אופק חדש באפק

ביה"ס אפק חזר לפעילות אחרי הפסקה של שנה, המורות המנוסות חוה בר ומורן אלפסי בתמיכת המנהל יריב גל התחילו את הפעילות במפגש עם הסבים והסבתות ובמהלך השנה מתוכננים מפגשים נוספים, חוה ומורן מתמידות ומשקיעות בתוכנית שהיא מבחינתן חובה וזכות  

סיפורי מכתבים ראשונים לשנת תשפ"א בי"ס אפק, מחוז צפון

 שנת תשפ"א בסימן געגוע,

ואין טוב מלעסוק בגעגוע באמצעות מכתבים מן העבר.

בבי"ס "אפק", במחוז הצפון, בהובלת המורה חווה בר, התלמידים עוסקים בחקר מכתבים מן העבר.

והגילויים מרגשים במיוחד -

מכתב שהגיע מגיאורגיה, הוחבא בתוך אגרטל גדול, ובזכות הפעילות עם הסבתא הוצא מהמחבוא והוצג למשפחה, וגרם להתרגשות גדולה. 

כך כתבה אמו של התלמיד למורה:

וואו חווה.  בזכות העבודה גילינו מכתב מלפני 40 שנים שאמא שלי אפילו לא טרחה לספר לנו שמצאה. 

מכתב שהגיע מדודה שלה שנישארה בגאורגיה לארץ אחרי עלייתה. 

מכתב ארוך מלא געגוע ודמעות שאמא שלי שלפה מתוך אגרטל עמוק ( לא ברור למה החביאה אותו שם. בחיים לא היינו מוצאים אותו...) וסיפורים ששמעתי לראשונה בחיי.....כשברקע אמא שלי מזילה דמעות 😏

 ומכתבים שנשלחו לסבתא ממרים רות - הגננת וסופרת הילדים של מיטב ספרות הילדים (מעשה בחמישה בלונים, תירס חם ועוד ועוד), בהיותה תלמידתה וגם לאחר מכן.

התרגשות גדולה!!!

"זכינו....תודה...לא האמנתי...כבוד לי שחלקה אתי...למדתי ואפילו הרגשתי כימייה..חויה שונה ומיוחדת..." מהתגובות לתכנית בשבי ציון לפעילות עם תלמידי כתה זו מסולם צור עם יונה מאירי

במפגש הסיום של תלמידי כתה ז1 והמורה המובילה יונה מאירי במועדון הוותיקים בשבי ציון, הוותיקים והתלמידים שיחקו כדי להעמיק את ההיכרות ואז שתפו בחוויותיהם ותחושותיהם:

" ספרתי דברים שנכדי לא ידע

לנכדים כבר נמאס והנה פה שמעו אותנו

לנכדתי נודעו פרטים עלי ממה שתיעדתי בתכנית

 זכינו למפגשים שלא קורים כל יום

תודה על ההזדמנות

לא האמנו שייצא מזה ( מהמפגש הראשון ) משהו

קבלתי ידע

למדתי להקשיב

כבוד שחלקה אתי את ספורה

למדתי היטוריה, הרבה דברים עניינו אותי ואפילו הרגשתי כימייה,  

חויה שונה ומיוחדת להכיר את הותיק שלי

למדתי על ילדות שונה מהיום 

\

קישור ל סרטון הקשר הרב דורי, ערך יהב אלון מכיתה ז'1

בברכה
ליזי כהן, מדריכה אזורית

"תרומה רבת חשיבות ומרגשת לקשר בין הדורות... התאפשר להוסיף לידע הנכדה....קירבה מחוזקת....נכדי הופתע..... " מהתגובות עם סיום התכנית

מצורף סירטון

תוכנית "הקשר הרב דורי" הגיעה לסיומה בבי"ס אפק לאחר שאחת לשבועיים  נפגשו הסבים והסבתות עם נכדיהם, תלמידי כתות ו' - שכבת סביון.

מובילות התכנית,סגנית המנהלת והמחנכת חוה בר והמחנכת מורן אלפסי.

במפגשים שיתפו הוותיקים את סיפוריהם סביב חפץ שעובר במשפחה בירושה,  הביאו תמונות משלבים שונים בחייהם ותיעדו את הסיפור שמאחורי התמונות. כמו כן ראיינו הנכדים את הוותיקים ותיעדו את סיפור חייהם סביב הנושאים הבאים: ילדות, בגרות, משפחה, ילדים, צבא, אהבה, תחביבים ועוד. בסיום נפגשו כולם ל"קבלת שבת", בחדר האוכל שבקיבוץ אפק. בתוכנית הייתה שירה בציבור, קטעי קריאה מבדרים, הופעות של תלמידים ושל וותיקים וחלוקת תעודות השתתפות בפרויקט, בצירוף שי צנוע, וחלות לשבת אותן אפו התלמידים בבית הספר. ההתרגשות הייתה גדולה. הוותיקים סיכמו את ה תהליך במילים אלו: "תכנית מעניינת שבה התאפשר להוסיף לידע של הנכדה על העבר והמורשת של המשפחה שלנו. המפגשים יצרו קירבה מחוזקת מעצם המידע שנחשף לנכדה שלא היה לה לפני כן." (סבא שלמה)  "היה לי מעניין וחשוב לתאר איך נראו הדברים לפני 60 שנה, באיזה ספרים ומחברות השתמשנו, איך נראינו, ובמה התעניינו. זאת הייתה הזדמנות להראות לנכדתי שהחיים שלנו היו מעניינים לא פחות מ''דור המסכים''. אהבתי את הסיפורים של הסבים והסבתות האחרים ולמדתי הרבה על הקשר המשפחתי של האחרים." (סבא יעקב) "הייתה חוויה לפגוש את הסבים והסבתות עם נכדיי תוך העלאת זיכרונות מילדותי. נכדתי הופתעה מחלק מהסיפורים שלא הכירה. האווירה במהלך המפגשים הייתה טובה והורגשה ההכנה של הצוות המארגן. אזכור את האווירה הטובה במהלך המפגשים ואת ההכרה מבפנים של כיתות הלימוד." (סבא יוחנן)

וכדברי הדס כהן אמא  של הילה מכיתה ו'2: "לא ברור מאליו שדור צעיר זה של ילדינו נותן תשומת לב והתייחסות רבת משמעות ואכפתיות לסבים והסבתות. התרומה לקשר בין הדורות בפעילות שעשיתן רבת חשיבות ומרגשת. הנגיעות בעבר והעלאת זיכרונות תוך שיתוף הנכדים כה מהותיים..."

בזכות המפגשים אני זוכה לספר לנכדי, הוא מקשיב לי......זה לא קרה באף מפגש אחר עם הנכדים....נכד: סוף סוף הבנתי מיהם בני משפחתי המורחבת....

קודם ל"מפגש התמונות" במסגרת התכנית, אותה מובילות חוה בר ומורן אלפסי בבי"ס אפק, התבקשו 

הוותיקים להביא תמונות מתקופות שונות בחייהם 

התמונות חשפו את עולמם של הסבים והסבתות בפני הנכדים והיוו גירוי לעבודה ולכתיבה.

בסוף המפגש אמר אחד הסבים "בזכות המפגשים האלה אני זוכה לספר את הסיפורים שלי לנכדי, והוא יושב ומקשיב לי. זה לא קרה באף מפגש אחר שלי עם הנכדים שלי"  

   

הוותיקים הביאו תמונות מילדותם, מחגיגות בר המצווה שלהם או תמונות מהצבא.

 סבא אחד שיתף אותנו בפיתוח רכב שטח שהיה שותף לו בשנת השבתון שלו בארצות הברית בזמן שעבד ברפא"ל 

אחת הסבתות שיתפה בתמונה בה ראינו את השלג הראשון שירד ב1950 בקריית חיים ומאז מראה זה לא קרה בשנית.

סבתא נוספת שעלתה מאוזבקיסטן הביאה עמה אלבום תמונות של הוריה ומשפחתה משנת 1906, הנכד סיפר בסוף המפגש שסוף סוף הבין מיהם בני משפחתו המורחבת, כיוון שעד כה לא ישב וראה אלבום זה.

הרבה סיפורים נשמעו במפגש זה והועלו לאתר במסגרת תיעוד הסיפורים.

מפגש שני ומרתק גם הוא, בבי"ס אפק שבמטה אשר והפעם בנושא חפץ

המורות המובילות, הסגנית חוה בר והמחנכת מורן אלפסי מתארות:

"במפגש השני שעסק בנושא "גלגולו של חפץ", הנוכחות, לשמחתנו, הייתה מלאה ולכל תלמיד הגיעו סבא או סבתא.

פתחנו את המפגש עם הפעילות "טיול על הגלובוס": כל וותיק נגש את הלוח והדביק מדבקה על המדינה בה נולד וסיפר בקצרה על עלייתו.

בהמשך, מחנכת הכיתה שיתפה בסיפור אישי על חפץ בעל משמעות ובנוסף שני וותיקים שיתפו גם הם בסיפורם המרגש.

לאחר העבודה המשותפת של הנכדים עם הוותיקים על המחשב ותיעוד הסיפור, הם צילמו את החפץ והעלו אותו לתיקייה.

עם סיום המפגש, עוד מספר וותיקים שיתפו אותנו  בסיפור החפץ המרתק שלהם:

.

 סבתא לאה הביאה את הספר משלי קרילוב בשפה הרוסית ומההוצאה הראשונה שקיבלה מתנה כאשר הייתה ילדה. .

סבא ג'ורג' הביא תמונת גובלן שעברה מדור לדור במשפחה והגיעה היישר מרומניה עם המסגרת. מאחוריה, התברר, החביאו כסף ומסמכים חשובים.

סבתא מימי הביאה תמונה שציירה על פי ציור קטן אשר ציירה כשהייתה ילדה במרוקו. בציור ניתן לראות את הבית בו הם חגגו את המימונה.

סבא צבי שיתף את נכדתו מעיין באות שקיבל לאחר שהשתתף במלחמת ששת הימים.

סבא צבי מדיאוני הביא אתו כרזה ואת דגל אלג'יר,המדינה ממנה עלה לישראל. 

סבא יעקב שפרן שנולד בישראל סיפר לנכדו איתי על הסיפון שקנה בכל יום שישי במכולת וגם הביא אתו את תעודת הלידה שלו שעליה כתוב שנולד בפלשתינה. 

שמענו עוד סיפורים רבים ומרתקים ואנו עם הפנים קדימה להמשיך לשמוע אותם ולהעלאתם לאתר"

 צבי ומעיין עם אות ממלחמת ששת הימים

לאה והספר משלי קרילוב

ג'ורג' קרוח ואוריה: תמונת גובלן

יעקב שפרן ואיתי: סיפון ותעודת לידה מימי פלשתינה

צבי מדיאוני עם דגל אלג'יר

ציור אישי: מימי אלגרבלי

צלחת שקיבלו הסבא והסבתא של רוני בר ניב, סבתא מלי בר ניב ז"ל וסבא יוחנן כמתנת נישואין מראשת הממשלה ז''ל גולדה מאיר

ספר תורה ממנו למד סבא ויקטור, המשתתף בתכנית עם נכדתו נועה בן אליעזר וכן תמונת מחזור מלפני שישים שנה מבי"ס קישון בחיפה.

לראשונה בבי"ס אפק בקיבוץ אפק בשכבת ו פתיחה מרגשת ומרתקת. מרוב משתתפים צורך בגליל צמר נוסף

 תכנית הקשר הרב דורי החלה לפעול השנה בקיבוץ אפק בבית הספר היסודי "אפק"  אשר בניהולה של רבקה בנימין. 

את התכנית מובילות חוה בר סגנית המנהלת ומחנכת כתה ו' וכן מורן אלפסי , מחנכת ו'   

 .היענות גבוהה ביותר להשתתף מצד הסבים והסבתות, כולל סבתא רבתא, בפתיחה, ביום ששי ה – 19/10    

המפגש שנערך לסירוגין בחצר, בכתות ובמעבדת המחשבים  כלל הקרנת סרטון, כמובן כיבוד וכן את המשחק טווים את הקשר במהלכו שתפו הסבים והסבתות באירוע מחייהם עליו הנכדים לא שמעו. גליל הצמר הגדול בקושי הספיק מחמת ההיענות האופטימלית לקחת חלק בתכנית.

בין המשפטים הנרגשים שנשמעו:

.."את כ"כ מסכנה שלא היתה לך סבתא....הייתי ממקימי טייסת יסעורים....לחצתי את ידו של דה גול    ...  בשכנות לבן גוריון.....אז היינו שכנים כי גרתי בשכונת הצריפים ואמי תפרה למשפחתו.... אני אמא לשלושה כולל בן מאומץ......תאריך הלידה של אשתי ז"ל זהה ליום הגעתי ארצה.....אני סבתא רבתא כי  התחתנתי מאד צעירה.....בגילכם למדתי בביה"ס בשעות אחה"צ כי היו שתי משמרות......כתבנו בחצאי מחברות כי לא היה מספיק נייר..... אני סבתא לשני נכדים בני דודים......לא ידעו מה זה בול.... הייתי מפקד של נחל ים....  אני והסבא ביחד מגיל שבע ........צלם חובב בגוגל.....הייתה לנו בקיבוץ לינה משותפת........עליתי ב – 49, גרנו באוהלים ויום אחד אבדה לי ה'דרך אליו......זוכה להיות כאן עם נכדתי רק כי הסבתא שרצתה לעלות חלתה בדרך.......שרות בצבא אזרביג'אן....... מורה חיילת בתכנית  "בעור הבערות, למדנו המון מהן והן מאתנו........החלום והתגשמותו להיות נהג קטר ובעקבותיו המפגש עם פרס.......עליתי פעמיים כי בפעם הראשונה תפסו אותנו בדרך והוחזרנו למרוקו........" 

תכנית הקשר הרב דורי החלה לפעול השנה בקיבוץ אפק בבית הספר היסודי "אפק"  אשר בניהולה של 

פתיחה חגיגית ומרגשת במועדון הוותיקים על חוף הים בשבי ציון עם תלמידי כתה ז1 מבי"ס סולם צור

התמוססות מהירה של הקרח בעקבות החום האנושי של הוותיקים והתלמידים עם טעם של עוד בפיות ובלבבות: מפגש היכרות ראשוני, חגיגי ומרגש  במועדון הוותיקים של שבי ציון, בהשתתפות ותיקים ממזרעה ותלמידי כתה ז1 מבי"ס סולם צור שבגשר הזיו עם המחנך ורכז השכבה תומר דסה.  

את המפגשים תמשיך ותוביל יונה מאירי רכזת התכנית בביה"ס בשיתוף עם ליבנה שוורץ, סנדי ארבל ואניס ליבני ממועדון הוותיקים בשבי ציון עם תמיכתה של אלגרה דוידי רכזת הוותיקים במועצה האזורית מטה אשר.

כהכנה, התבקשו כל המשתתפים להביא תמונות מהעבר. התלמידים התפזרו אקראית בין הוותיקים וסביב השולחנות העגולים שבמועדון ואז שיתפו אלו את אלו: מי הדמות שבתמונה ומדוע בחרו להביאה.

דקות מעטות עברו עד ששמענו "ואו, אני מכירה את סבתא שלך, רבקה, אחות חדר לידה בביה"ח בנהריה – התנדבתי שם 26 שנים, וגם את הסבתא שלך, אביבה שומרוני, אני מכירה", כך שמענו מעליזה גורן.

חווה ברקוביץ' למברגר ספרה:  "הייתי התינוקת הראשונה בשבי ציון,  לא היה גן, אז שמו אותי בלול בחצר וכל מי שעבר הציץ לראות שהתינוקת בסדר עד ש.....מצאו עקרב בלול".  מיד סערו הרוחות והועלו השערות כיצד הרווחה הייתה מגיבה כיום.

דאוד גדבאן ממזרעה המשתתף בפעילויות המועדון יחד עם אשתו ג'מילה, ספר לתלמידים כי כשהיה בגילם לא הייתה לו אפשרות ללמוד אך עם זאת הצליח להתקדם בחיים תוך כדי עבודתו בגינון בבי"ח נהריה.  מאז יציאתו לפנסיה החל לכתוב שירים ובכלל זה שיר על גלעד שליט ומאז הוא מיודד גם עם משפחתו.

זיוה פרחי שתפה בהתרגשות: "הגעתי בגיל 14 מרוסיה ישר לקבוץ רוחמה, עד אז לא ידעתי שיש דבר כזה ספרדים ואשכנזים. אצלנו במשפחה מאז כולם מעורבבים ושמחתי מאד לשמוע שגם אצל התלמידים שפגשנו זה כך, עם ישראל חי !"

ורדית מאייר בקשה: "שיעריכו שגדלים עם סב/תא רב/תא, אני ניצולת שואה ויש לי 17 נינים, שלוש מהן תתגייסנה בשנה הבאה לצה"ל" .

ושיתופים נוספים:

 "אומרים שהדור של היום נמצא רק בתוך הניידים והנה הוא תקשורתי, שתי הבנות שלא הכירו אותנו מספרות בחופשיות על הסבא והסבתא, שמענו גם על הגירושים במשפחה, עם מי חיות.....

אמנם לא ידעו מהי קופסת הקרן הקיימת אך שאלו והקשיבו, תשאלו, תשאלו...בכ"ז יש המשכיות.......

יושבת קבוצה די גדולה והנה נכדה של אחת המשתתפות בקבוצת הפלדנקרייז ...

מרגישה שהילדים כאן הם הנכדים שלי"

בהמשך כיבדו המארחים את התלמידים בכיבוד מעשה ידיהם ומכוונן לטעמם

הופתעתי ש....סבתא הגיעה מרחוק, מקיבוץ עמיר ...הופתעתי ורותקתי מהתעניינות הנכדים ....שסבא מתנדב שנים בבי"ח.... אילו יכולתי הייתי..... גם אני יוצא לפנסיה....משתתף שוב.... האווירה בכתה השתפרה במהלך התכנית...

מהמשפטים והתגובות שהשלימו הסבים, הילדים והמנהלת על התכנית במהלך המשחק "חבילה הגיעה".  

  רינה כהן אשר הובילה בשנתיים הקודמות את התכנית בקיבוצה, כפר מסריק, במסגרת שנת בר/בת מצוה, נרתמה הפעם ללוות את התכנית בכתתה, כתה ה "ורד", בביה"ס גוונים בקיבוץ עין המפרץ, בניהולה של איריס אלטיט 

  

 מפגש הסיום התקיים בספריית ביה"ס באווירה חגיגית ומרגשת.

 המשימה הקבוצתית הראשונה התבססה על האותיות שהרכיבו את שמות הילדים והסבים בקבוצה: יצירת מילים המבטאות את הקשר והחוויה המשותפת לאורך השנה במפגשי התכנית. המילים שנוצרו נכתבו על דף מרוכז ובסיום הפעילות, הקבוצות שיתפו במילים ובמשפטים שנוצרו

בהמשך שיחקו ב "החבילה הגיעה": כל פעם כשהחבילה נעצרה אצל אחד המשתתפים, היה עליו להתייחס ולהשלים היגד שנכתב בין דפי החבילה...לדוגמא: הופתעתי...אילו יכולתי...פעילות משמעותית השנה...    למדתי במהלך המפגשים ש... וכיו'

לאחר מכן, הוקראו  דברי ברכה ע"י המורה, הסבים והסבתות, המדריכה ומנהלת ביה"ס אשר הודתה      למחנכת אשר הסכימה לקחת על עצמה את התכנית לקרוב הלבבות והביעה תקוותה ש"תדביק בכך" מורות אחרות.  

    הוקרן סרט עם תמונות וסרטונים מהפעילויות שנערכו במהלך השנה, הסבים קיבלו תעודות השתתפות.    בסיום, סיכום מרגש של החוויה המשותפת, וחלוקת מכתבים ותוצרים שנאספו במהלך השנה וכן כיבוד קיצי וטעים   

https://www.youtube.com/watch?v=Ck6X8a8-zXw&feature=youtu.be