אנו נמצאים בשבוע מרגש במיוחד של סיכומי שנה ופרידות.
היום קיימנו מפגש פרידה מקסים מהנשים המבוגרות המשתתפות בתוכנית "קשר רב דורי".
תמונות מהמפגש מצורפות מטה 📸.
דנה דרור, המורה המובילה
מיפגש סיום בי"ס ניצנים תל מונד
בבוקר שישי התכנסו משתתפי הקשר הרב דורי ובני משפחותיהם למיפגש סיכום. ההתרגשות היתה רבה וקבלת הפנים היתה חמה ולבבית.
שולחן קבלת הפנים
זאת השנה העשירית שבית הספר מקיים את התוכנית. השנה הובילה המורה שירה כהן.זו השנה הראשונה לשירה,שירה עשתה זאת בחן רב, מוטיבציה ומקצועיות.
המיפגש נפתח בברכות של המנהלת נאווה, שזו לה השנה הראשונה בהחלטה להפעיל את התוכנית לאחר הפסקה ארוכה. ועל כך מלוא התודה. ברכו גם שירה ועידית מגן המדריכה.
התוכנית זכתה למחמאות רבות ופירגון מפי הוותיקים.
כל זוג הוזמן להציג את שם הסיפור. התלמיד דיווח מה למד מתהליך הכתיבה, והותיק להגיד במשפט על התוכנית והעבודה עם הנכד/ה.
הענקת התעודות לוותיק ע"י המנהלת והמורה המובילה
לסיום הוענקו תעודות ושי לותיקים, לתלמידים ולמורה המובילה
את המיפגש סיימו בהנאה רבה מהמטעמים שהוכנו ביד רחבה ובשפע.
מספרת כרמל מור יוסף המורה המובילה בתל"י רמת מוריה בירושלים על תהליך התיעוד של סיפורי החיים:
עסקנו בתיעוד. דיברנו על איסוף סיפורי חיים, מידע ותמונות, צילום או הקלטה של מידע. הילדים הבינו את הצורך להנציח אנשים, ארועים וחפצים., כי זה מאפשר העברת ידע בין אנשים או לדורות הבאים.
הסבים והסבתות הביאו תמונות מהעבר מהאלבום הפרטי שלהם, הילדים למדו ורשמו מידע על כל תמונה.
אתמול זכינו לחוויה מרגשת ומשמעותית במיוחד בביקור במוזיאון "אנו", מוזיאון המתעד את סיפורה של היהדות לאורך ההיסטוריה.
הנסיעה המשותפת עם הסבים, הסבתות והנכדים המשתתפים בתכנית הקשר הרב דורי הייתה מלאה ברגעים של חיבור, הקשבה וגאווה בשורשים ובסיפורים המשפחתיים.
היה מרגש לראות את הדיאלוג הבין דורי נרקם מחדש דרך הזיכרונות, החוויות והלמידה המשותפת.
הילדים זכו לשמוע סיפורי חיים מרתקים, והמבוגרים זכו לראות את הסקרנות, ההתרגשות והעניין בעיני הנכדים.
רצינו, ניסינו, אבל לא הסתייע ביקור ב"אנו". מה עושים? יוצאים לסיור קרוב לבית- במוזיאון המוזיקה במרכז ירושלים.
מי? ההצוות עם המורה המובילה דנה דרור, התלמידים והנשים המבוגרות בתוכנית "הקשר הרב דורי".
היה לנו סיור מעשיר וחווייתי. חקרנו את ההיסטוריה של המוזיקה ואפילו התנסו בנגינה בכלי נגינה ייחודיים ושונים מרחבי העולם.
החיבור בין הדורות סביב המוזיקה היה חוויה יוצאת דופן ומעשירה לכולנו.
בהזמנה המעוצבת נכתב, הנכם מוזמנים...למפגש הסיום שיתקיים... בשעת ערב...
יומיים לפני, הוכרז מצב חירום ובוטלו הלימודים בבתיה"ס והתגלגל לו חשד, מה יקרה למפגש? ידעתי, תמי ומוריה שם, המפגש יתקיים כמתוכנן!
הגעתי,
חיפשתי בחדרים (אותם הכרתי ממפגשים קודמים), את מקום ההיערכות, בעקבות הקולות עליתי במדרגות, למרפסת הגג של
ביה"ס.
באווירת ערב קיץ נעימה וחגיגית, כשנופה של העיר באר שבע ברקע, במרפסת הגדולה, הכל ערוך ומוכן בטוב טעם.
אווירת
הסיכום המושקעת בכל פינה, 4 מעמדים ועליהם ריכוז מעוצב של תהליך העבודה במהלך
התוכנית, של כל צמד מן המשתתפים, עוד ארבעה, של
זוגות נוספים בפינה אחרת.
פינה
נוספת, יוחדה לתיעוד מוקפד של נושאים משותפים שטופלו במפגשים: "טעם של פעם
במטבח הזיכרונות", "מפת השרשים שלנו בעולם", ו"הלפיד שעובר
אלינו כצידה לדרך" בעקבות כח העל של סבתא/סבא.
וכל הרעיונות
הנפלאים ברמת עיצוב מעולה, שאינה מביישת בעל מקצוע. (כאן בסרטון הקצר)
וכמובן גם התעודות לתלמידים מוכנות. והברכות והתודות לסבא/סבתא שהכינו הנכדים והנכדות, במסגרת ובעיצוב מיוחד. וגם כיבוד כיד המלך, איך לא.
לאווירה
והתפאורה המיוחדת הזו, הגיעו בהתרגשות, המשפחות – סבא/סבתא, הורים ואחים וכמובן
התלמידים. הצטרפו, הסתובבו בין המוצגים המעניינים ששיקפו את הלמידה המשמעותית, נשנשו
מן הכיבוד, נפגשו בשמחה אלה עם אלה והעבירו חוויות מן הסיור במוזיאון, מן המפגשים
המהנים ומתהליך תיעוד הסיפור.
ברכות
נישאו על ידי מוריה, מנהלת ביה"ס, שעמדה, תמכה ואפשרה גם בימים הפחות
מאפשרים, את המשך קיומו של התהליך המופלא שהתקיים כאן.
גם תמי, הציגה את תחושותיה הטובות בהנחיית הקבוצה המיוחדת שהתקבצה והתגבשה במהלך הפעילות המשותפת והודתה למשתתפים הוותיקים על שיתוף הפעולה ולילדים האהובים על הקשבתם והתנהגותם לאורך הדרך.
גם
אני, ברכתי את המשתתפים, המבוגרים והתלמידים, על שיתוף הפעולה המיוחד שקיימו יחד, והשתלבו בהפעלתה המדהימה של תמי, גם
בבקשות פחות ברורות מאליהן, כמו להשתתף באופן פעיל בטקס יום השואה הבית ספרי, יחד עם
הנכדים.
ברכות
חמות הרעיפו גם נציגי הסבים/סבות, ההורים וגם התלמידים, על התוכנית החשובה והמהנה,
ועל הדרך המופלאה, בה הובילה תמי את הקבוצה. לכולם חשוב היה לציין את ההנאה להגיע
למפגשים, לפעילות מרתקת ומרגשת, בכל פעם. הוותיקים סיפרו על תחושות של חזרה משמחת
לעבר, לחקר המשפחה, לקשר אחר עם הילדים ששמחו להקשיב ולהכיר צדדים חדשים וסיפורים
חדשים של סבתא וסבא. אחד השיאים המרגשים שהוזכר בסיכום, היה כמובן האירוע המכונן של חלקם של הסבים והסבות בטקס ביה"ס, ביום הזכרון לשואה. כל אחד עם הנכד, הנכדה.
רבות
דובר על הקשר המתחדש של הילדים הצעירים, לסיפור המשפחה, כחלק מסיפור העם היהודי
באמצעות הפעילות המשמעותית בתוכנית.
כדי
לסכם גם בצליל ובתמונה, הוצג סרטון שהכין סבא שלמה, מתמונות שנאספו במהלך הפעילות.
בהתרגשות רבה חולקו התעודות לתלמידים, שהקדישו את הברכות לסבים ולסבות, כמובן
בליווי צילום.
ולסיכום
כל המפגש המיוחד – תמונה משותפת של כל הקבוצה.
בקשה
שחזרה ונשמעה ע"י הוותיקים וע"י ההורים: אנא המשיכו בתוכנית גם בשנים הבאות והרחיבו לקבוצה גדולה יותר של זוכים.
תודה
למוריה, על ההובלה המעולה של התוכנית בביה"ס בפעם הראשונה.
תודה לתמי המדהימה, שקיבלה על עצמה, להוביל את התוכנית המופעלת שנה ראשונה בביה"ס.
מבלי שהכירה את התוכנית לפני כן, הצליחה להוביל את התוכנית באופן מוצלח ומיוחד -
על ההנחייה, ההפעלה, הרעיונות, הסבלנות
ובכלל על היותה!
ותודה לכל המשתתפים – סבא סבתא - ריגשתם, ולכל הילדים המקסימים, על ההקשבה והנכונות!
נכחה, התרגשה ותיעדה
עירית על פרי,
מנהלת ומדריכה במחוז דרום
בתוכנית הקשר הרב דורי
מפגש הסיום של תוכנית "הקשר הרב-דורי" בבית ספר "בראשית" ברחובות, היה מלא באנרגיה מיוחדת בחדר. זו הייתה שעה של חיבור אמיתי, שבה נמחו הגבולות בין הדורות.
האירוע נפתח במצגת תמונות ילדות של הסבים והסבתות, והתלמידים נקראו למשימה מאתגרת ומהנה – לנחש מי מסתתר מאחורי התמונות הישנות. המשחק הפשוט הזה עשה קסמים: הוא יצר אווירה משוחררת, מעוררת סקרנות ופתח פתח לשיח בלתי אמצעי בין הדור הצעיר לוותיק.
הסגנית פתחה בברכות חמות לכל המשתתפים, ורות, המורה המובילה את התוכנית בבית הספר במסירות רבה, יצרה קשר מופלא בין החוויה הערכית של הקבוצה לבין פרשת השבוע. תענוג היה לראות את המדריכה שלנו, דינה פרדו, מלווה את המפגש ונוכחת בעשייה המבורכת.
.jpeg)
זכיתי לשבת ליד סבתא צביה ונכדה אורי. ניהלנו שיחה ארוכה ומרגשת, שבה צביה, שבעברה הייתה מנהלת בעצמה, שיתפה אותי בהערכה העמוקה שלה לפועלה של רות בתוכנית. לשמוע מאישה בעלת ניסיון חינוכי עשיר כמו צביה כמה התוכנית הזו משמעותית עבורה ועבור הנכד שלה – זה רגע שנותן לי את כל הכוחות להמשיך בעשייה.
תודה לבית ספר "בראשית" על אירוח נפלא, ותודה לכל הסבים, הסבתות והנכדים שהפכו את המפגש הזה לזיכרון מתוק שננצור כולנו.
לפעמים, הקשר הרב-דורי יוצר רגעים שעולים על כל דמיון. במפגש הסיום בבית ספר "צמרות" בבאר יעקב, זכיתי להיות עדה לאחד הרגעים המרגשים האלו.
סיפורה של לאה אספיס, המורה המובילה שלנו, הוא לב הפעילות השנה. לאה, שהייתה בעברה רכזת ומדריכה בתוכנית הקשר הרב-דורי, החליטה השנה לחזור אל המקורות – הפעם בתפקיד המרגש ביותר: סבתא. היא התנדבה להוביל את הקבוצה בבית הספר של נכדתה, כשהן צועדות יחד במסע של תיעוד וחיבור.
השנה קיבלה התוכנית משמעות עמוקה עוד יותר, כאשר הנכדה תעדה את סיפורו של סבה – בעלה המנוח של לאה, שנפטר השנה. יחד עם גיסתה של לאה, השותפות במסע הזה הפכו את התיעוד לאקט של הנצחה חיה, מכבדת ומלאה באהבה. לראות את הנכדה לומדת את סיפורו של הסבא, בתיווך הסבתא לאה, הוא התגלמות החזון של כולנו.
מנהלת בית הספר, גלית דוזלי, פתחה את האירוע בברכה חמה, כשהיא מוקפת בהורים נרגשים שלא הסתירו את גאוותם בילדיהם. הקשרים שנרקמו בין התלמידים למבוגרים היו עוצמתיים ומרגשים, כשכל אחד מהם נתן וקיבל בתהליך התיעוד.
הטקס היה חגיגה של טעמים וריחות, כשסבים וסבתות מכל קצוות הארץ הביאו ממיטב מאכלי העדות והמשפחה – מזון לנשמה שחיבר בין כולם סביב השולחן.
בשיאו של האירוע, הענקנו לתלמידים פנקסים מיוחדים מתוייגים בשמותיהם, יחד עם תעודות הוקרה, כציון דרך למסע האישי שעברו השנה.
לראות את התלמידים של בית ספר "צמרות" עומדים בוגרים ורגישים, כשהם מחזיקים בידיהם את המורשת המשפחתית, היא התזכורת הטובה ביותר לכך שהקשר הרב-דורי הוא לא רק פרויקט – הוא הדרך שלנו לשמור על השורשים שלנו חיים, פועמים ורלוונטיים מתמיד.
תודה ללאה על המסירות האינסופית, לגלית על הרוח הגבית, ולהורים, לסבים ולסבתות שהפכו את בית הספר לבית של ממש.
תודה לכם, דור העתיד, על שהקשבתם באמת.
רשומות
כל התגובות
