ערכי המדינה שאך זה הוקמה וסיפורי ילדות על ט"ו בשבט- בעקבות כרזות קק"ל מהעבר הרחוק, תל"י רמת מוריה, מנח"י בירושלים

 

ערכי המדינה שאך זה הוקמה וסיפורי ילדות על ט"ו בשבט- בעקבות כרזות קק"ל מהעבר הרחוק, תל"י רמת מוריה, מנח"י בירושלים

כרמל מור יוסף, המורה המובילה, מספרת: חקרנו כרזות קק"ל מהעבר (שנות ה-50 של המאה ה-20) מתוך אתר קק"ל. עודדתי שיח על הכרזה, מה מתואר בה והערכים שעולים מתוך הכרזות, שקק"ל חינכה את הדור הצעיר של התלמידים במדינה שאך זה הוקמה לאורם.
המבוגרים סיפרו לנכדיהם ולקבוצה על פעילות קק"ל שהם חוו כילדים, נלמדו מילים ומושגים חדשים כגון: הפרחת השממה, ייעור, קופסה כחולה ועוד..... כמו כן המבוגרים שיתפו בזכרונותיהם מחגיגות ט"ו בשבט בילדותם.

מאירים באור גדול - מפגש לקראת חנוכה

מאירים באור גדול מפגש שני בדוגמא עוזיאל בנים מנח"י לקראת חג החנוכה, התקיים מפגש שכולו אור גדול וחיבור מרגש בין הנכדים לסבים והסבתות. פתחנו את המפגש בהאזנה לשיר המרגש "אור" של נעמי שמר. השיר, שנבחר בזכות שמו והסיפור שמאחוריו (זיכרונות ילדותה של נעמי שמר מכנרת), שימש עבורנו שער אל נושא הזיכרונות והכתיבה המשותפת.

המפגש נפתח בחלק חוויתי: כל משתתף קיבל את מילות השיר, כאשר לצד כל חלק נכתב היגד ייחודי (כגון: "מי שמגדיר את עצמו אופטימי, מלא בתקווה", "מי שאוהב את הים", וכו'). עמדנו במעגל, וכל אחד התקדם ושיתף באמצעות שירה את החלקים בשיר שהתאימו לו במיוחד. את הפזמון והבית האחרון שרנו יחד, במקהלה מרגשת. נרות של פירגון ואור שיאו של המפגש הגיע בסבב הענקת הנרות. כל משתתף בחר נר והדביק עליו מדבקות עם תכונות ומידות לבחירתו

סבב הענקת הנרות היה חוויה מטלטלת: הנכדים שיתפו באילו תכונות ומעלות הם רואים בסבא/סבתא שלהם, והעניקו להם את הנר.

הסבים/סבתות השיבו באהבה, שיתפו במידות טובות שהם מזהים בנכדיהם, והעניקו להם נר משלהם החדר התמלא במילים טובות, בפירגון אמיתי, ובנרות שהפכו יחד לאבוקה גדולה של הערכה הדדית!

לסיום, כל משפחה קיבלה ערכה משפחתית למפגש משפחתי בחנוכה זה היה מפגש שכולו אור גדול וחיבור לבבות! שיתפה וכתבה המורה המובילה רויטל קלפוס. .

טווים חוטים של תקווה בדוגמא עוזיאל בנים מנח"י

טווים חוטים של תקווה.

התרגשות עצומה אחזה בילדי "הקשר הרב-דורי" כשהגיע הרגע לו חיכו: סבא/סבתא מגיעים לבית הספר לזמן איכות משותף. הם קבלו אותם בחיבוק, חיוך ומבט מלא בציפייה! הנכדים הציגו בגאווה את תהליך ההכנה המעמיק שעברו: מפת חשיבה: הם החלו עם המילים "זקן/זקנה" וכתבו כל מה שעולה בדעתם. לאחר מכן צפו בפרק מהסדרה "80 וארבע" והוסיפו מילים נוספות לרשימה. בשלב הבא מיינו לקבוצות: מילים כמו אהבות, תחביבים, אתגרים ואביזרי עזר מויינו לקבוצות והוקפו בצבעים שונים.

השיא היה ביצירת קלסתרון זקנ/ה. מדהים היה לראות את המחשבה מאחורי כל תו פנים שיצרו! ובנוסף נולד לו תקנון לקבוצת הקשר הרב דורי מציפיות ומשאלות הלב. לאחר שהסבים והסבתות נחשפו להכנה המרגשת התחלנו בפעילות "טווים את הקשר". במעגל, זרקנו כדור צמר אחד לשני. כל אחד שהחזיק בחוט הציג את עצמו ושיתף במשהו מעניין. היה יפה לשמוע על קשרים שנרקמים והיכרות שמעמיקה, ולראות בעין כיצד החוטים נשזרים אלו באלו ויוצרים קשרים של תקווה

. בסיום המפגש על רקע השיר "אל תשליכני לעת זקנה" העניק כל נכד לסבא/סבתא זר פרחים שהכין מקרפים עם תפילה לזקנה טובה שעוצבה כסימנייה לסידור. היה מפגש מרגש וכבר מצפים למפגש הבא... חייבת להוסיף שהמפגש היה מרגש, יפה ומעניין. השיתוף של הסבים והסבתות ע"י התלמידים בתהליך החינוכי, שעברו היה מרענן וערכי מאד. ההעברה של התהליך וההכנה לפני המפגש עם הסבים/ות היה ערך מוסף בל יתואר. רויטל המורה המובילה אין עליה כשרונית,יוצרת ופורצת דרך 🏆🌸😇

אלונים בירושלים- יצאנו לדרך במרץ ויצירתיות

יצאנו לדרך עם קבוצה של 8-10 מבוגרים מהקהילה, כולל אמא של דנה המורה המובילה- 2 מהם מבוגרות וותיקות בתכנית ובבית הספר- ראו כי טוב וחוזרות מידי שנה. דנה דרור המורה המובילה שליוותה את התכנית בעבר אך לא הובילה, לקחה את המשימה בשיא הרצינות והיצירתיות.

למפגש ראשון הכינה דנה עם התלמידים משחק היכרות "החבילה עוברת" כשבכל שכבה שמורידים מתגלה שאלה או היגד שהמבוגר או התלמיד צריך להתייחס אליו- וכך הוא משתף את כולם במי הוא? מה אמונותיו? דעותיו?... החבילה נזרקה מאחד לשני במעגל גדול עד להפסקת המוסיקה- עד שכל המשתתפים במעגל שיתפו את כולם...

למפגש השני הכינה דנה משחק היכרות "כרטיסיות שורשים" במעגל משותף. התלמידים והמבוגרים השתתפו במשחק שאלות קצר בעזרת קוביית היכרות. את שאלות ההיכרות הדביקו על דפנות של 2 קוביות וכל משתתף בתורו מטיל קוביה ומשתף בהתאם למה שיצא לו בקוביה. פעילות זו יצרה אווירה פתוחה ונעימה כבר בתחילת המפגש.

לאחר מכן כל משתתף הציג תמונה או חפץ משמעותי עבורו ושיתף בסיפור האישי שמאחוריהם. גם התלמידים הציגו תמונות שהיו משמעותיים עבורם. התלמידים והמבוגרים נעזרו בדף עזר לכתיבה על התמונה או החפץ.

פעילות זו הצליחה "לשבור את הקרח" בצורה טבעית ונעימה.
בסיום חילקנו כרטיסיות לתיאום ציפיות וכל אחד כתב מה הוא מקווה/ מבקש שיקרה לאורך התוכנית.

במפגש של השבוע האחרון כתבו זכרונות מסיפורי חנוכה. הם נעזרו בקובץ שאלות.

דנה מובילה את הקבוצה מתוך כוונה עמוקה עם הסייעות של שתי הכיתות שמסייעות לידה, כל פעילות מתבצעת לאחר מחשבה והכנה משמעותית של פעילויות וקבצים מסייעים. יישר כח!

אזכרה שלושים יום לנפילתו של הרב אבי גולדברג ז"ל בתיכון הימלפרב

בס"ד הודעה בוואטסאפ בזו הלשון הגיעה אלי " שלום רב- אני מתעניין שוב לגבי הקמה של קבוצה חדשה ואולי חלק עם מי שהיה בעבר, בבית הספר בימי שני אחר הצהריים" את ההודעה קיבלתי ביום רביעי ח' אלול תשפ"ד 11/9/24(למנינם) מאת הרב אבי גולדברג, רכז מעורבות חברתית בתיכון הימלפרב בירושלים. הוא הוסיף ואמר שיארגן מורה מוביל לתוכנית ומקווה שזה יהיה בקרוב על אף היותו במילואים. ככ' אופייני לו לרדוף אחרי פעילות והתנדבות לתלמידים ולאזרחים הוותיקים. עוד לפני שפניתי אליו להפעלת התוכנית לשנת תשפ"ה, ולמרות היותו בתוך הלחימה בצפון, מצא זמן לחשוב, לכתוב ולארגן את הפעילות לקראת השנה הבאה. מי היה מאמין שיעברו רק כחודש וחצי מאז הודעה זו, התבשרנו בעוד חלל במלחמה,בצער עמוק, בהלם מוחלט - הרב אבי גולדברג זצ"ל נפל בקרבות בצפון בלבנון. הרב אבי הי"ד היה בוגר בית הספר הימלפרב מחנך כיתה יוד, ורב החטיבה העליונה בתיכון הימלפרב.

במסגרת היותו רכז מעורבות חברתית, בחר בתוכנית הקשר הרב דורי כאחד מהפרוייקטים החשובים בבית הספר. בתוכנית נוצר קשר בין תלמידי ביה"ס ובין אוכלוסיה מבוגרת. התלמידים בביה"ס לימדו והעשירו בטכנולוגיה ולימודי מחשב את אוכלוסיית הגיל השלישי ועזרו להם לתעד, לכתוב ולפרסם את סיפור חייהם ועל בני משפחותם כחלק מההסטוריה של עם ישראל. את הרב הכרנו בשנים הקודמות כאשר היה מלווה בנגינה ושירה ביחד עם התלמידים במסיבות ופעילות חוויתית בתוכנית. זכינו ובשלוש השנים האחרונות הוא ליוה את התוכנית. מאור פניו קידמו כל אחד ואחת מהמשתתפים, החיוך שנסך על פניו, נכנס לליבם והאיר את רוחם של האזרחים המבוגרים. הוא בחר בקפידה את התכנים והמורים שילוו את התוכנית, במטרה שיגעו ויגיעו פנימה פנימה לכל אחד ואחת. מצורף סרטון ממסיבת חנוכה בשנת תש"פ ובו הרב אבי ז"ל שר ומנגן.

ביום שלישי הקרוב כ"ה בחשון תשפ"ה , השתתפנו קבוצת נשים וגברים מהקשר הרב דורי, באזכרה לשלושים של הרב, שנערכה בתיכון הימלפרב. ערב מלא בעוצמה והתרוממות רוח, ערב שהשאיר אותנו המומים ומלאי התפעלות מדמותו של הרב. דמות להערצה והערכה לכל מי שפגש והכיר אותו. מביאה כמה קטעים שנכתבו בקבוצה. "כשאני חושבת על הרב אבי גולדברג, אני רואה לפניי פנים זורחות וחיוך נפלא, שלא ראיתי כדוגמתם מאז שזכיתי, לשמחתי, לפגוש את הרב שלמה קרליבך ולהכיר את החבר'ה שלו ואת סביבתו. הרב אבי גולדברג פעל, בין יתר עשיותיו הברוכות, במסגרת 'הקשר הרב דורי' בבי"ס הימלפרב. הוא זימן את התזמורת שלו בביה"ס לאחת מהפגישות לכבוד חנוכה ובעצמו ניגן באופן מפתיע ומשמח בחליל. זכיתי שהוא ארגן עבורי מפגש הוקרה כשסיפורי "חלום הסמבטיון שלי" התקבל בברכה ובהוקרה במוזיאון 'אנו'. הוא ידע באופן מרגש לשמוח בשמחות של סובביו ולהזדהות איתם. אדם כזה יישאר לעולם עם מוקיריו ואוהביו, על אף שעבר למימד אחר והשאיר בליבותיהם געגועים רבים." (דניאלה ספיר)

"שלום תמר. בערב האזכרה לרב אבי ראיתיך מרחוק לכן לא יצא לי לדבר אתך. רחל (אשתו של הרב אבי ז"ל) ראתה את דניאלה ואותי וזכרה שבאנו לנחם בשבעה. התפעלנו כיצד מתוך אלפים שבאנו זכרה אותנו. דיברתי בערב עם מורים ותלמידים מהיום ומהעבר ותלמידי הגיל השלישי שהיו שותפים בפרוייקט של הקשר הרב דורי. אני הייתי אחת מתלמידותיו, הוא היה נוהג לערוך אירועי שמחה למבוגרים לכבוד החגים. אוירת הערב הרטיטה את הלבבות. זרמו כנחל הדמעות. כולנו מתפללים חזקו ואמצו השם עמכם. מאמינים שהרב אבי רואה נחת בשמים. מתחת כסא כבוד ה' מתפלל עבור אשתו ומשפחתו ועבור כל עם ישראל. המשיכו בעוז ובתפארת את דרכו. נזכה כולנו לגאולה שלמה במהרה. מחבקים ואוהבים בשם כולנו. (אפרת איתן) אבידה גדולה מאד לעם ישראל. השם יקום דמו, יהי זכרו ברוך!!!

חולמים ומגשימים,מפגש סיום בדוגמא עוזיאל בנים ירושלים

בס"ד

עברתי מסע מהרגע שהחלטתי שלרגל חגיגות 80 שנה להקמת בית הספר אגייס מבוגרים ומבוגרות שיש להם היסטוריה עם בית הספר. זה היה חלום שלא היה פשוט להגשימו. לאורך הדרך היו מכשולים, מהמורות וגם ניצוצות של רגעי נחת ורגעים מרגשים.

חגיגות 80 לבית הספר בסימן "שמונים לגבורות" לאורך השנה למדנו ולימדנו שגבורה אינה רק גבורה הירואית, פיזית וכדומה שבכל יום יש מעשי גבורה וכולנו "גיבורים לדוגמא" כאן בקשר הרב דורי זה בא לידי ביטוי כל פעם מחדש כשהמבוגרים עשו כל מאמץ להשכים קום ולהגיע מוקדם, רובם באו לפעילות עם ילד שכלל לא הכירו, להניח כל עיסוק אחר בצד ולהקדיש זמן ליצירת קשר והילדים  התגברו לא פעם על הרצון לסיים ולרוץ להפסקה, התגברו על ביישנות, התגברו על הרצון לסייר בערב שיא רק עם בני משפחתם והזמינו את המבוגר/ת להצטרף אליהם ועשו זאת במאור פנים. תקצר היריעה מלתאר את כל הדוגמאות.

היום שמחתי שהחלום הצליח להתגשם!

מפגש הסיום שהתקיים היום השאיר אותי בהתרגשות עצומה. כל מי שנכנס לחדר בזמן המפגש הרגיש את העוצמות שלו שהדהדו בחלל החדר.   כל כך התרגשתי לראות את אורי בן אשר, שבשבועות האחרונים רותק למיטתו, מפתיע ומגיע בכיסא גלגלים כי "לא עלה בדעתו להחמיץ את מפגש הסיום".

אורי המשיך ושיתף "אני משתתף בקשר הבין דורי גם כאן וגם בגן ילדים. אני מאד נהנה, אני לומד הרבה. אני דור העבר. השקעתי הרבה למען  המדינה הזו וחלמתי על איזו מדינה תהיה ומה אני מוריש לכם. ועכשיו התשוקה שלי לדעת, איך הם דור העתיד רוצים , מה יתנו למדינה ומה יתנו לנו."

משמאל: סבא יששכר,אמא של יששכר(סבתא רבה של חגי) וחגי 

כל כך התרגשתי לראות את סבא יששכר, סבא של חגי מגיע עם אמא שלו, הסבתא רבא של חגי (ארבעה דורות) ולשמוע אותה משתפת בזיכרונות שלה מבית הספר כאמא לשני בנים שלמדו אצלנו.

ואת מיקה, אמא של אורי רביב שיצאה באמצע משמרת ושלומית אמה של יונתן וסרצוג שהזיזה פגישות כדי לתת הצצה קטנה למה שחוו ילדיהם האהובים.                                                                                      וכל מי שבא מקרוב ומרחוק- תודה רבה.

פתחנו את מפגש הסיום בבקשה שכל אחד ייגש לבחור מילה שבעבורו מבטאת "מה הקשר הרב דורי בשבילו..." וידביק בתוך לב, משלל המילים שנתנו נבחרו המילים: גאווה, פתיחות, זיכרונות, אהבה, דאגה לאחר, שיתוף, מעשה טוב, סקרנות, התעניינות, בגרות, שותפות, שייכות, הוקרת תודה, קשר חם. (רעיון שאומץ מבית הספר הממלכתי החיטה).

המשכנו בסבב חלוקת תעודת הוקרה כשבסוף כל תעודה נכתבו מילים אישיות. כל מי שהוענקה לו תעודה העניק שי וברכה למי שהיה שותפו/שותפתו בקשר הרב דורי. הברכות נכתבו מכל הלב והשי העיד על הכרות עם מי שלצידך.

שלמה צחי והתלמיד מיכאל

לדוגמא: שלמה צחי בחר לומר למיכאל- "מה שאני ראיתי אצל מיכאל היה צימאון- יש לו צימאון הוא אוהב לשתות- כל מה שהוא קורא, מה שהוא שומע הוא שותה לרוויה. ועל בסיס זה הבאתי לך משהו שקשור לשתייה. התורה היא מים, תורה שותים. אז הבאתי לך ספל שתשתה."

וקינחנו בחלוקת שי עם משמעות בכפל משמעות לנושא השנתי "יש לי חלום" ציפה לכרית ועליה כתוב- "כל עוד לא הפסקת לחלום, אתה מנצח" (עקיבא ת'ורגמן) 

"כל עוד לא הפסקת לחלום, אתה מנצח" 

ובמצגת ובה טעימות מהחוויות שחווינו השנה בקשר הרב דורי. אסכם במילותיה של רמה, מנהלת בית הספר, למשתתפים בתוכנית: "בסטטוס שלי בווטסאפ כתוב: "כשאתה מתעורר בבוקר יש לך שתי ברירות להמשיך לישון ולחלום חלומות או לקום ולהגשים אותם"- אצלנו בדוגמא בוחרים לחלום ולהגשים."

תודתי מקרב לב לכל מי שסייע בהגשמת החלום: מנהלת בית הספר רמה מורנו, המדריכה מרים גבאי, בת השרות שיראל, רבקי רכזת התקשוב, שרון אלון על הסיוע בקישוט, שמואל אב הבית שהיה זמין לכל בקשה וכל מי שבדרך נתן עצה טובה, תמך וסייע.

תודתי למנהלת הקשר הרב דורי הגברת עפרה ישראלי ולכל הצוות.

להורים, המבוגרים והמבוגרות והילדים המקסימים.

בזכותכם הצלחנו להגשים את החלום!  ואני ממש רואה בזה זכות להיות חלק מתוכנית כל כך משמעותית.

מובילת תוכנית הקשר הרב דורי

בממ"ד דוגמא עוזיאל לבנים

רויטל כהן קלפוס.

מחווה מרגשת ומרוממת של משתתפי התוכנית הקשר הרב דורי בתיכון הימלפרב לדניאלה ספיר ולנסי.

 בס"ד

במסגרת בחירת הסיפורים בנושא החלום שלי,  במחוז מנח"י ירושלים נבחרו שלושה סיפורים.  סיפורה של דניאלה " חלום הסמבטיון שלי" -  אחד מהם.  ביום שני כד' באייר תשפ"ג - 15.5.23, במפגש "הקשר הרב דורי" בבי"ס הימלפרב בירושלים, החליטו המורים המלווים אבי גולדברג ופרידה בן פזי להפתיע את דניאלה. יום לפני הכנס השנתי במוזיאון "אנו", ארגנו מפגש מחווה - מחמם ומרומם לדניאלה על בחירת סיפורה.  המשתתפים בתוכנית, תלמידים מורים ואזרחים וותיקים הכינו לכבודה מסיבת הפתעה. למסיבה הביאו כיבוד, דברי ברכה ותעודת הוקרה. 

התלמיד אריאל עם דניאלה 

אפרת אחת הנשים בקבוצה כתבה לה: " לחברתנו דניאלה ספיר לרגל בחירת סיפורך להצגה בכנס השנתי במוזיאון "אנו"במשימת " הקשר הרב דורי בבית הספר , נוצר מפגש בין תלמידי ביה"ס המלמדים מחשבים וטלפונים, את תלמידי הגיל השלישי במדינה. נחשפנו לסיפורי גבורה ואומץ מדהימים של משתתפי התוכנית. תודה למארגנים ולמשתתפים. למורים לתלמידים למדריכה מרים מטעם הקשר הרב דורי,  למנהל ביה"ס, לרב אבי גולדברג ולמורה המסורה פרידה. לכולם יישר כוח המאמץ נשא פרי. ביה"ס זכה שבאתר "אנו" יפורסם סיפורה של חברתנו דניאלה. לכל אדם בעולם יש תפקיד, תפקיד שקיבלנו מאת ה' ועלינו לומר "הנני שלחני" היום אין נבואה אבל ה' שולח את התפקידים לאנשים עם נשמה גבוהה מאד, והם שאומרים לה' "הנני שלחני" כזאת היא חברתנו היקרה דניאלה ספיר ולנסי. הרגשת השליחות שלה איננה אירוע חד פעמי, אלא מהלך חיים מתמשך, מתוך אהבת ה' , אהבת האדם, אהבת העם, ואהבת הארץ. "ואהבת לרעך כמוך"  דניאלה החליטה להתחבר לקהילת יוצאי אתיופיה. דניאלה למדה אמהרית, נסעה לאתיופיה, התחברה לסופר דגול שם, תרגמה את ספרו לעברית, כדי לגשר בין התרבויות. תוך כדי הפעילה אנשים רבים, להתחבר למשימה של קירוב לבבות והתחברות הקהילה האתיופית. לתושבי הארץ הוותיקים. על כן נבחר סיפורה. אבל ידוע לנו שדניאלה מקשיבה לזולת בכל מקום ובכל מצב. עוזרת לנזקקים באשר הם, במתן בסתר, ביד רחבה ונדיבה.  זו דרכה של דניאלה בפעולותיה: בשקט, בשלוה, בהקשבה, בענווה רבה, בסבלנות רבה, בנדיבות, בצניעות עצומה, ובוודאי בעוד תכונות טובות נוספות.

אפרת בחיבוק חם לדניאלה 

למזלנו הפגיש ה' כל אחד ואחת מאתנו עם דניאלה הנפלאה. יישר כוח. ה' איתך גיבורת חיל. ברכת ה' עלייך תמיד בכל מכל,  בנגלה ובנסתר. אדם הנמצא בסביבת צדיק זוכה מזיו הצדיק - זכינו! שנזכה לביאת הגואל, ולבנין אריאל, קיבוץ גלויות וקץ כל הימים.  ועיני כל תראינה את מלכות ה'. בשם כולנו באהבה רבה,  אפרת איתן"  

המורה פרידה , הגדילה והכינה לדניאלה תעודה שבחלקה העליון רשומות משפטים לפי נוטריקון שמה של דניאלה, במרכז ברכה לדניאלה ובתחתית תמונות של האזרחים הוותיקים המשתתפים בקבוצה והתלמיד שמלווה את דניאלה.

דניאלה הופתעה והתרגשה מאד על כך כתבה בקבוצה:  

" תודה על המחווה המפתיעה, המרגשת ומרוממת הלב שעשיתם לי אתמול, במפגש "הקשר הרב דורי" תודה על הדברים היפים והחכמים שכתבו פרידה ואפרת ועל מפגש ההוקרה המיוחד שארגן אבי, על הפעילות הנמרצת של מרים, על המון דברים נוספים - השתתפותם הנאה של התלמידים המורים, המפגשים המיוחדים: מפגשי הקולנוע עם צ'פלין הגדול בהנחיית בועז  ורגעים אמנותיים  וערכיים נוספים!  זכיתי שסיפורי "חלום הסמבטיון שלי" התפרסם בזכותכם, וכן העשייה שלי לאורך שנים לחשיפת ההיסטוריה והתרבות המפוארות של אתיופיה והעדה האתיופית. שוב תודה, ויהי רצון שנזכה לאחדות עם ישראל, אמן!"

כל אחד מאיתנו כותב ספר, ספר על חייו, בכל יום הופכים אנו דף , וממלאים את הדף החדש במעשינו. כיצד ייראה הספר בסופו? הדבר תלוי רק בנו. סיפור החלום של דניאלה הוא דוגמא חיה, לסיפור מופתי שראוי לחקותו, ראוי ללמוד ממנו , ללמד אותנו ואת הדורות הבאים. אשה קטנה עם מעוף וחזון גדול, חזון אוניברסלי, עשייה לאורך שנים להאדרת ההיסטוריה והתרבות המפוארת של העדה האתיופית.  

דניאלה עם בני המשפחה וחבריה בכנס השנתי במוזיאון "אנו" 

מעצבים כרזה ליום השואה בתיכון הימלפרב ירושלים.

בס"ד

                             סדנה לעיצוב כרזה ליום השואה בתיכון הימלפרב 

    קבוצת הקשר הרב דורי מתיכון הימלפרב המקיימת כל יום שני מפגש בין קבוצת אזרחים ותיקים ותלמידי כיתה יוד, הוזמנו היום  יום שני כו' ניסן תשפ"ג  17.4.2023  (ערב יום השואה) לשיעור מיוחד!!! בסדנת האומנות של בית הספר.

המורה לאומנות שמעון אוזן, בעזרת מורה נוספת לאומנות הציגו על מסך בפני הקבוצה את האתר "מעצבים זיכרון" תחרות עיצוב כרזה ממלכתית לקראת יום השואה של יד ושם. כדי להבין את מטרת האתר, הראו מספר דוגמאות של כרזות שנבחרו בשנים הקודמות ויחד עם הקבוצה ניתחו את המשמעויות של הכרזות. נתנו כלים להכנת כרזה אומנותית שמגלה טפח ומסתירה טפחיים.   פתיחה זו של הסדנה הביאה את המשתתפים להביע פרשנויות , מחשבות והגיגים אישיים וכלליים על השואה. הקבוצה שיתפה פעולה באופן יוצא דופן , גם התלמידים , כן התלמידים - הדור שלישי לשואה,  השתתפו , התעניינו, הראו ידע וחיבור עמוק לזיכרון השואה.

לאחר פתיחה זו, ניתנה משימה להכין כרזה . כל משתתף קיבל שמינית בריסטול לבן ושחור, עפרונות , צבעים , דבק וכו' ... על המשתתפים היה להכין כרזה שתשקף את השואה בשבילו . 

לרגע חשבנו שהגענו לסדנת אומנים, המשתתפים נשים , גברים וילדים היו מרותקים לעשייה במשך כשעה ומחצה. מתחת ידם יצאו יצירות נפלאות. המורה לאומנות היה מוקסם מן התוצרים. לאחר שכולם גמרו, הוא הציג את כל התוצרים, על לוח הכיתה. 

ביחד עברו על כל אחת מהיצירות וניתחו את המוטיבים שהופיעו בהם. כמובן נתנו ליוצר/ת של כל כרזה לספר ולהביע את מה שעבר במוחו בזמן הסדנה. הפגישה הייתה ככ' מוצלחת ומותאמת והעבירה אותנו לתחושות ורגשות שמצפים אותנו ביום השואה. היה מרומם ומרגש מאד. הקבוצה נהנתה מאד ולא הפסיקו להודות.לפניכם מספר מהכרזות שיצאו מתחת ידם של קבוצה נפלאה זו. 

                                                                                  

יציאת מצרים הפרטית של פורטונה בדוגמא עוזיאל בנים ירושלים

 בס"ד 

יציאת מצרים הפרטית של פורטונה

את המפגש ביום רביעי האחרון, בבית הספר ממ"ד דוגמא עוזיאל לבנים, מפגש לפני פסח פתחה  רויטל כהן קלפוס  בסימן פסח הבא עלינו לטובה

כל מי שפוגש את פורטונה, אחת המשתתפות בתוכנית הקשר הרב דורי. לא יכול לפספס את הצחוק הכובש שלה, העיניים צוחקות , כל ההבעה והתנועות מביעות חדווה וצחוק. גם כשהיא משתפת אותנו בסיפור הטרגי של חייה החיוך לא מש מפניה. 

פורטונה שיתפה אותנו בסיפור גירוש משפחתה של פורטונה ממצרים. משפחתה של פורטונה גרה במצרים, הייתה להם חנות מכולת. בשנת 1956 ערב מבצע קדש, השתנו חייהם. פורטונה מספרת על לילה בו הגיעו לביתם שוטרים. הם הפכו את הבית, לא ברור מה חיפשו. היא זוכרת היטב את המהומה הגדולה. בסופה לקחו איתם את אבא וסבא למעצר. למחרת כבר סגרו את החנות. אסור היה לפתוח את החנות ואמא הייתה מטופלת בתינוקת בת חודשיים. אנחנו היינו שמונה ילדים.

כל זה קרה בעקבות מבצע קדש. לנו היה קשה מאד. עדיין לא הייתי בת שתיים עשרה, יום הולדת היה לי כשהגענו לארץ. היה כזה בלגן תוך חודש אמרו שמגרשים את העצורים אז היינו צריכים לצאת אתם וזה היה מבצע. אמא עם בן משפחה שעזר לה. התחילו לארוז ולקחת, לא יכולנו לקחת הרבה. אנחנו היינו בקהיר וההפלגה הייתה מאלכסנדריה. לקחנו ארגז שמנו בו מה שהיה אפשר לשים. את אבא וסבא פגשנו  רק באוניה.                                              

 באוניה הפלגנו לאיטליה והיינו שם ארבעה ימים. קשרים עם ישראל לא היו. בילינו באיטליה כמה ימים ואוניה אחרת לקחה אותנו לארץ. האונייה כמעט טבעה, הייתה סערה חזקה מאד. הגעתי לפה ב16.1.1957 וב19.1 הייתי בת 12. היה מאד קשה כי לקחו אותנו לאופקים, זו עיירה שהתחילה להיוסד רק ב1956. הגענו- מדבר, בלי מים, כמעט לבד. היו מים אבל אנחנו גרנו בשיכון רכבת. כל מי שבא אחרנו נתנו לו לגור בצריפים לנו היה מזל- גרנו בבניין אבל לא היה לנו שירותים ומקלחת בתוך הבית.

שם משפחתי לפני נישואי היה פסח. ממש קשור לסיפור. ושם המשפחה מנישואי הוא יוסף וגם זה קשור לסיפור של בני ישראל במצרים. אבא וסבא היו מתעסקים בכל הכשרות לפסח הרי היה להם חנות מכולת כי הם הביאו את כל המוצרים הכשרים לפסח. במצרים כל שם משפחה היה קשור למקצוע.

בהתחלה ההורים שלי עבדו בנטיעת עצים של הקרן הקיימת עד שהחליטו לפתוח חנות מכולת. והיה עוד יותר קשה כי כדי להגיע לאוטובוס היה צריך לצעוד ברגל 4 קילומטרים ולתפוס אוטובוס לבאר שבע כדי לקנות סחורה. היה מאד מאד קשה. אני ידעתי עברית כשהגענו לארץ כי במצרים למדתי בבית ספר יהודי.

את המשך סיפורה של פורטונה תוכלו לקרוא כשהסיפור יעלה, בע"ה, לאתר.

 במפגש זה הקבוצה שיחקה במשחק קוביה ושקית אטומה בתוכה חפצים שונים. זו קובייה מיוחדת בה לכל שתי פאות יש את אותו המספר- 1, 2 או 3.  כל זוג מבוגר/ת וילד הטיל בתורו קובייה.  

אם יצא 1- היה על הזוג להוציא מתוך שקית אטומה חפץ ולגלות מה הקשר בין החפץ שהוציאו לסיפור יציאת מצרים, להגדה.

אם יצא 2- היה על הזוג לשלוף קלף מקלפי שיח ולהשיב עליו.

אם יצא 3- היה על הזוג לשלוף שאלה ולענות עליה. 

הקבוצה נהנתה מאד ולמדו על פסח אצל כל אחד מהמשתתפים בהתאם למטלה שנפלה בחלקו. 

כתבה: המורה המלווה רויטל קלפוס כהן.  

יוסי וירצבורג  מוציא דלגית- הקב"ה דילג על בתי ישראל 

הסבא והנכד 

סבא יהונתן והנכד יובל מוציאים בובת חתול- החתול מהשיר

                           "חד גדיא"

יום המעשים הטובים במועדון הקהילתי בתלפיות עם תלמידות ביה"ס אהבת ישראל.

 בס"ד  

היום התכנסנו בבית הקהילה, נשים ובנות לעשות מעשה טוב, לתת מעצמנו לאחר. כל יום בשבילנו הוא יום שיש לעשות טוב לאחר, שנאמר משפטי ה' מושתתים ומבוססים על אדני המשפט והצדקה יחדיו, מצד אחד כי כל דרכיו משפט. ומצד שני ורחמיו על כל מעשיו. עוד נאמר בעניין של "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'  "  מדוע היה צריך להוסיף אני ה' -לומדים מכך על חשיבות אהבת הזולת ועזרה לכל אדם. כאשר רואה ה' את אהבתנו אחד לשני גם ה' מצטרף לאהבה ולטוב שאנו עושים.  המורה המובילה נאווה כהן, שיתפה בהתלבטות מה כדאי ורצוי לעשות  לכבוד יום המעשים הטובים (שנפל בדיוק על היום בו אנו מבקרים ומקיימים את הקשר הרב דורי בבית הקהילה תלפיות ירושלים )

 מה נעשה טוב מחוץ לכותלי המפגש., משהו טוב מעבר לנשות הקהילה? זכרנו שהנשים אוהבות מאד לאפות ויש תנור במועדון. מצאנו מתכון

מוצלח לעוגה, קנינו מצרכים, פרסנו מפות, הבאנו כלים, הפשלנו שרוולים , לבשנו סינרים  והתחלנו לעבוד. את הבלילה העברנו לתבנית ומשם לתנור. עוד תבנית ועוד תבנית והתנור מלא וחם וגם הלב של כולנו. סיימנו בתמונה קבוצתית ונפרדנו בשמחה עד לשבוע הבא. ולא שכחנו את העוגות האפויות למסור לחיילים העומדים במחסומים, כאות הוקרה על השמירה עלינו יום יום.