הפתעה במפגש פתיחה במועדון תלפיות ירושלים

בס"ד

 במפגש הפתיחה של התוכנית עם מועדון הקהילתי בתלפיות – ירושלים, חיכתה לנו הפתעה.

מועדון בית הקהילה בתלפיות, היה סגור עקב שיפוצים , מתחילת השנה, המפגשים נדחו מס' פעמים. כשסוף סוף החלה פעילות  ואפשר היה להגיע , התכוננו למפגש הפתיחה. בנות כיתה ז' מבית ספר אהבת ישראל הכינו למפגש פעילות בנושא תמונות מחברות. הן פרסו על השולחנות תמונות וכל אחת הייתה צריכה לבחור תמונה שמתחברת אליה ואל תכנית הקשר הרב דורי. המשתתפות (נשים ותלמידות) כל אחת בתורה, הציגה את עצמה ואת התמונה שנבחרה על ידה. בנוסף אמרה מספר מילים כיצד התמונה מחברת אותה אל הקבוצה והעשייה שתהא במהלך השנה. התלמידות הביעו את התרגשותן ושמחתן להגיע למועדון, והנשים אמרו שהן ציפו וחיכו בכיליון עיניים למפגשים עם הבנות.  

בהגיע תורה של רבקה פיאמנטה , מוותיקי המועדון להציג את התמונה שבחרה, נוכחנו בהתרגשות מיוחדת בקולה. רבקה עמדה במרכז החדר וסיפרה לנו על מה שקרה לה בעיצומו של חג סוכות. באחד מימי חול המועד, הזמינה רבקה את ילדיה לסוכה. בעודם אוכלים וצוחקים בסוכה, צלצל פעמון ביתה. בפתח עמד אדם מבוגר, שלא היה מוכר לה. היא שאלה אותו מי הוא מחפש? והוא עונה:  אותך! התבוננה בו רבקה ואמרה כנראה יש טעות בכתובת שמסרו לך. אך הוא בשלו , כן אותך אני מחפש!  תוך כדי דיבור, הוא מוציא מתיקו דפים בו מודפס הסיפור של רבקה שהתפרסם באתר של מוזיאון אנו בקיץ האחרון,  במסגרת תכנית הקשר הרב דורי. רבקה נדהמה מניין יש לו את הסיפור שלה? ומה הקשר שלו אליה. היא הכניסה אותה לסוכה ובפרום של כל המשפחה, סיפר,  שהוא בן דודה של רבקה, שגר בארצות הברית והגיע לביקור של שבועיים בישראל עם קבוצה. במסגרת הקבוצה ארגנו להם ביקור במוזיאון אנו. במוזיאון דיברו על קשרים משפחתיים והוא חיפש את משפחת פיאמנטה,- משפחתו.  סיפורה של רבקה עלה לו והוא החליט למצוא את כתובתה ולהגיע אליה.  הגילוי וההפתעה הייתה ככ' גדולה כל המשפחה הייתה בעננים, לא הפסיקו להתרגש.....

רבקה נפגשה עם בן דודה לאחר נתק של עשרות שנים, כארבעים שנה.  מאז נעשו חיבורים בן משפחתו למשפחתה של רבקה. 

 "אין על תכנית הקשר הרב דורי"

 קישור לסיפור של רבקה "הילדה שגדלה במנזר ולא ידעה על יהדותה"

                   בסיום המפגש חילקו הבנות שי צנוע  מגבת מטבח לנשים וכך כתבו להן:

                                             "משהו קטן שיתחיל קשר ארוך ♥"

לקראת חנוכה במועדון הגיל השלישי בית הקהילה תלפיות ירושלים

 בס"ד

           פעילות לקראת חנוכה במועדון הגיל השלישי בית הקהילה תלפיות

הגענו לבית הקהילה מוקדם מהרגיל נרגשות לקראת הפעילות שהכנו לנשים. חיכו לנו כ-20 נשים. לחימום התחלו בהקרנת הסיפור של גב' רחל בן ארבון, "אהבה במעברת תלפיות ירושלים" מתוך אתר הקשר הרב דורי. קראנו אותו בקול מילה במילה ורחל הוסיפה תיאורים משלה והסברים על התמונות המצורפות. הנשים התלהבו מאוד, והיו שותפות לסיפור המרגש שנגע גם להרבה מהן. ניכרה הערכה וחיבור אל רחל.

לאחר מכן הוצאנו שירון שירי חנוכה, שהדפסנו בבית הספר. חילקנו לכל הנשים, שרנו יחד שירי חנוכה, בליווי סרטון שהוקרן על מסך. הנשים שמחו ושרו אתנו יחד ושמחו על האפשרות לשבת יחד עם ה"חברות" (כך הן קוראות לתלמידות ) שלהן מ"אהבת ישראל".

   

                                          לאחר השירה, התפננו ליצירה.

הבאנו איתנו סופגניות, קצפות, ריבות, סוכריות , צבעי מאכל לקישוט הסופגניות. הראנו לנשים קטע מתוך סרטון כיצד לקשט סופגניות. נכנסו לחדר אחר שבו כל אחת קיבלה סופגניה הבנות הסבירו והדגימו לנשים כיצד לעצב את הסופגניות. כל אחת קישטה אותה כראות עיניה. הבנות עזרו, תמכו והחמיאו. לבסוף, נאכלו הסופגניות בתיאבון רב. הנשים יצאו שמחות ומרוגשות והודו לנו מקרב לב על ההזדמנות לפעול יחד. הבנות חזרו מרוצות לביה"ס לאחר השקעה והכנה מרובה לקראת המפגש.

                 מחכות כבר לחזור ולהיפגש שוב!

טווים קשר מפגש פתיחה עם בנות כיתה ז' מבית ספר אהבת ישראל בנות

 בס"ד

השנה נפתחה בסימן שאלה?  כיצד נפגיש את התלמידות עם נשות הגיל השלישי במועדון בית הקהילה בתלפיות? מה יקרה עם בנות שאינם מחוסנות ? האם נבקש מהם בדיקה לפני המפגשים? האם נקיים את המפגשים בתוך המועדון? או במרחב הפתוח? האם רק מחוסנות ישתתפו במפגשים? ועוד... שאלות שצצו להם .  הרבה חשיבה הושקעה בניסיון למצוא פתרונות.  היינו שלוש מוחות – נאווה כהן המורה המובילה,  אפרת פרחי מנהלת בית הקהילה ומרים גבאי המדריכה של הקשר הרב דורי. ידענו שהדרך לפתרון היא - לחשוב בצורה יצירתית ולפתח יצירתיות. הכנו מס' תוכניות מגירה להפעלת התוכנית ורשימה מסודרת, של תהליכי ההפעלה השגרתית והלא שגרתית. והגענו למסקנה:

 הקורונה לא יכולה לעצור אותנו -צריך להמשיך את החיים לצד הנגיף.

הגענו לבית הקהילה, מצאנו אותם בגינה, לקראת סוף פעילות של הפרשת חלה שאירגנה להם אפרת המנהלת. נזכרתי באמא שלי שהייתה נוהגת לאפות חלות לפני כניסת השבת - ושולחת אותנו הילדים לחלק אותן, למשפחות העניות בשכונה. מעשה , שהצמיח אותנו לערכים של נתינה וערבות הדדית.  ברקע השמיעו מוסיקה, נכנסנו לאוירה  והבנות, שזו פעם ראשונה שלהן במועדון,  החלו לרקוד לצלילי המוסיקה וסחפו איתן את הנשים. קשה היה לנתק אותן ... הרגשנו את החום תרתי משמע, האוירה החמה והרגש שנפתח אצל הנפשות הפועלות.  נכנסנו למועדון וטווינו רשת קשרים ודרכם גילנו אחת על השנייה את שמה ומה כל אחת אוהבת לעשות. תוך כדי הפעילות גילנו זוגות.   זוגות שאוהבות לרקוד ולשיר, שאהבתם אנגלית ,זוגות שאוהבות לבשל ולאפות ועוד... הנשים התלהבו מרשת החוטים שנוצרה. הקרנו להם סרטון תדמית וסיפורה של אחת הנשים שתועד לאחרונה באתר של מוזיאון אנו, סיימנו ביצירה של פרחי ציפיות. הבנות והנשים נשארו לשתף בחוויה שהייתה להם, על פניהם נסכה ארשת אור ושמחה.

ביה"ס אהבת ישראל חרט על דגלו – אהבה ונתינה כדרך חיים.

התלמידות תהיינה השגרירות שלנו להפיץ אור ואהבה בלב הנשים בבית הקהילה.

סוף סוף אפשר להיפגש פנים מול פנים!!!

בס"ד

בבית ספר אהבת ישראל בנות בירושלים בניהולה של שירי שווייצר ובהובלה של המורה נאווה כהן,  מתקיימת התכנית זאת השנה השנייה. בית הספר לא ויתר על התכנית למרות שנת הקורונה. השנה החליטה המורה למצוא מועדון לגיל הזהב, בקרבת בית הספר, שבו יפעילו את התוכנית. כלל לא היה פשוט לגייס מבוגרים בזמן הזה. מצאנו את מועדון "בית הקהילה –תלפיות" בניהולה של הגב' אפרת גיאת.

תכנון של מפגשים במרחב הפתוח, בחצר היפה של המועדון, במס' קפסולות. בכל פעם שהייתה פתיחה של הסגרים ניסו ליצור מפגש , אך לא עלה בידינו. ברוך ה', הצלחנו השבוע לחוות מפגש פתיחה מרומם ומעניין שיצר ציפייה למפגשים הבאים.   התלמידות הגיעו למועדון ונפגשו במרחב הציבורי עם המבוגרות.  הבנות פתחו במשחק "הרצל אמר" שגרם לציחקוקים, זרימה ופתיחות בינם לבין דיירות גיל הזהב. הן המשיכו בסבב היכרות שגם הוא לווה במשחק, וסיימו במשחק. בינגו - שעסק באירועים, אישים, סמלים ועוד... לכבודה של מדינת ישראל החוגגת השנה 73 שנים. המשחק הביא אותן לספר על אירועים שאירעו עד שזכינו למדינה, ואירועים אחרים כדי לשמור ולהחזיק במדינה.  

הנשים העבירו מסר לתלמידות, שככל שיש קיטוב, פלגנות וריחוק חברתי בעם, אנחנו מפסידים את המדינה שניתנה ביגיעה וסבל רב.  מעל לכל חשוב, לשמור על אחדות ולשאוף לחיבור וערבות הדדית. 

הבנות קינחו בממתק שחולק לכולם, עליו כתבו "שנדע לשמור על קשר J"ניכר היה שהמבוגרות צמאות לחברה, ולא הפסיקו להגיד לתלמידות: " איזה יופי שנשארתי", "אני שמחה להיות אתכן", "תבואו כל הזמן"   

מחממים את הקשר אהבת ישראל בנות, מנח"י ירושלים

 בס"ד 

השנה  ביה"ס יצר קשר עם מועדון יום לגיל הזהב, שנמצא במרחק הליכה מביה"ס. המורה נאווה כהן יצרה קשר עם רכזת הגיל השלישי במועדון, אפרת פרחי. לאחר חשיבה רבה ומפגשי זום בהנחיית המדריכה מרים גבאי החליטו על הדרך בה ינהלו את הקשר השנה. הרצון היה לשתף כמה שיותר תלמידות ומבוגרות. למועדון יש מרחב גדול מאד וזה נותן אפשרות לקיים בו זמנית מפגשים בשלוש קפסולות. 

כדי ליצור חיבור רגשי ומשמעותי עם הנשים המבוגרות החלטנו לקיים ארבעה מפגשים ראשונים חווייתיים שכולם יעסקו בהיכרות וחימום הקשר. 

"אין כמו אוכל , ליצור חיבור." הקשר הרב דורי ביה"ס אהבת ישראל בנות ירושלים

בס"ד

מפגש הראשון, מפגש פתיחה והכרות, בבית אבות משען שנמצא בשכונת קטמון בירושלים. אט אט התכנסו להם לקומה 5 אל אולם הפעילות של התשושים. זקנות מובלות בכיסא גלגלים, נשענות על מקל או לבד בכוחות עצמן,שהגיעו ממרחב בית האבות והתלמידות שעשו דרכם באוטובוס משכונת תלפיות. מבטים מהוססים, מפוחדים, חלקם מחויכים, מתיישבים סביב לשולחן ומצפים לשמוע מה יהיה פה?
המורה המלווה, נאוה כהן, מביה"ס אהבת ישראל, בחרה שנציג עצמנו באמצעות כדור צמר שמתגלגל, שנטווה קשר- כל אחת סיפרה מי היא ומהיכן הגיעה ומה היא אוהבת לעשות? חלק מהזקנות הגיעו עם מלוות , הבת של... מטפלת של...
אני מסתכלת על אותם זקנות תשושות שהתקבצו בחדר אחד לצד התלמידות וחושבת לעצמי "הלואי שגם לי היתה האפשרות לחזור אחורנית בזמן ולשבת ככה עם אמא שלי בשנותיה האחרונים" והעין לא נשארת יבשה.

וכשכולם סיימו וראינו איך החוטים נשזרו זה בזה ואיך המבטים שהיו בתחילה מהוססים, סקרנים, מצפים מתחלפים במבטים נינוחים, משוחררים יותר. ניתן האות לגשת לפעילות מחברת, ואוכל כידוע מחבר-  על השולחן הניחו התלמידות עוגות אישיות , צלוחיות עם סוכריות צבעוניות , סוכריות עדשים, נשיקות מרשמלו בגוונים שונים וקצפות, התלמידות הסתובבו ביניהם מסייעות להם לקשט את העוגות, מחליפות מילים ביניהן, ממשיכים בהיכרות.

במפגש השני העמקנו הכרות בשני חלקים.
בחלק הראשון של המפגש ערכנו סדנת הכרות , הבנות והמבוגרות ישבו בקבוצות של 4-5 סביב שולחן.  כל משתתפת היתה צריכה לחלוק עם הסובבות בתפריט מתכון שהיא אוהבת . הריחות והטעמים הורגשו באויר ,היו טעמים ומאכלים שחברו וריגשו בין המשתתפות , תלמידה ומבוגרת ששתיהם אוהבות את הקוסקוס של אמא...כולנו חייכנו ונהננו,
אין ספק שהיה מעניין להכיר בדרך אחרת.

בחלק השני שנעשה במפגש השלישי כהמשך של הפעילות  התיישבו סביב מחשב והחלו להכין חוברת מתכונים מכל מה שעלה במפגש.












המפגש היה באווירה טובה.
וכבר מצפים להמשך......