ב"כלניות" על הגג, סיכום של שנה מרגשת

בהזמנה  המעוצבת נכתב, הנכם מוזמנים...למפגש הסיום שיתקיים... בשעת ערב...

יומיים לפני, הוכרז מצב חירום ובוטלו הלימודים בבתיה"ס והתגלגל לו חשד, מה יקרה למפגש? ידעתי, תמי ומוריה שם, המפגש יתקיים כמתוכנן!

הגעתי, חיפשתי בחדרים (אותם הכרתי ממפגשים קודמים), את מקום ההיערכות, בעקבות הקולות עליתי במדרגות, למרפסת הגג של ביה"ס.

באווירת ערב קיץ נעימה וחגיגית, כשנופה של העיר באר שבע ברקע, במרפסת הגדולה, הכל ערוך ומוכן בטוב טעם.

אווירת הסיכום המושקעת בכל פינה, 4 מעמדים ועליהם ריכוז מעוצב של תהליך העבודה במהלך התוכנית, של כל צמד מן המשתתפים, עוד ארבעה, של  זוגות נוספים בפינה אחרת.

פינה נוספת, יוחדה לתיעוד מוקפד של נושאים משותפים שטופלו במפגשים: "טעם של פעם במטבח הזיכרונות", "מפת השרשים שלנו בעולם", ו"הלפיד שעובר אלינו כצידה לדרך" בעקבות כח העל של סבתא/סבא.

וכל הרעיונות הנפלאים ברמת עיצוב מעולה, שאינה מביישת בעל מקצוע. (כאן בסרטון הקצר)

וכמובן גם התעודות לתלמידים מוכנות. והברכות והתודות לסבא/סבתא שהכינו הנכדים והנכדות, במסגרת ובעיצוב מיוחד. וגם כיבוד כיד המלך, איך לא.

לאווירה והתפאורה המיוחדת הזו, הגיעו בהתרגשות, המשפחות – סבא/סבתא, הורים ואחים וכמובן התלמידים. הצטרפו, הסתובבו בין המוצגים המעניינים ששיקפו את הלמידה המשמעותית, נשנשו מן הכיבוד, נפגשו בשמחה אלה עם אלה והעבירו חוויות מן הסיור במוזיאון, מן המפגשים המהנים ומתהליך תיעוד הסיפור.

ברכות נישאו על ידי מוריה, מנהלת ביה"ס, שעמדה, תמכה ואפשרה גם בימים הפחות מאפשרים, את המשך קיומו של התהליך המופלא שהתקיים כאן.

גם תמי, הציגה את תחושותיה הטובות בהנחיית הקבוצה המיוחדת שהתקבצה והתגבשה במהלך הפעילות המשותפת והודתה למשתתפים הוותיקים על שיתוף הפעולה ולילדים האהובים על הקשבתם והתנהגותם לאורך הדרך. 

גם אני, ברכתי את המשתתפים, המבוגרים והתלמידים, על שיתוף הפעולה המיוחד שקיימו  יחד, והשתלבו בהפעלתה המדהימה של תמי, גם בבקשות פחות ברורות מאליהן, כמו להשתתף באופן פעיל בטקס יום השואה הבית ספרי, יחד עם הנכדים. 

ברכות חמות הרעיפו גם נציגי הסבים/סבות, ההורים וגם התלמידים, על התוכנית החשובה והמהנה, ועל הדרך המופלאה, בה הובילה תמי את הקבוצה. לכולם חשוב היה לציין את ההנאה להגיע למפגשים, לפעילות מרתקת ומרגשת, בכל פעם. הוותיקים סיפרו על תחושות של חזרה משמחת לעבר, לחקר המשפחה, לקשר אחר עם הילדים ששמחו להקשיב ולהכיר צדדים חדשים וסיפורים חדשים של סבתא וסבא. אחד השיאים המרגשים שהוזכר בסיכום, היה כמובן האירוע המכונן  של חלקם של הסבים והסבות בטקס ביה"ס, ביום הזכרון לשואה. כל אחד עם הנכד, הנכדה.

רבות דובר על הקשר המתחדש של הילדים הצעירים, לסיפור המשפחה, כחלק מסיפור העם היהודי באמצעות הפעילות המשמעותית בתוכנית.

כדי לסכם גם בצליל ובתמונה, הוצג סרטון שהכין סבא שלמה, מתמונות שנאספו במהלך הפעילות. בהתרגשות רבה חולקו התעודות לתלמידים, שהקדישו את הברכות לסבים ולסבות, כמובן בליווי צילום.

ולסיכום כל המפגש המיוחד – תמונה משותפת של כל הקבוצה.

ואחרי כל זה, נמשכו הפגישות האישיות בין המשתתפים, ההורים, צוות ביה"ס, וכולם שבחו והללו את התוכנית ואת ההובלה של תמי המיוחדת, שאין כמוה, ברעיונות, בביצוע בהתייחסות ובלב הפתוח והגדול שלה.

בקשה שחזרה ונשמעה ע"י הוותיקים וע"י ההורים: אנא המשיכו בתוכנית גם בשנים הבאות והרחיבו  לקבוצה גדולה יותר של זוכים.

תודה למוריה, על ההובלה המעולה של התוכנית בביה"ס בפעם הראשונה.

תודה לתמי המדהימה, שקיבלה על עצמה, להוביל את התוכנית המופעלת שנה ראשונה בביה"ס. 

מבלי שהכירה את התוכנית לפני כן, הצליחה להוביל את התוכנית באופן מוצלח ומיוחד - על ההנחייה, ההפעלה, הרעיונות, הסבלנות  ובכלל על היותה!

ותודה לכל המשתתפים – סבא סבתא - ריגשתם, ולכל הילדים המקסימים, על ההקשבה והנכונות! 

נכחה, התרגשה ותיעדה

עירית על פרי, 
מנהלת ומדריכה במחוז דרום
בתוכנית הקשר הרב דורי

שזירה של דורות: מפגש סיום מרגש בבית ספר "בראשית" ברחובות.

מפגש הסיום של תוכנית "הקשר הרב-דורי" בבית ספר "בראשית" ברחובות, היה מלא באנרגיה מיוחדת בחדר. זו הייתה שעה של חיבור אמיתי, שבה נמחו הגבולות בין הדורות.

משחקי זיכרון ושיח פתוח

האירוע נפתח במצגת תמונות ילדות של הסבים והסבתות, והתלמידים נקראו למשימה מאתגרת ומהנה – לנחש מי מסתתר מאחורי התמונות הישנות. המשחק הפשוט הזה עשה קסמים: הוא יצר אווירה משוחררת, מעוררת סקרנות ופתח פתח לשיח בלתי אמצעי בין הדור הצעיר לוותיק.

הסגנית פתחה בברכות חמות לכל המשתתפים, ורות, המורה המובילה את התוכנית בבית הספר במסירות רבה, יצרה קשר מופלא בין החוויה הערכית של הקבוצה לבין פרשת השבוע. תענוג היה לראות את המדריכה שלנו, דינה פרדו, מלווה את המפגש ונוכחת בעשייה המבורכת.

זכיתי לשבת ליד סבתא צביה ונכדה אורי. ניהלנו שיחה ארוכה ומרגשת, שבה צביה, שבעברה הייתה מנהלת בעצמה, שיתפה אותי בהערכה העמוקה שלה לפועלה של רות בתוכנית. לשמוע מאישה בעלת ניסיון חינוכי עשיר כמו צביה כמה התוכנית הזו משמעותית עבורה ועבור הנכד שלה – זה רגע שנותן לי את כל הכוחות להמשיך בעשייה.

תודה לבית ספר "בראשית" על אירוח נפלא, ותודה לכל הסבים, הסבתות והנכדים שהפכו את המפגש הזה לזיכרון מתוק שננצור כולנו.

סגירת מעגל של אהבה ומורשת בבית ספר "צמרות", באר יעקב

 לפעמים, הקשר הרב-דורי יוצר רגעים שעולים על כל דמיון. במפגש הסיום בבית ספר "צמרות" בבאר יעקב, זכיתי להיות עדה לאחד הרגעים המרגשים האלו.

מורה מובילה, רכזת, וסבתא גאה

סיפורה של לאה אספיס, המורה המובילה שלנו, הוא לב הפעילות השנה. לאה, שהייתה בעברה רכזת ומדריכה בתוכנית הקשר הרב-דורי, החליטה השנה לחזור אל המקורות – הפעם בתפקיד המרגש ביותר: סבתא. היא התנדבה להוביל את הקבוצה בבית הספר של נכדתה, כשהן צועדות יחד במסע של תיעוד וחיבור.

השנה קיבלה התוכנית משמעות עמוקה עוד יותר, כאשר הנכדה תעדה את סיפורו של סבה – בעלה המנוח של לאה, שנפטר השנה. יחד עם גיסתה של לאה, השותפות במסע הזה הפכו את התיעוד לאקט של הנצחה חיה, מכבדת ומלאה באהבה. לראות את הנכדה לומדת את סיפורו של הסבא, בתיווך הסבתא לאה, הוא התגלמות החזון של כולנו.

קהילה של ערכים

מנהלת בית הספר, גלית דוזלי, פתחה את האירוע בברכה חמה, כשהיא מוקפת בהורים נרגשים שלא הסתירו את גאוותם בילדיהם. הקשרים שנרקמו בין התלמידים למבוגרים היו עוצמתיים ומרגשים, כשכל אחד מהם נתן וקיבל בתהליך התיעוד.

הטקס היה חגיגה של טעמים וריחות, כשסבים וסבתות מכל קצוות הארץ הביאו ממיטב מאכלי העדות והמשפחה – מזון לנשמה שחיבר בין כולם סביב השולחן.

בשיאו של האירוע, הענקנו לתלמידים פנקסים מיוחדים מתוייגים בשמותיהם, יחד עם תעודות הוקרה, כציון דרך למסע האישי שעברו השנה.

תודה של מנהלת התוכנית

לראות את התלמידים של בית ספר "צמרות" עומדים בוגרים ורגישים, כשהם מחזיקים בידיהם את המורשת המשפחתית, היא התזכורת הטובה ביותר לכך שהקשר הרב-דורי הוא לא רק פרויקט – הוא הדרך שלנו לשמור על השורשים שלנו חיים, פועמים ורלוונטיים מתמיד.

תודה ללאה על המסירות האינסופית, לגלית על הרוח הגבית, ולהורים, לסבים ולסבתות שהפכו את בית הספר לבית של ממש.

תודה לכם, דור העתיד, על שהקשבתם באמת.

מעבר לדורות: חוזרים למסורת של חיבור בבית ספר "ידלין", ראשון לציון

היום בצהריים נכנסתי לבית הספר "ידלין" בראשון לציון, וחשתי התרגשות באוויר. לאחר שנים של הפסקה, התוכנית שבה לפעול בין כותלי בית הספר, והתוצאות? פשוט קסומות.

השנה הובלה בבית הספר פעילות ייחודית  – קבוצה המשלבת מבוגרים מהקהילה בשכונת רמז יחד עם תלמידי כיתות ה'-ו', כאשר חלקם מתעדים את הסבים והסבתות הפרטיים שלהם. החיבור הזה יצר בבית הספר פסיפס אנושי מרגש, שבו גבולות הגיל נעלמו לטובת הקשבה אמיתית.

שיר וסיפור: רגעים של נחת

פתחנו את המפגש בסרטון מרגש שהכינה המורה המובילה, רויטל פייגל. תמונות מהפעילות המשותפת שולבו בזיכרונות העבר של המבוגרים לצלילי השיר "מתנות קטנות", והזכירו לכולנו איזו מתנה גדולה קיבלנו השנה.

את הברכות פתחו התלמידים, ואחריהם נשאה דברים רוחמה, נציגת המבוגרים, שהתרגשה להודות לילדים: "זכינו לפגוש תלמידים סקרנים ומכבדים. בזכות השיתוף והכנות שלכם, נתתם לנו תחושה שהסיפורים שלנו חשובים ומשמעותיים".

אחד הרגעים המכוננים של השנה היה הביקור המשותף במוזיאון "אנו". מעבר ללמידה ההיסטורית, המוזיאון הפך למרחב שבו הדור הצעיר והוותיק מצאו שפה משותפת. כפי שאמרה רויטל בהתרגשות: "כשמקשיבים באמת – נוצר חיבור מיוחד שאין לו מחיר. בעולם שרץ כל כך מהר, הענקתם לנו מתנה של הקשבה אנושית".

"אדם לאדם הוא אדם"

מנהלת בית הספר, לילך אשר רבי, סיכמה את התהליך בציטוט מהמקורות: "שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך". היא הדגישה כי השנה בית הספר הגשים את הפסוק הלכה למעשה, ויצרה חיבור בין עבר, הווה ועתיד. היא הודתה לעדי תורן, מובילת קבוצת המבוגרים, על הטמעת העיקרון המקודש שכל אדם הוא עולם ומלואו – וכי "אדם לאדם הוא אדם".

דמעות של הגשמת משאלה

השיא של הטקס היה הצגת הסיפורים באתר האינטרנט של התוכנית. לראות את התלמידים מעניקים למבוגרים עציץ, מכתב אישי ותמונה משותפת ממוסגרת, היה רגע של הוקרה הדדית. סבתא אריאלה, שאחת מהמשתתפות, שיתפה בדמעות: "משאלתה של אמי הייתה שלא ישכחו אותה. היום, כשהסיפור שלה מונצח באתר, אני מרגישה שמילאתי אחר המשאלה הזו". היא מיהרה לשלוח את הקישור לכל בני המשפחה – עדות חיה לכוחו של התיעוד הדיגיטלי בשימור מורשת.

תודה לרויטל, לעדי, ללילך ולכל צוות "ידלין" על העבודה המסורה. תודה לתלמידים הסקרנים ולדור הוותיק שפתח את ליבו. החיבור שיצרתם השנה הוא הוכחה לכך שהמרחק בין הדורות קטן הרבה יותר ממה שנדמה לנו.

נמשיך להקשיב, ללמוד ולספר את סיפורי החיים שמחברים את כולנו.

הלב פועם באנגלית: סיכום מרגש של שנת פעילות בתוכנית הקשר הרב-דורי

 היום ביקרתי בבית הספר מקיף ח', ושוב נוכחתי לדעת כמה כוח יש למפגש אנושי בין-דורי. התוכנית שלנו פועלת בבית הספר מזה שנים רבות, אך בכל שנה מחדש אני מתרגשת לראות כיצד החיבורים שנרקמים בתוכנית הופכים את הכיתה לקהילה חמה.

הייחודיות של מקיף ח' טמונה בשילוב המופלא בתוך שיעורי האנגלית. התלמידים לא רק מראיינים ומתעדים את סיפורי החיים של הסבים והסבתות – הם גם לומדים להנגיש את המורשת הזו לעולם, דרך כתיבה והצגה בשפה האנגלית. היום ראינו את הפירות של התהליך הזה: תלמידים שעמדו בגאווה, הציגו את התוצרים שלהם באנגלית, ושיתפו את הקהל בחוויות המשותפות שחוו עם דור המייסדים.

הטקס עמד בסימן של הוקרה וערכים. מנהלת החטיבה, סיון גבאי, נשאו דברים חמים שהדגישו את החשיבות של התוכנית לאקלים הבית-ספרי ולחינוך לערכים.

רגע השיא היה דבריה של מובילת התוכנית בבית הספר, סגנית המנהלת אמנה אלסטל. כשאמנה דיברה על חשיבות התוכנית – על "דרך ארץ", על ערכים ועל הכבוד ההדדי – לא נשארה עין אחת יבשה בחדר. ההתרגשות שלה, יחד עם השבחים החמים שהרעיפה על הסבים והסבתות שהגיעו ושיתפו פעולה מכל הלב, נתנו לכולנו תזכורת לכך שמאחורי כל פרויקט חינוכי עומדים אנשים עם נשמה גדולה.

לאחר הטקס, נהנינו מכיבוד עשיר ומושקע "כיד המלך", ומחלוקת תעודות ושי לכל המשתתפים.

תודה לצוות מקיף ח' על המסירות, לתלמידים על הבגרות, ולסבים ולסבתות היקרים שהסכימו להיפתח ולשתף. זו הייתה חוויה מעצימה ומזכירה לכולנו את הערך העליון של חיבור בין הדורות.

גאים מאוד בעשייה של מקיף ח', שמהווים דוגמה מצוינת לשילוב התוכנית בתוך לימודי השפה.

נמשיך לפעול יחד, להקשיב לסיפורים ולשמר את המורשת של כולנו.

בוקר מרגש בבית החינוך תגלית ראש העין

 מפגש סיום חגיגי התקיים הבוקר 05.06.25 בבית החינוך תגלית בראש העין למשתתפי תוכנית הקשר הרב דורי במחזור השני, בהובלתה של המורה שני גרין.

בתאריך 20.05.26 - יצאה כל הקבוצה מחזור ראשון ומחזור שני ליום העיון במוזיאון אנו. יום מלא חוויות בהדרכתה של המדריכה ענת במוזיאון. 

 הבוקר התקיים מפגש הסיום של המחזור השני - ובחרתי להביא את דברי הסיכום המרגשים של סבא עזרי הקרי סבא של אורן.

"רציתי להודות

עבורי המפגשים והנבירה בעבר הולידה קשר מחוזק בין סבא לנכד ולא רק ביני לבין אורן,  במסגרת הסיפורים שכתבנו, התעורר ניצוץ שהחיה את העבר, את הגעגועים להורים שלי את הזכרונות ששהו במרתפי השכחה בשל צוק העתים והמרדף הבלתי פוסק אחרי החיים העכשוויים הקשר הבין דורי נתן לנו שהות להציץ אחורה  במראת צד קטנה לזכור ולהזכיר לעצמינו את הדור ההוא, את החיים הפשוטים את השמחה, להתבונן ממרום גילינו מי היו החוליה הקודמת בשרשרת חיינו מה היה פועלם ומה היתה מגמתם ומטרתם בחיים, ולתהות מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי שלמרות דוחק הפרנסה וריבוי הקשיים עמדו כחומה בצורה על יהדותם, גמלו חסדים עם כל דורש ולנגד עיניהם תמיד. 

דע מאין באת, ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון,  

הגעגועים הרצון והכמיהה להידמות להם חוו לידה מחודשת במפגשי כאן בקשר הרב דורי. מי יתן והדור הצעיר והמופלא הזה החוליה הבאה בשרשרת הדורות ישכיל לראות בעיני שיכלו את הזקן את הסבא שיושב לצידו ולחדור מבעד לחיצוניות המזדקנת את האישיות המסתתרת 

תודה לכולכם על ההזדמנות והרמת העפעפים שלי לפחות.

שיר סיום

תגלית שלנו, מסע של דורות, סיפורים ישנים הופכים לזיכרונות. יד ביד צעדנו, למדנו והכרנו, בין עבר לעתיד גשרים בנינו. סבא וסבתא מספרים, התלמידים מקשיבים, וכל רגע קטן שנשמר בלב, הופך לאוצר שלא ייעלם.	יצאנו לדרך עם חיוך בלב, לגלות סיפורים שלא נשכח לעולם. סבא וסבתא מספרים על ימים רחוקים, ואנחנו מקשיבים ומתחברים.
יחד אנחנו ממשיכים, מחברים חלומות וזיכרונות חיים. מדור לדור עוברת האהבה, וזו המתנה הכי יפה. תודה על הדרך, תודה על הזמן, על החיוך, הסיפור והלב החם. נישא איתנו את הרגעים האלה תמיד, ונמשיך לצעוד יחד אל העתיד.	בין תמונה לסיפור, בין עבר לעתיד, מצאנו חברים חדשים בדרך. כל זיכרון הוא אוצר קטן, וכל מפגש הוא מתנה.    תודה על הדרך, תודה על הזמן, על כל סיפור ועל הלב החם. נמשיך לזכור, נמשיך לחלום, ונשמור את הקשר קרוב.
פזמון: יד ביד, דור אל דור, בונים גשר של זיכרון ואור. צוחקים יחד, שרים ביחד, ויוצרים רגעים שניקח תמיד.	פזמון: יד ביד, דור אל דור, בונים גשר של זיכרון ואור. הקשר הרב־דורי בלב נשאר, ותגלית שלנו תאיר למחר

מצטרפת לכל הברכות והתודות של המשתתפים למורה המובילה שני, ליועצת מעיין נגר ולמנהלת בית החינוך שרית ארבל אשכנזי על חזון לשילוב התוכנית בבית הספר

 להתראות בשנה הבאה

תמי גרין

שורדי שואה, סיפורים ומעבדות דמיון

 

קהילת מובילי מעבדות דמיון בפ"ת בהובלת רמי הופנברג ממינהל החינוך העירוני, אורית כהן בן-עזרא מנהלת פסג"ה פ"ת ומיטל שגב עוזר מובילת קהילת מעבדות הדמיון מטעם מנהל החינוך העירוני ערכו אתמול (2/6/2026) כנס לסיכום שנה של העשרה, הנאה ובעיקר למידה חווייתית ומשמעותית.

שבע מעבדות הדמיון בפתח תקווה. מעבדות הדמיון, הפועלות בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים ברחבי העיר, מהוות חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה ומעניקות לתלמידים ולתלמידות תכנים מעשירים, מסקרנים ומעוררי השראה. באמצעות למידה אינטראקטיבית, מוחשית ומותאמת גיל, הילדים חווים את החומר הנלמד בדרך יצירתית, חוקרים, מתנסים ושואלים שאלות – והופכים את הלמידה לחוויה מהנה ומקדמת.

בין הפועלים במערך זה השתלבו השנה המרכז העירוני להנצחת השואה בהובלת מיכל אשר ביחד עם מחנכת כיתה י5 בתיכון ארנס - רוני דוד, ודינה רוזנפלד מתכנית הקשר הרב דורי ומוזיאון "אנו" כדי לתעד שורדי שואה בדרך של סיפור וגם חוויה במעבדת הדמיון. המהלך עדיין בשלבי תיעוד שורדי השואה, ומבטיחים לשתף כשנגיע לתוצר הסופי.

בטכס שנערך אתמול לקחו חלק גם ראש העיר רמי גרינברג וצוות מקרן אתנה, השותפה בבניית המעבדות, בהובלת אורי בן-ארי ודפנה תמיר.

יישר כוח למיטל שגב עוזר מובילת קהילות מעבדות הדמיון מטעם מנהל החינוך העירוני ופסג"ה בפתח תקווה, לצוותים החינוכיים, למפעילי המעבדות ולכל העוסקים במלאכה, על יצירת מרחבי למידה חדשניים המטפחים סקרנות, דמיון ואהבת ידע.

  

  

  

זה רק מוכיח כמה חשובה ה"זוית האישית" בסיפורים

 בעודי עורכת סיפורים היום נתקלתי בסיפור מבית ספר ברנר בהרצליה בהובלת ארנה דרום. מאד ריגש אותי מה שהסבתא כתבה ב"זוית האישית" 

ציטוט ישיר: 

חוויה גדולה ומרגשת שנכדתי נחשפה לסיפורי החיים שלי, היסטוריה והמורשת ממקור ראשון. בזכות התכנית לומדים להקשיב בסבלנות, לכבד את הזקנה ולגלות רגישות. הידיעה שהסיפור עובר מדור לדור חשובה ומשמעותית. החיבור להווה זו הזדמנות להכיר מקרוב את עולמם של הדור החדש. מדובר בחוויה שהצורך האנושי הוא פשוט לראות זה את זה ולדעת מהיכן באת ומהם שורשיך. לשמחתי זכיתי לעבור חוויה זו בפעם השלישית, וזה חיזק את הקשר הבין דורי במשפחה.

וזה הקישור לסיפור

תולדות חיי – סבתא חוה אילוז

מאת: חוה אילוז (גורמן)

ארץ לידה: ישראל - Israel

מנחה: דניאלה נוה

שם המורה: אריאלה אלוני חן

שם ועיר בית הספר: הרצליה - ברנר

תאריך פרסום: 25 במאי 2026

מסיבת סיום התוכנית בבי"ס רעות הוד השרון

 השנה תוכנית "הקשר הרב דורי "חזרה לפעילות בבי"ס רעות  לאחר הפסקה  של כמה שנים עקב המלחמה.

המנהלת שירלי ניב שמאמינה בתוכנית גייסה לצידה את המורה המובילה המדהימה דבי בר. דבי הובילה בצורה מקצועית, רגועה 

ומכילה את התוכנית .

המסיבה נפתחה בברכות של של המנהלת שירלי ניב ושלי כמנחת התוכנית.

בצד הוכן שולחן עם שפע מטעמים שהסבים/ות הכינו

שירלי ערכה חידון, כמצגת עם שאלות מתוך הסיפורים והתלמידים התבקשו לגלות מה נכון?

לאחר מכן כל תלמיד קיבל תעודת הערכה משירלי על השתתפותו בתוכנית וכל סבא/תא קיבל/ה תעודת הוקרה מהנכדים

תודה לדבי בר ולמנהלת שירלי ניב על הפעלת התוכנית .