה ) ורועדת מהתרגשות דפדפתי בה ומצאתי את מתכון עוגיות החמאה. בהתרגשות אפיתי את העוגיות שיצאו נהדרות. מצאתי את קופסת העוגיות של סבתא שלי מצד אמא ושם אפסנתי את העוגיות של סבתא צילה.

הסתכלתי על קופסת העוגיות של סבתי מרגוט שטיינמן ז"ל והבנתי שאני חייבת לכבד גם את זכרה. לא זוכרת אם אכלתי עוגה של סבתא אבל אז נזכרתי בסיר הפלא שסבתא היתה אופה בו ואני זוכרת שהיא היתה הופכת את הסיר ושמה אותו על בקבוק כדי שהעוגה תצא אוורירית. מיד הוצאתי חומרים ואפיתי עוגת תפוזים בסיר פלא (חד פעמי J) וכשהעוגה היתה מוכנה, נגשתי לבצע את הפיכת העוגה כשבליבי תפילה שהעוגה לא תתרסק והעוגה לא התרסקה.

למחרת במפגש הפתיחה פתחתי שולחן עם העוגיות של סבתא צילה והעוגה של סבתא מרגוט והצבתי בגאווה רבה את תמונותיהן. זכיתי לשמר את המורשת שלי ובעצם זו המטרה שלמה הוקם הקשר הרב דורי".

קופסת העוגיות של הסבתא מצד האמא (של נועה פורת), מרגוט שטיינמן ז"ל
שם אפסנה את העוגיות מהמתכונים של סבתא צילה כהן נויישל ז"ל (מצד האב)
לפי חוברת המתכונים מרמת רחל שם גרה סבתא צילה

  תמונתה של צילה כהן-נויישל ז"ל ועוגת התפוזים ממתכוניה 

מתחילים במסגרת כלסימון מרחב אישי פרטי

אשר, אחד משניים עשר השבטים

הנחייתה של המורה נועה פורת 

לקראת סיום התוצר 

חוויה מרגשת ומעצימה בסיור בנושא ההומור והצלמנייה

 ז'קלין בן דוד, המובילה את  התכנית בבי"ס איל בעכו מסכמת את הביקור בבית התפוצות:

"הפתיח היה בנושא הצלמנייה בתל אביב.

 צפינו בסרט על הטיפול של הנכד בסבתא והקשר של הטכנולוגיה עם העבר, השילוב המנצח בעידן של היום. 

בהמשך, מדריכה ביקשה מהמבוגרים ומהתלמידים לציין מה אומרות להם מלים מסוימות כמו למשל סיפולוקס, אפליקציה ועוד. התלמידים והמבוגרים שיתפו פעולה בהתלהבות.

ביקרנו בתערוכות ההומור מהעבר ועד ימינו, עמדנו על מטרתו, הבנו כיצד התחיל, נהנינו מאד מהפינה והקדשה לאימא היהודייה. המטבח עם המקרר של פעם, מטעמים כמו קוסקוס, קניידלך, לחם ועוד. 

שיא הסיור היה כשנכנסנו לחדר חשוך, כמעין מועדון, וצפייה בסטנדאפיסטים בהולוגרמה.

אחת המשתתפות אמרה:'אם לא הייתי באה היום לא הייתי מבינה איך זה עובד'.

התלמידים יצאו מהפעילות בחוויה נרגשת מלמדת ומעשירה.

תודה למדריכה חוה והמקשרת יעל מבית התפוצות".

עם האמא היהודיה במטבח

 מקרר ישן ובתוכו טלוויזיה, שימוש בטכנולוגיה עכשווית עם זו של פעם

מיקרו גל ישן ובתוכו טלויזיה

שיחה בנושא ההומור

חגיגה בסנוקר

צורפות ממרוקו, סיר מצרפת, אקורדיון מהונגריה, סיכה ממקסיקו וטלאי מהגטו כמייצגי הפסיפס הישראלי באמי"ת קנדי בעכו

מתן קרמר, מוביל התכנית ב"אמי"ת קנדי בעכו מספר על המפגש בנושא החפצים בכתתו הוא:
"השבוע התקבצנו יחד, הסבים והסבתות עם נכדיהם, לשמוע סיפורים על חפצים. כל משפחה הביאה אתה חפץ המתאר אירוע משפחתי. אחד תיאר את מלאכת הצורפות אותה ראה אצל אביו במרוקו, כיצד היה צורף כלים שונים וביניהם כלים לשתיית תה. אחר הציג סיר שסבתו בישלה בו בצרפת בתקופה שרק חלמו על ארץ ישראל, סבא אחר הפתיע אותנו עם חפץ יצירתי, אקורדיון מהונגריה, התחיל לנגן לנו משירי ארץ ישראל היפה וסיפר שמנגן כבר עשרות שנים. נכד אחר הציג סיכה ממקסיקו שעברה מאימא של סבתא לאמו ועוד ועוד.  

אנו עומדים לפני יום השואה ושמחנו לשמוע על החלוציות והציונות שאפיינה את בני הדור המבוגר. אחד מהסבים תיאר כיצד העפיל לארץ ישראל, ספר שכשהיה בן שלוש, אמו תפרה לו את הטלאי הצהוב בגטו וכיצד הצליח להימלט ולחיות כילד במעברות בתקופת קום המדינה. סיפורים מרגשים מאוד שמענו

אמנם הרבה משתתפים אך יחד עם זאת התחושה של גבורה, חלוציות וציונות שמאפיינת את בני הדור המבוגר, עטפה והתחילה לחלחל לליבם של הילדים".

באמי"ת קנדי/בנים בעכו הסבים התרגשו ויותר מכך הילדים שמחו לשמוע ולהדריך

מתן קרמר, מוביל התכנית באמי"ת קנדי בעכו ואחראי הפעילות אצל הבנים סכם את הפעילות השנייה אצל הבנים:

"התכנסנו בשעת ערב מוקדמת בהתרגשות רבה, סבים/סבתות ונכדים.

כהכנה לערב ביקשנו מכל מבוגר להגיע עם חמש תמונות הקשורות לחייו שבאמצעותן הוא יוכל לספר לנכד/ה על אירוע מסוים.

בנוסף, ביקשנו להגיע עם פלאפונים מוטענים כדי שנשמור על כל התמונות והכתיבה בענן הוירטואלי. התלמידים שהצטיידו בטלפונים הניידים, הדריכו את הסבים והסבתות בנושא התקשובי והסבים תיארו בפניהם את האירועים השונים שהתרחשו בתמונות. בשלב הראשון התלמידים כתבו את האירועים השונים בדף ולאחר מכן צילמו את התמונות, שמרו אותן באינטרנט, העלו גם את כתיבת האירוע לענן הוירטואלי ולבסוף קינחנו בצילום סלפי של כל סבא/סבתא-נכד/ה.

הייתה חוויה לראות כיצד הסבים התרגשו מהערב ויותר מכך איך הילדים שמחו לשמוע, לעסוק בטכנולוגיה ולהדריך את הסבים"