תערוכת כרזות - תקצירי הסיפורים - ביה"ס הדו-לשוני דגניה בבאר שבע

 תלמידי ביה"ס - יהודים וערבים לומדים יחד בביה"ס. שתי כיתות ו' בביה"ס, בשנת הלימודים תשפ"ו, בהובלת המורות מונא וספיר, פעלו במהלך השנה בתוכנית הקשר הרב דורי.

כחלק מן התהליך, תיעדו התלמידים את סיפורם של סבא סבתא ומבוגרים אחרים במשפחותיהם. ואז הגיע סוף השנה, הסיפורים של התלמידים היהודים הועלו למאגר סיפורי המורשת היהודי במוזיאון "אנו". הסיפורים של התלמידים הערבים בביה"ס, הועלו לאתר הסיפורים של דוברי הערבית. כל זאת עפ"י החלוקה המוגדרת.

אלא שאביטל, מנהלת ביה"ס, ברוח השוויון, התקשתה לקבל את החלוקה של תוצרי תלמידיה לשני אתרים שונים. חיפשה פתרון,

ובשלב ראשון ניסתה להדפיס את הסיפורים מתוך האתרים, כדי ליצור חוברת משותפת לכל התלמידים. 

קשיים בהדפסה, הובילו אותה לשלב ב' - אל "קלוד" - ההוא מן ה-AI. בעזרת קלוד הפיקה חוברת שכללה את כל הסיפורים.

חוברת הסיפורים - ביה"ס הדו-לשוני, דגניה, תשפ"ו

https://acrobat.adobe.com/id/urn:aaid:sc:AP:db738530-e97a-42ea-a42b-d29beb3d6663

ואז בשלב ג' קיבלתי בווטסאפ, תערוכת כרזות של כל הסיפורים שהוכנה גם היא בסיועו של קלוד ומפורסמת על הקיר בביה"ס.

תודה למחנכות - מונא וספיר, לתלמידים השותפים ביצירת הסיפורים ולאביטל המנהלת שיודעת איך להוציא לאור את תוצרי תלמידיה במשותף!

יישר כח!!!

סיום שכולו רגש והתרגשות בביה"ס רכסים בבאר שבע

 בשישי האחרון (19/6/26), התכנסו 9 סבים וסבות עם נכדיהם ונכדותיהן, לסכם את שנת הפעילות בקשר הרב-דורי. 

על השולחן כיבוד מכובד, שהוכן ע"י סבא/סבתא לפי הזמנת הנכדים, תעודות לכל אחד מן הסבים והסבות, על השתתפותם בפעילות. וחוברת המכנסת את דיווחי הפעילות במפגשים, מתוך עיתון ביה"ס - ירחון, שהופק לאורך השנה, על לוח ביה"ס בכניסה, וברכות המנהלת סימה והמורה דורית.

 

הרגש וההתרגשות היה מה שייחד את מפגשי הקבוצה לאורך השנה. וכך גם מפגש הסיום. כל אחד מן המשתתפים - סבים, סבות וילדים בירך והודה על תוכנית מיוחדת וחשובה, מעוררת זכרונות אצל המבוגרים והתפעלות אצל הילדים מן הקשר של העבר אליהם-הילדים.

 המפגשים במהלך השנה התאפיינו בעיקר, בשיח בקבוצה, סביב נושאים שהעלו זכרונות אצל הותיקים, ושאלות והשוואות אצל הילדים. שיח מרגש, שהובל ברגישות ע"י דורית המורה המובילה, שגילתה עניין בסיפוריהם של המשתתפים, ושיתפה בעצמה לגבי משפחתה, והביאה את הדברים לקבוצה.

ארוע מיוחד שקרה בעקבות הסיור המוצלח במוזיאון, המורה דורית, מובילת התוכנית, זיהתה שחסרה במוזיאון התייחסות לעולי הודו, מוצא משפחתה. בעקבות הסיור, כתבה למוזיאון וציינה עובדה זו, מתוך תחושת הזהות שלה ושל משפחתה כחלק מן העם היהודי, וקיבלה תשובה בעניין מן המוזיאון.

 

תודה לדורית הקשובה והרגישה, על הובלת הקבוצה.

לסימה, המנהלת, שהביאה את התוכנית לביה"ס, ותמכה לאורך השנה, מקרוב ומכל הלב.

לסבים ולסבות השותפים וכמובן לתלמידים – נכדים על ההקשבה ועל שיתוף הפעולה.  

נכחה ותיעדה: עירית על פרי
מנהלת ומדריכה בקשר הרב דורי
מחוז דרום

ב"כלניות" על הגג, סיכום של שנה מרגשת

בהזמנה  המעוצבת נכתב, הנכם מוזמנים...למפגש הסיום שיתקיים... בשעת ערב...

יומיים לפני, הוכרז מצב חירום ובוטלו הלימודים בבתיה"ס והתגלגל לו חשד, מה יקרה למפגש? ידעתי, תמי ומוריה שם, המפגש יתקיים כמתוכנן!

הגעתי, חיפשתי בחדרים (אותם הכרתי ממפגשים קודמים), את מקום ההיערכות, בעקבות הקולות עליתי במדרגות, למרפסת הגג של ביה"ס.

באווירת ערב קיץ נעימה וחגיגית, כשנופה של העיר באר שבע ברקע, במרפסת הגדולה, הכל ערוך ומוכן בטוב טעם.

אווירת הסיכום המושקעת בכל פינה, 4 מעמדים ועליהם ריכוז מעוצב של תהליך העבודה במהלך התוכנית, של כל צמד מן המשתתפים, עוד ארבעה, של  זוגות נוספים בפינה אחרת.

פינה נוספת, יוחדה לתיעוד מוקפד של נושאים משותפים שטופלו במפגשים: "טעם של פעם במטבח הזיכרונות", "מפת השרשים שלנו בעולם", ו"הלפיד שעובר אלינו כצידה לדרך" בעקבות כח העל של סבתא/סבא.

וכל הרעיונות הנפלאים ברמת עיצוב מעולה, שאינה מביישת בעל מקצוע. (כאן בסרטון הקצר)

וכמובן גם התעודות לתלמידים מוכנות. והברכות והתודות לסבא/סבתא שהכינו הנכדים והנכדות, במסגרת ובעיצוב מיוחד. וגם כיבוד כיד המלך, איך לא.

לאווירה והתפאורה המיוחדת הזו, הגיעו בהתרגשות, המשפחות – סבא/סבתא, הורים ואחים וכמובן התלמידים. הצטרפו, הסתובבו בין המוצגים המעניינים ששיקפו את הלמידה המשמעותית, נשנשו מן הכיבוד, נפגשו בשמחה אלה עם אלה והעבירו חוויות מן הסיור במוזיאון, מן המפגשים המהנים ומתהליך תיעוד הסיפור.

ברכות נישאו על ידי מוריה, מנהלת ביה"ס, שעמדה, תמכה ואפשרה גם בימים הפחות מאפשרים, את המשך קיומו של התהליך המופלא שהתקיים כאן.

גם תמי, הציגה את תחושותיה הטובות בהנחיית הקבוצה המיוחדת שהתקבצה והתגבשה במהלך הפעילות המשותפת והודתה למשתתפים הוותיקים על שיתוף הפעולה ולילדים האהובים על הקשבתם והתנהגותם לאורך הדרך. 

גם אני, ברכתי את המשתתפים, המבוגרים והתלמידים, על שיתוף הפעולה המיוחד שקיימו  יחד, והשתלבו בהפעלתה המדהימה של תמי, גם בבקשות פחות ברורות מאליהן, כמו להשתתף באופן פעיל בטקס יום השואה הבית ספרי, יחד עם הנכדים. 

ברכות חמות הרעיפו גם נציגי הסבים/סבות, ההורים וגם התלמידים, על התוכנית החשובה והמהנה, ועל הדרך המופלאה, בה הובילה תמי את הקבוצה. לכולם חשוב היה לציין את ההנאה להגיע למפגשים, לפעילות מרתקת ומרגשת, בכל פעם. הוותיקים סיפרו על תחושות של חזרה משמחת לעבר, לחקר המשפחה, לקשר אחר עם הילדים ששמחו להקשיב ולהכיר צדדים חדשים וסיפורים חדשים של סבתא וסבא. אחד השיאים המרגשים שהוזכר בסיכום, היה כמובן האירוע המכונן  של חלקם של הסבים והסבות בטקס ביה"ס, ביום הזכרון לשואה. כל אחד עם הנכד, הנכדה.

רבות דובר על הקשר המתחדש של הילדים הצעירים, לסיפור המשפחה, כחלק מסיפור העם היהודי באמצעות הפעילות המשמעותית בתוכנית.

כדי לסכם גם בצליל ובתמונה, הוצג סרטון שהכין סבא שלמה, מתמונות שנאספו במהלך הפעילות. בהתרגשות רבה חולקו התעודות לתלמידים, שהקדישו את הברכות לסבים ולסבות, כמובן בליווי צילום.

ולסיכום כל המפגש המיוחד – תמונה משותפת של כל הקבוצה.

ואחרי כל זה, נמשכו הפגישות האישיות בין המשתתפים, ההורים, צוות ביה"ס, וכולם שבחו והללו את התוכנית ואת ההובלה של תמי המיוחדת, שאין כמוה, ברעיונות, בביצוע בהתייחסות ובלב הפתוח והגדול שלה.

בקשה שחזרה ונשמעה ע"י הוותיקים וע"י ההורים: אנא המשיכו בתוכנית גם בשנים הבאות והרחיבו  לקבוצה גדולה יותר של זוכים.

תודה למוריה, על ההובלה המעולה של התוכנית בביה"ס בפעם הראשונה.

תודה לתמי המדהימה, שקיבלה על עצמה, להוביל את התוכנית המופעלת שנה ראשונה בביה"ס. 

מבלי שהכירה את התוכנית לפני כן, הצליחה להוביל את התוכנית באופן מוצלח ומיוחד - על ההנחייה, ההפעלה, הרעיונות, הסבלנות  ובכלל על היותה!

ותודה לכל המשתתפים – סבא סבתא - ריגשתם, ולכל הילדים המקסימים, על ההקשבה והנכונות! 

נכחה, התרגשה ותיעדה

עירית על פרי, 
מנהלת ומדריכה במחוז דרום
בתוכנית הקשר הרב דורי

"והגדת לנכדך" – כשעבר ועתיד נפגשים על במה אחת - טקס יום השואה בביה"ס כלניות, ב"ש

התרגשתי מאד, עם קבלת שיחת הטלפון של תמי, שהזמינה אותי להשתתף בטקס יום הזכרון לשואה ולגבורה בביה"ס. ידעתי שקבוצת הקשר הרב-דורי אותה היא מובילה, מובילה את הטקס החשוב הזה. משתפת אתכם בהתרגשות ובטקס.

"ביום הזיכרון לשואה ולגבורה הזה, בחרנו בבית הספר 'כלניות' להפוך את הזיכרון לפעולה חיה. במסגרת פרויקט 'הקשר הרב דורי', עמדו תלמידי כיתה ה' לצד סבים וסבתות בטקס שכולו עוצמה וגאווה לאומית.

שמענו על המורשת של ברכת הכהנים ששרדה את התופת, על הזכות ללמוד וללמד שהיא הניצחון האמיתי שלנו, ועל השפע והחופש שיש לילדינו היום – חופש שהוא התשובה הכי חזקה לכל מי שביקש לכלותנו.

היה מרגש לראות את הקשר המיוחד הזה נרקם, את הידיים השלובות ואת ההבטחה של הדור הצעיר: נזכור, נלמד ונמשיך לבנות.

מוזמנים לצפות ברגעים המרגשים בסרטון המצורף:

תודה מיוחדת לשלמה וקנין סבא של אדר ברדה , על צילום ועריכת הסרטון"

עד כאן, דבריה של תמי נובכוב, המורה המדהימה, המובילה את קב' הקשר הרב דורי בביה"ס.

כבר במפגש השני בביה"ס ביודעה שכיתתה מתוכננת לבצע את הטקס בביה"ס, פנתה אל הסבים והסבות בקבוצה ובקשה לדעת אם יהיו נכונים לקחת חלק ולהשתתף בטקס. כשקיבלה את תשובתם החיובית, בנתה את הטקס כשכל אחד מן הסבים והסבות נושא דברים מול הנכד או הנכדה. הנכדים עונים וביחד מסיימים. 

בשל המלחמה, לא ניתן היה לקיים את ההכנות כנדרש, אבל כולם נרתמו לחזרות בימים האחרונים והתוצאה מרגשת ביותר.

אין ספק שטקס יום השואה השנה - תשפ"ו, היה רב משמעות לקבוצת הקשר הרב דורי של תמי - גם לנכדים וגם לסבא סבתא.

דוגמא לחלק מן הטקסט שקראו סבא ונכד - הנושא: כדורגל ששניהם אוהבים

סבא: "הדור שלי ושל הוריי קיבל את הכדור ברגע הכי קשה, ומתוך ההריסות הצלחנו להבקיע את שער התקומה ולהקים את המדינה. עכשיו, יקירי, אני מוסר את הכדור אליך. התפקיד שלך הוא להמשיך לרוץ קדימה, לנצור את זכרם של אלו שנספו, ולשמור על המדינה שלנו חזקה ומאוחדת."

הנכד: "אני מקבל את המסירה הזו בגאווה. אני מבטיח לזכור את העבר בכל פעם שאני עולה על המגרש ובכל פעם שאני מביט בדגל. אנחנו זוכרים את כולם, וממשיכים קדימה כנבחרת אחת."

סבא ונכד יחד: "נזכור, ולא נשכח."

ודוגמא נוספת - סבתא ושתי נכדותיה:

סבתא: "אני עוצמת עיניים וחוזרת שנים לאחור, אל רחבת הטקסים בבית הספר שלי. הייתי אז תלמידה בכיתה ח', עמדתי נרגשת בחולצה לבנה מול כל בית הספר, וקולי רעד כשזכיתי להקריא את תפילת 'יזכור'. אני זוכרת את הבוקר של יום הזיכרון – השקט המתוח במסדרונות, החולצות הלבנות הצחורות, וריח הפרחים על לוח הזיכרון בכיתה. שם, בטקסים הפשוטים של אז, נזרע בתוכנו הזרע הראשון של החובה הלאומית: לזכור, ולא לשכוח לעולם. הרגשנו שהסיפור שלהם הוא הסיפור שלנו, ושהאחריות לשמור על הזיכרון הזה עוברת אלינו, דור הילדים של המדינה החדשה. זהו הזיכרון הלאומי של העם שלנו."  

הנכדות: "אנחנו הדור שקיבל את הלפיד. המשימה שלנו היא לא רק לזכור את העבר, אלא להבטיח שהלקחים שלו יהיו חלק מאיתנו – להיות בני אדם טובים יותר, להיות עם מאוחד וחזק בארצו. אנחנו שומרות על הזיכרון חי, למען אלו שאינם ולמען הדורות שיבואו אחרינו. אנחנו מבטיחות לנצור את זכרם של ששת המיליונים ולהיות הקול של הדור הצעיר שזוכר ובונה את הארץ. אנחנו נמשיך לספר, נמשיך לזכור, ונבטיח ששרשרת הדורות של עם ישראל לעולם לא תישבר."

תודה לתמי, למשתתפי קבוצת הקשר הרב דורי - תלמידים וותיקים, כלניות

לביה"ס, בהובלתה של מוריה, על המקום המיוחד לקשר הרב דורי בביה"ס.

חוותה ותיעדה: עירית על פרי 

מפגש של גיבורי וגיבורות על בכלניות - ב"ש

מפגש "גיבורי וגיבורות על" – הקשר הרב דורי

מפגש הפורים שלנו היה חגיגה מעצימה תחת הכותרת "גיבורי וגיבורות העל שלנו". 

בשיאו של המסע לגילוי הגבורה המשפחתית, בחרו הסבים והסבתות להצדיע להוריהם – גיבורי ילדותם – ומתוכם דלו את "כוחות העל" שבזכותם הוקמה המדינה.

שמענו סיפורים מרגשים על דור המייסדים: על אומץ הלב בעליות השונות, על החלוציות והעמידות במעברות, ועל רוח ההתנדבות בבניית הארץ. 

הנכדים, כ"כתבים צעירים", חקרו את הערכים שירשו סביהם מהדורות הקודמים ואשר עוברים כעת אליהם. רגעי גבורה אלו יהוו את עמוד השדרה של עבודת התיעוד והכתיבה. 

המפגש נחתם בהגרלת משלוחי מנות חגיגית, שסימלה את הערבות ההדדית, נתינה ושמחת החג. 

חג פורים שמח !

מצגת גיבורי על - הקשר הרב דורי

הכינה, הפעילה ותיעדה - תמי נובכוב, המורה המובילה, ביה"ס כלניות, ב"ש

ט"ו בשבט שמח מאד ! בשכבה ז בבית החינוך שער הנגב

ט"ו בשבט (שני בערב), התכנסות רבת משתתפים מתרגשים, עד אפס מקום, במרחב המשותף של השכבה. תלמידי השכבה עם סבא/סבתא (שניהם) וקרובי משפחה נוספים.

הערב - חגיגה של שרשים בתחומי תוכן ופעילות – מקומי – פעילויות בנושאים הקשורים לייחודו של בית החינוך, תקשורת מקומית – צילום ורדיו, חקלאות. משפחתי והקשר רב-דורי.

כולם סביב שולחנות עגולים, ערוכים בכל טוב, זמן למפגש ושיח עם הוותיקים האחרים מן הכיתה, התכבדות בפירות יבשים ושאר כיבודים שהביאו הסבים/סבות (והורים).

ומתחילים,.. בדברי התלמידים והתלמידות – אודות השרשים, העצים והפירות במשפחה. ברכות שנשאה מנהלת החטיבה, חגית, ותודות לכל צוות המחנכות, צוות "מקומי" וכל מי שהיה שותף להכנת המפגש המיוחד. 

נפתחו 6 פינות פעילות – סדנאות, אליהן הוזמנו סבא/סבתא ונכד/נכדה להתנסות ביחד בפעילויות המיוחדות שהוכנה ע"י צוות החינוך והתלמידים.

אולפן צילום – בו התנסו הזוגות בראיון מצולם סביב שאלות ששאלו הנכדים את סבא/ סבתא. (ללא הכנה מוקדמת). 

אולפן רדיו – הקלטת פודקאסט משותף של סבא/סבתא עם הנכדים. 

לפעילות הצילום והרדיו נערכה הרשמה מוקדמת, ובשתיהן פתחו את הרשימה והצטרפו רבים שלא נרשמו. התור הארוך, אילץ את צוות הרדיו לפתוח תחנה נוספת, כדי להיענות לצורך שהתעורר.

פינת החקלאי - הכנת עציצים – העציץ (הכלי) ושתילת הצמח הנבחר.

סליחה על השאלה – שיח סביב שלל שאלות של נכד לסבתא ושל סבתא לנכד.

משפחתי בפסיפס הישראלי - הכנת מגנטים – המשפחה שלי ביצירת תמונה משותפת.

עץ המשפחה שלנו – הוספת בני המשפחה לציור העץ ויצירת עלים הכוללים תקווה, חלומות, ומסורות במשפחה.

  

התרגשות פעילה ושמחה בכל הפעילויות. אוירה של שיתוף ועשייה, הוציאה לאור סיפורים וחלקי סיפורים, 

שעלו כתוצאה מן השיח, הצילום והעבודה המשותפת.

כך גם צצו סבים/סבות שהציעו להגיע ולספר את סיפורם גם בכיתה ולא רק במפגש האישי עם הנכד/נכדה.

היה ערב מיוחד של קהילה פעילה, יצירה וחידוש של קשרים חדשים וותיקים.

נותר לצפות לסיפורים הנפלאים שיועלו למאגר סיפורי המורשת של מוזיאון "אנו".

 

תודה למנהלת חט"ב – חגית וקנין, לרויטל מגירא – רכזת השכבה, לשירה – מנהלת "מקומי" וכמובן לצוות המחנכות ולצוות מקומי.

תיעדה - עירית על פרי, מדריכה ומנהלת מחוז דרום, בקשר הרב דורי

ט״ו בשבט במועדון ״מולדת״ עם תלמידי יא׳ אורט בוים

 ביום שני התכנסו תלמידי יא׳ והמחנכת שירה במועדון מולדת קריית גת למפגש שכולו בסימן ירוק ☘️ 

שירה פתחה את המפגש בחידון לט״ו בשבט, ולאחר מכן התלמ התיישבו עם הותיקים ויצרו עץ יצירתי כשהרעיון הוא לקשור את העץ לחוויית העלייה לארץ, שהמבוגרים סיפרו לתלמידים במפגש הקודם.  שורשי העץ מסמלים את הזכרונות מארץ המוצא. הגזע- קשיי העלייה. העלים והפירות , משפחה, דברים טובים בארץ.

בסוף המפגש כל התלמידים חלקו די קטן של פירות יבשים לכל ותיק. 

דיווחה: שירה סולימני רשמה: מזל מלכא 

מדרש תמונה - כיתת ותיקות תיכון "גרוס" קריית גת

מפגש שני עם כיתת הוותיקות של תיכון "גרוס" ותלמידות כיתה ט בליווי המורה זהבית וייצמן. המפגש כלל היכרות יותר מעמיקה בין הוותיקות והתלמידות. 

הוותיקות הביאו תמונת ילדות - נעורים, והתלמידות ניסו לזהות מי הוותיקה המצולמת בתמונה. לאחר מכן צוותו התלמידות לוותיקות, ותיעדו את הפרטים אודות התמונה והסיפור מאחורי הדמויות בה. 

משחק היכרות שני - התלמידות הציגו תמונות ילדות שלהן, והוותיקות ניחשו מי זו הילדה המצולמת בתמונה. השמענו את השיר של יוסי בנאי ״אני וסימו ומואיז הקטן״ כחלק מהמפגש. 

בסוף המפגש הייתה היכרות והתקרבות בין התלמידות והוותיקות. קבענו להיפגש בעוד שבועיים. 

רשמה מזל מלכא - מדריכה אזורית  

קשרים של תקווה - ״האלה״ כפר מנחם

המפגש הפעם הוקדש לנושא ״קשרים של תקווה״ - המבוגרים קיבלו משימה לפני המפגש להגיע עם סיפור על אירוע מכונן בחייהם שבעקבותיו התעוררה בהם תקווה אישית, משפחתית או לאומית. 

סבתא דבורה פתחה את המפגש עם סיפור על חגיגת בת מצווה שלא הייתה לה כילדה, והיא החליטה לחגוג בגיל 70 בת מצווה מאוחרת. היא תארה חגיגית בת מצווה מלאה בתוכן הנשען על המסורת. סבתא מלכה ספרה על ההתארגנות לעלייה ארצה ממרוקו, על התקבצות העולים מארצות שונות בארץ, ואיך תחושת התקווה לחיים בארץ ישראל עזרה להתגבר על קשיי הקליטה. סבתא נעמי ספרה על יום העצמאות של פעם על הפשטות, השמחה והאחדות של חגיגות יום העצמאות, והיא מקווה שגם הנכדים שלה יזכו לחגוג את יום העצמאות באחדות ושמחה  סבתא ז׳וזי דברה על הסכמי השלום שנחתמו בישראל והמדינות השכנות, גם בשנים האחרונות, ועד כמה שזה נותן לה תקווה לשלום עם מדינות נוספות. סבא דניאל סיפר על הימים של חרדה לפני מלחמת ששת הימים ואיך המלחמה הביאה נצחון ותקווה. והוא מאמין שגם היום יש תקווה לימים טובים ושקטים. והיו עוד סיפורי תקווה, כולם מרגשים ומיוחדים.  

בחלק השני - הסבים, הסבות והנכדים קיבלו דפים בצורת עלים שעל גביהם כתבו איחולים, משהו טוב לבן משפחתם. העלים המקושטים ייתלו על ענפי העץ בחצר ביה״ס. תודה לשני וטל על הובלת המפגש המרגש  

רשמה: מזל מלכא מדריכה אזורית  

בשעה טובה – מפגש פתיחה משמח בביה"ס יד חזון בבאר טוביה

 ביום שני, א שבט, ב-8:30 כפי שכתוב בהזמנה התייצבו 8 סבות וסבא אחד מיוחד בספריית ביה"ס.

אחד עשר התלמידים הגיעו כל אחד מכיתתו לאחר תפילת הבוקר של ראש חודש שבט.

תשאלו איך11? סבתא אחת זוכה להיפגש בתוכנית עם 3 מנכדיה.

המפגש נפתח בברכות של המנהלת ימית כהן, והסרטון "אתם חלק מן הסיפור" ובעקבותיו הסבר על הקשר בין משפט הסיום של הסרטון לתוכנית הקשר הרב דורי ותוצריה.

משחק הכרות קצר באמצעות כדור שנשלח מאחד לשני. במהלך המשחק התברר שבקבוצה סבתא לנכד שהיא כבר סבתא רבתא לכמה נינים, וסבא המיוחד שהוא סבא לנכדה בקבוצה וגם סבא רבא לכמה נינים.

כשכולם מכירים את כולם הגיע הזמן לקשר האישי בין סבתא/סבא לנכד. כל נכד/ה ניסה את כוחו במידע על סבתא וכל סבתא בדקה את ידיעותיה אודות הנכד.

בשיחה של סוף המפגש שיתפו כולם מעט מן המידע שאספו. התלמידים חלקו ברכות שהכינו, מלוות בשי צנוע לסבות ולסבא. וכולם יצאו מרוצים ושמחים מחכים למפגש הבא.

תודה לימית, מנהלת ביה"ס, שדאגה לקיומה של התוכנית בביה"ס.

לאיריס, המורה המובילה .

וכמובן למשתתפים שהגיעו ונהנו מן המפגש.

תיעדה, עירית על פרי, מדריכה ורכזת תוכנית הקשר הרב דורי במחוז דרום.

מפגש מרתק בביה"ס כלניות בבאר שבע - תמונת ילדות

 המפגש היה ללא ספק מרתק ואחר, הודות ליצירתיות של תמי, המורה המובילה.

נושא המפגש - תמונת ילדות. המפגש נפתח במצגת:

במצגת הוצגו שלבי החקירה סביב תמונת הילדות שהביאו סבא/סבתא למפגש.

 אחרי שהובהרה המטרה חולקו למשתתפים דפים ובהם תמונת שלבי חקירת התמונה – שנבנתה איך לא, ב-AI 

והמשתתפים עברו אל השולחנות לביצוע החקירה מול התמונות. ברור ששלבי החקירה יצרו שיח מרתק בין סבא/סבתא והנכדים, אודות הילדות, אודות הצילום פעם והיום, אודות האופנה של אותם ימים ועיסוק רב בהעלאת זכרונות מן העבר, לשמחת הותיקים וכמענה לסקרנותם של הילדים. והכל בגלל תמונה (או שתיים).

לסיכום המפגש שיתפו המשתתפים בממצאים שגילו סביב התמונה והעלו זכרונות נוספים.

וכמובן, בסוף מפגש העוסק בצילום – תמונה משותפת של הקבוצה:

 

תודה לתמי, היצירתית והמעודכנת, על ההשקעה, שכבר מכינה את המפגש הבא. לא נגלה כאן.

ותודה לכל הסבים/סבות וכמובן התלמידים השותפים לשמחה.

תיעדה, עירית על פרי, מדריכה ורכזת הקשר הרב דורי במחוז דרום.

קשרים של תקווה - שירים - ״נוף השדות״ נגבה

המפגש ב״נוף השדות״ נגבה היה מיוחד מאוד - נושא המפגש נבחר השנה כנושא מרכזי לכנס שיתקיים בסוף השנה. הסבים והסבות והנכדים בחרו שירים שנתנו להם כוח ותקווה ומהו הסיפור הקשור בשיר.  

שחר, המורה המובילה, פתחה את המפגש בחשיבות של התקווה והדבר הזה שגורם לכל אחד לצאת מקושי ולהתגבר על משבר. על השולחנות צוטטו משפטים מתוך שירים. וכל משתתף, כולל הנכדים בחרו שיר וספרו איך הם התגברו על הקושי, ומה נתן להם תקווה. עלו דברים מעניינים שספרו המבוגרים וגם הנכדים הצעירים. 

בהמשך כל משתתף הציג שיר שמסמל תקווה, והוא קשור בזכרונות משמעותיים. השירים נבחרו מבעוד מועד, שחר השמיעה קטע מהשיר, ואז המשתתף ספר משהו על בחירת השיר והזכרון הקשור בו. 

השירים היו מגוונים ומעניינים והיו כמה מפתיעים. כמו: ממפרש לבן של ג׳ימבו ג׳יי, קזבלן, הבאנו שלום עליכם, הליכה לקיסריה של חנה סנש ועוד…

היה מפגש מרגש ומוסיקלי מאוד ❤️ 

 

העלייה לארץ - תלמידי הישיבה התיכונית במועדון מולדת

 היום נפגשו תלמידי כיתה ח׳ והרב אוריאל עם ותיקי מועדון מולדת קריית גת. המפגש נפתח בסיפור העלייה של המחנך הרב אוריאל מאתיופיה ארצה. אוריאל היה בן 5 כשהמשפחה החלה את המסע ארצה. הם הגיעו ברגל עד לגבול סודאן ושם בכפר התקיימו החיים של העולים עד הרגע שעלו ארצה בטיסה מיוחדת שידוע בשם: ״מבצע שלמה״. 

מזל המדריכה, ספרה על העלייה של הוריה מאיראן בשנות ה-50 על הקושי של אמה לעלות ארצה, להשאיר מאחור את המשפחה באיראן והגעגועים במהלך השנים למשפחה שנשארה שם. 

מרגו אחת הוותיקות ספרה על משפחתה שעלתה לארץ ממרוקו בחשאי, בתקופה שאסור היה לחשוף את דבר העלייה. בן יום המשפחה התארגנה עזבה הכל, ונסעה ברכבת ממרקש למרכז התכנסות של משפחות רבות בקזבלנקה. אחרי כחודש הפליגו משם לצרפת ואז הגיעו ארצה. גם בארץ היה קושי בקליטה, נשלחו לאופקים כשחלק מהמשפחה בקריית גת  כמובן שכולם התגברו על הקשיים של ההתחלה והקימו משפחה ובית בארץ.  בהמשך התלמידים ראיינו את המבוגרים ותיעדו את סיפור העלייה של כל ותיק  המפגש הבא יוקדש ליום המשפחה 

רשמה: מזל מלכא, מדריכה אזורית  

הרב אוריאל אלעזר עם ותיקי מועדון מולדת.

גלגולו של חפץ - כיתת ותיקים אורט תעופה וחלל

המפגש השלישי התמקד בחפצים שעברו מדור לדור. בפתיחת המפגש מזל הציגה מצגת של חפצים מן העבר, שעוררו הרבה נוסטלגיה אצל המבוגרים. התלמידים התבקשו לזהות למה שימש כל חפץ, ברוב המקרים הוותיקים הסבירו למה שימש החפץ, וסיפרו על החיים בימי הצנע.   בחלק השני - הוותיקים הביאו חפצים מעניינים ומגוונים כמו: מפוח ממרוקו ששימש להבערת הלהבה, מגש נחושת להגשת תה ממרוקו, מפה רקומה שמזכירה את שעת התה בין חברות במרוקו הספרדית, כוסות מזכוכית יוקרתית שנשמרו ברומניה בתקופת השואה, הגדה של פסח בעברית ובמרוקאית ממרוקו. שרשרת זהב יקרה של אמא שעברה לבת, חנוכיה, מכתש ועלי, צמיד זהב מעוטר ועוד ועוד. מאחורי כל חפץ מסתתר סיפור מרתק, זיכרון משפחתי וחוויה מרגשת. כל ותיק הציג את החפץ וטיבל בסיפור מעניין הקשור בו  לסיום תיעדו תלמידי ט׳ את החפצים והסיפור הקשור בהם עם דף פעילות - כרטיס חפץ.   

רשמה: מזל מלכא מדריכה אזורית