יש רגעים שבהם הקירות של בית הספר הופכים להרבה יותר ממבנה לימודי, והופכים לגשר של חיבור אנושי. זה בדיוק מה שקרה השבוע בספריית תיכון חיים גורי בנתניה, כשברקע הים הכחול הנשקף מהחלונות, נפתחה תוכנית "כיתת הוותיקים" בשיתוף תלמידי כיתה יא 3.
מנכ"לית התיכון, שוש קיפר, הביאה איתה את הרוח המיוחדת של התוכנית מבית ספר "מגן" בתל אביב. שם, הובילה שוש תוכנית ייחודית של למידה שיתופית עם בתי ספר מסין, לוס אנג'לס ויפו – עשייה שזיכתה אותה בתעודות הוקרה והצטיינות. היום, היא נוטעת את הזרעים הללו כאן בנתניה, יחד עם מזל מליח, רכזת המעורבות החברתית הנמרצת שיזמה ומובילה את היוזמה בשטח ביחד עם מדריכת התוכנית אורנה קורן.
המפגש נפתח בדברי ברכה של שוש ושל מנכ"לית התוכנית, שהדגישו את חשיבות הקשר הבין-דורי. מזל מליח שיתפה בהתרגשות מהתהליך, אך את הקסם האמיתי יצרו המשתתפים סביב השולחנות העגולים.
לאחר רגעים ראשונים של מבוכה טבעית, עברו לשלב ה"גורל": בתוך כוס הונחו פתקים עם שמות התלמידים והתלמידות. כל אזרח ותיק הגריל שם, ומהרגע הזה – המחסומים נשברו.
הספרייה התמלאה בשיחות אישיות ומעמיקות, אבל כמה רגעים הצליחו להרעיד את הלב במיוחד:
סגירת מעגל מרגשת: אחת המשתתפות הוותיקות הגרילה תלמידה, וגילתה להפתעתה שהנערה הייתה בת הזוג של בעלה המנוח בתוכנית בשנה שעברה. הדמעות, החיבוקים והידיעה שהגורל הפגיש ביניהן שוב השנה, לא השאירו אף עין יבשה.
החברות שהתרחבה: זוג ותיקים שהתעקש "לאמץ" שני תלמידים שהם חברים טובים, יצר רביעייה מגובשת ומיוחדת כבר מהשנייה הראשונה.
"לראות את החיבוקים, הנשיקות והשיח החם כבר במפגש הראשון, זה להבין שהצלחנו ליצור כאן משהו שהוא הרבה מעבר ל'פרויקט' – זו משפחה חדשה שנולדה."
אנחנו יוצאים לדרך מלאי ציפייה להמשך השנה, ללמידה המשותפת ולסיפורים הנוספים שייכתבו בין השולחנות העגולים.
רשומות
