| |||||||
| דני קושמרו: על ספסל הלימודים בגיל שבעים. כחלק מפרויקט ניסיוני, מאות גמלאים מחדשים את ימיהם בתיכון, לומדים יחד, מתווכחים בכיתה וגם מרגישים שוב טעמה של הפסקה גדולה. הכתבה של עידו סולומון. מרים קלדרון: אני כבר שמונה שנים בפנסיה, ושמעתי הרצאות בכל מיני מסגרות. ומה שמצא חן בעיניי פה שזה ממש כמו בכיתה. אינטראקטיבי, שיש לנו קשר עם המרצה, והוא נותן לנו לבטא את עצמנו. עידו סולומון: הרבה שנים עברו מאז מרים וחבריה לכיתה היו חייבים להגיע לבית הספר ולהפגין נוכחות בשיעורים. דווקא עכשיו, אחרי גיל הפרישה, הם עושים את זה בשמחה. מרים שדה: זה נהדר וכיף ללמוד, ולדעת עוד דברים שאולי אתה לא יודע. וזה מעסיק אותך ונותן לך עוד ימים לעשייה. לאון ימברגר: החיים הכי יפים והשנים הכי יפות שלנו זה היה כשהיינו בתיכון. היום לחזור ללימודים בתיכון זאת חוויה. עידו סולומון: פעמיים בשבוע במשך ארבע שעות בכל פעם הם מתיישבים בכיתה ולומדים בין היתר ספרות, היסטוריה, ואזרחות. שמאי אהרון: היסטוריה וגאוגרפיה בחיים לא למדתי. ככה כל הזמן אני מנסה להדביק דברים שכל אחד יודע. מזל שאני קצת מבין בכדורגל אז אני יודע ערי בירה, איפה משחקים וכל הדברים האלה. דינה ברדון: אם היה לי מורה כזה בתיכון, לפי דעתי ההיסטוריה שלי לא הייתה שמונים, הייתה בטח תשעים וחמש, אם לא יותר. עידו סולומון: בכיתה כולם ותיקים, אבל בהפסקות הם חלק מהחבר'ה. דינה ברדון: אווירת בית ספר זה משהו מאוד חי. לא כל אחד למקומו, אלא יש איזושהי אינטראקציה בין התלמידים, בין האנשים. תלמיד בבית הספר: זה כמו לדבר עם חברים שלי שאני רואה אותם כל יום. בסך הכל אנחנו יכולים לדבר על נושאים משותפים, ומאוד מעניין לדבר איתם. עידו סולומון: הכיתה הזו בבית הספר אורט שפירא בכפר סבא היא אחת מכחמישים כיתות שפועלות היום ברחבי הארץ במסגרת תכנית הרצה של המשרד לאזרחים ותיקים. אורי אורבך: בהמשך אנחנו נרחיב את זה מעבר לחמישים כיתות גמלאים למאות כיתות גמלאים, שבכל בית ספר תיכון אזרחים ותיקים יוכלו לבוא, ללמוד פעמיים בשבוע, וליהנות ולהשכיל, לפגוש אנשים, לפגוש את עצמם, לפגוש צעירים מהם. אני חושב שזה ממש אושר גדול. שרה ימברגר: אנחנו עם חבר'ה צעירים ואנחנו מרגישים צעירים, כיף. מה יותר טוב מזה? עידו סולומון: הבנתי אבל שאתם גם לפעמים לא מגיעים לשיעורים. שרה ימברגר: לפעמים. לאון ימברגר: יום אחד הברזנו, אז אתה עושה מזה סיפור? |
לתלמידי רמת חן ישנה אפשרות לבחור במגוון רחב של קמפוסים וקבוצה גדולה של ילדי כתה ה' בחרה להנחות מבוגרים ברזי האינטרנט ולתעד את סיפורי הסבים והסבתות שלהם ממקור ראשון.
"התקופה השנייה: שנת 1842,
לפני כ-150 שנה. קבוצת יהודים ספרדים הגיעו לעיר שנחאי, עיר נמל גדולה בסין. עיר
זו הייתה פתוחה למסחר ללא מכס, יהודים הגיעו גם לשם, שמות משפחה כמו: כדורי וששון- יהודים
ספרדים, שבאו מעירק. הגיעו כ- 300 משפחות.
הם בנו שני בתי כנסת, בית ספר ומוסדות נוספים. התפתחו חיי קהילה עשירים. משנחאי
החלו היהודים להגיע ולהתפזר לערים אחרות בסין, הגיעו עד לעיר הונג קונג הדרומית. תחנת הכח למשל, שייכת למשפחת כדורי עד היום! יהודים מאוד עשירים
בעלי אמצעים."
רשומות
כל התגובות
