ממשיכים לטוות את הקשר

בבית הספר "חופים" ביד מרדכי זו השנה החמישית שטווים את הקשר הרב דורי, בהובלתה של המורה לימור אלוני .
כמו בכל שנה בהתרגשות רבה מתחיל איסוף הסבים/סבתות לטובת הקשר .
ביום חמישי 1/12/22 התחיל המסע בפתיחה מרגשת .
לימור נוהגת לטוות את הקשר בכדור צמר המחבר בסופו של תהליך את כל המשתתפים .
הסבים/הסבתות מציגים את עצמם מספרים על הקשר המיוחד עם הנכד, היה מרגש לשמוע על קשרים מיוחדים בתחומי עניין שונים מיישובים שונים.
השיתוף אינו פוסח על הנכדים וגם הם מספרים על המיוחד בקשר .
חיוך עלה על פני כולם כשאחד התלמידים אמר הסבים ספרו לנו הרבה על עצמם ולנו לא היה הרבה לספר .
עדות לכך שהרצון להעניק, לשתף ולספר קיים אצל המבוגרים יותר מאשר אצל התלמידים וזו בדיוק המטרה  .
דרך מעניינת ומסקרנת מצפה לכולם . בהצלחה .

מפגש סיום בביה"ס היסודי "חופים" ביד מרדכי

ביום ראשון בתאריך 29/5/2022 בחמימות מצומצמת ומיוחדת הסתיים לו פרק נוסף של הקשר הרב דורי בבי"ס היסודי "חופים" ביד מרדכי. לימור אלוני היא המורה המובילה את התוכנית זו השנה הרביעית.
בהתרגשות גדולה היא ומנהלת בית הספר מברכות  את התלמידים והסבתות ומעידות על חשיבות התוכנית בבית הספר . 
ההתרגשות בעיצומה כאשר מוצגים הסיפורים שהועלו לאתר "אנו" כל סיפור מקבל את ההתייחסות הראויה לו. וכך נחשפים מגוון הסיפורים השונים על אף הפעילויות המשותפות במהלך השנה ההיכרות בין הסבתות מעמיקה עוד, עם חשיפת הסיפורים השונים. 
במהלך המפגש קיבל כל נכד/ה וסבתא תיבת עץ בה תונח הברכה שכותב כל אחד מהצדדים. הקופסא קושטה ע"י הילדים והסבתות בהנאה ועונג רב. 
לסיום נתבקשו כולם לומר משפט מסכם חלק מהילדים פנו לסבתא ואמרו את המשפט הפשוט והמשמעותי ביותר "אני אוהב/ת אותך סבתא" הסבתות הביעו תודה על התוכנית ככלל ולנכד/ה בפרט שבחרו בהם לספר את הסיפור ושחשפו אותם לטכנולוגיה המתקדמת. הסבתות הבינו את חשיבות תיעוד הסיפור והודו על כך שתועדו ושהסיפורים לא "הלכו לאיבוד" .סבתות נוספות הביעו רצון להשתתף שוב בתוכנית עם נכד/ה נוסף/ת. קיבוץ הגלויות עשה טוב לכולם והסבתות העידו על כך שהיה מעניין להכיר סבתות מתרבויות שונות. 
המטעמים שהכינו הסבתות ואווירת הקשר המיוחד בין הנכדים/ות לסבתות היה בולט וטעים באופן מיוחד .

כמה כיף להיפגש סבות ונכדים בביה"ס - חופים, ביד מרדכי

 

מפגש מוסיקלי מיוחד בביה"ס חופים ביד מרדכי

אחרי הפסקה קצרה במפגשים המשותפים בביה"ס, חזרו הסבתות לביה"ס, למפגש חווייתי של פעילות מוסיקלית משותפת בהנחיית טליה, המורה לסינקופה.

התחלנו בחימום עם קטע מוזיקלי של ג'יימס גלווי. המשכנו בפעילות כשברקע שיר מפורסם "when i'm 64" של להקת "החיפושיות".

הביצוע שלנו היה עם הגוף וגם עם מקלות תיפוף, בהתאם לפרטיטורה גרפית שהוצגה על הלוח.

                זמזמו לאורך הסרטון את השיר "when i'm 64" של להקת "החיפושיות" (זכויות יוצרים)

לסיום, רקדנו הילדים עם הסבתות ונחשפנו לצלילי ג'אנרים שונים של מוזיקה.

לאחר הריקודים ועם כל המרץ, המשכנו בתיעוד הסיפורים...בדרך לסיומם.

לסיכום,  היה נהדר!

תודה לטליה, המורה למוסיקה, ללימור המובילה, סבות ולנכדים הפעילים ונהנים!

ערכה: עירית על פרי, רכזת הקשר הרב דורי במחוז דרום

מפגש סבים וסבות ב"חופים"

מפגש מרגש ומיוחד של קבוצת הסבים והסבות של ביה"ס חופים, התקיים בזום, ביום רביעי לפנה"צ, ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה.

מטרת המפגש שיוחד לסבים ולסבות בלבד (ללא הנכדים), הייתה לעודד את השלמת תיעוד הסיפורים. מפגש בו ניתנה לוותיקים האפשרות להעלות שאלות, להציג קשיים, פתרונות ורעיונות בהקשר לתיעוד הסיפור עם הנכדים.

המפגש נפתח בעדכון של ליאת, המובילה את הקבוצה, לגבי מצב הפעילות שלה עם תלמידי כיתתה בתקופה זו, של שלהי קורונה? מסתבר שתלמידי הכיתה אכן מגיעים לביה"ס בכל יום, אך עדיין פועלים בשתי קפסולות כשליאת עוברת בין שתי הקפסולות. תהליך הפעילות בתכנית נמשך, עם התלמידים במפגש שבועי קבוע, בו ליאת מעבדת עם התלמידים את הסיפורים, אותם תיעדו עם סבא/סבתא.

ליאת ציינה שמספר סיפורים כבר כמעט מוכנים. היו מספר שאלות לגבי דרך כתיבת הסיפור, מה יש לכלול בסיפור? היה מי שציין שהנכדה בקשה שיספרו על הילדות ורצה לדעת אם אכן זו הכוונה.

ליאת פנתה אל אחת הסבות, שסיפורה מוכן, ובקשה שתשתף את האחרים בכתיבת הסיפור שלה.

הסבתא ספרה שהתלבטה, בעקבות בקשת הנכדה לספר על הילדות, אם להסתפק בכך? איך לכתוב את הסיפור, לספר לנכדה ואז לכתוב? לכתוב ואז להעביר לנכדה ויחד איתה להחליט מה ישתלב? בסופו של דבר בחרה לפתוח את מאגר סיפורי המורשת, לדפדף מעט בסיפורים, לקרוא כמה מהם ואז פעלה עפ"י המודל שחוותה. כמה טוב שיש מאגר וסיפורים בו רבים.

הוסיפה הסבתא שבעקבות תיעוד סיפור ילדותה, הבינה רק עכשיו עד כמה הייתה ברת מזל כשזכתה לגדול עם שני זוגות של סבא סבתא, בתקופת הקמת המדינה, לאחר השואה, בה לרב הילדים סביבה לא הייתה סבתא ולא סבא, וחברותיה היו באות ומשתאות שהיא גרה עם סבתא שהיא חלק משמעותי מאד בחייה ובחיי משפחתה. היה לה חשוב מאד להדגיש בפני נכדתה, כדי שתבין את זכותה לסבא וסבתא.

כך עלה נושא השואה, וסבתא אחרת ציינה שהתלבטה אם לספר את סיפורה כילדת הדור השני לניצולי שואה, ולכלול את סיפור הוריה בשואה. כששאלה את הנכדה, זו אמרה שלא צריך. אבל ההתלבטות נותרה. בקבוצת הסבים קיבלה אישור לכך שראוי לשלב את הסיפור בקצרה, מפני שחשוב שהילדים ידעו ויבינו שמעבר לזה שגם סבא וסבתא היו ילדים, הייתה להם ילדות לא פשוטה ובהחלט שונה מזו שלהם, היום.

מסתבר, מתוך השיח בקבוצה שהתכנית אכן משיגה את יעדיה ובמשפחות רבות, בעת סדר הפסח הועלו זכרונות והתקיים שיח משפחתי בעקבות תיעוד הסיפורים. 

כך למשל, סיפרה סבתא שבארוחת החג "השתתפה" קערת מרק מיוחדת, שתועדה גם בסיפור וסיפורה סופר בשולחן הסדר. הקערה נארזה היטב והובאה עם מספר חפצים יקרי ערך למשפחה, בעת העליה ארצה מרומניה, כשהעולים לישראל  הוגבלו בהוצאת רכושם וחפציהם, כשיצאו מן המדינה, כתנאי להרשאה ליציאתם מן המדינה.

גם הפעם התקיים  "והגדת לבנך…" במלוא המשמעות.

ו...עלה גם עניין המוזיאון החדש "אנו", ע"י אחת מן המשתתפות, שספרה בשמחה על כך שנכנסה לאתר והתרשמה מאד. זו הייתה הזדמנות לציין את ייחודו של המוזיאון המחודש ואת האפשרות לסיור בו (במסגרת התו הסגול) ואזכור לגבי המפגש און-ליין המצפה לקבוצה.

המפגש היה חווייתי מאד ומרגש, ושמחתי מאד להשתתף בו, כתחליף למפגשים החיים בימים תקינים של התכנית. בו היה לוותיקים חלק ואפשרות לקיום שיח ביניהם.

ואכן הייתה במפגש גם הנעה להשלמת המשימה ולסיום תיעוד סיפורם עם הנכדים.

תודה לליאת ולמשתתפים במפגש ובתכנית הקשר הרב דורי בביה"ס חופים.

השתתפה, תיעדה וערכה, עירית על פרי

בין יום המשפחה לפורים ב"חופים"

לקראת יום המשפחה, קיבלו התלמידים  והסבים משימה:

עליכם לחפש באלבום ולמצוא בין התמונות, תמונה מן העבר של סבא/סבתא,
ולשחזרה מבחינת "העמדה" (פוזה) היום.

כלומר להשתדל לצלם את התמונה באותה "פוזה" או סביבה שצולמה בעבר, אבל היום.

תוצרים רבים ומעניינים הגיעו להצגה בכיתה וכאן רק שתי דוגמאות חביבות:

סבא עובדיה עם הגיטרה בצעירותו והיום עם הנכדה שקד.

 סבתא יהודית אז, והיום, תמר הנכדה באותה "פוזה".

 

ולכבוד פורים שוב התכנסו התלמידים בשתי קפסולות – האחת בבית והשניה כבר בכיתה והסבים והסבות מן הבית, למסיבת פורים "זומית". במסיבה נערכו חידונים שנושאים הקשורים לפורים, גם אמירות שהתחפשו וזוהו ע"י המשתתפים.

וכמובן שירים לכבוד פורים  והשמחה גדולה!

תודה לליאת, המורה המובילה והמשקיעה ולכל הסבים והסבות השותפים וכמובן לתלמידים.

מדווחת, עירית על פרי, מדריכה ורכזת מחוז דרום

 

פתיחה ברוח הקורונה – בשתי קפסולות בביה"ס חופים

לאחר הכנות מרובות והתארגנויות מתאימות, ביום חמישי 31/12, סוף סוף התקיים מפגש פתיחה מיוחד במינו, משותף לנכדים, לסבים ולסבות, ובשתי קפסולות.

המפגש התקיים, כמובן, בזום, בשתי הקפסולות הפועלות בשגרת הכיתה. הנכדים, חלקם ישבו בכיתה, יחד עם ליאת המחנכת, וחלקם בבית בבידוד, בזום. הסבים והסבות מן הבית בזום. שילוב מעניין ומורכב.

בקבוצה של חופים משתתפים סבים וסבות מן הצפון, כורזים ועכו, ועד הדרום, פארן, גם מערים במרכז ומן הישובים הקרובים לביה"ס.

הנוכחות "הקרובה" של המרוחקים מתאפשרת דווקא בצל הקורונה, כשהמפגשים עם הנכדים מתקיימים מרחוק ולא בביה"ס כבשנים הקודמות.

במפגש הכפול ברכו התלמידים את הסבים והסבות: "כשהקורונה תיגמר ולא תהיו בסיכון ותוכלו שוב להסתובב, נוכל לחזור ולהיפגש. אז אני נשארת אופטימית." וציינו את נושא הגעגוע, בו יתרכזו השנה. ליאת הציגה את התוכנית באמצעות סרטון התדמית ואני הזכרתי שהשנה הפעילות קצת משתנה.

התברר שהוותיקים כבר מכירים את התוכנית מן ההכנה שקיבלו מן הנכדים, כפי שאמרה סבתא יהודית: "הנכדה שלי עשתה לי הכנה מאד טובה לקראת המפגש – גם לגבי התכנית, גם לגבי בית התפוצות וגם טכנית, איך לפעול."

יוסי הגיע לנגן בגיטרה ולהביא שמחה בשירים של פעם, אליו הצטרפו הילדים בכיתה והאורחים בזום.

יוסי בכיתה, הסבים בזום ברקע

גם זמנם של הסבים והסבות הגיע לברך ולומר את דברם: רותי, סבתא של נטוש: "שמחתי מאד לפרוייקט הזה. קראתי סיפורים מאלה ששלחתם לנו בקישור. חשוב שהילדים ידעו גם את העבר של משפחתנו, אנחנו אמנם צברים, אבל סבתא שלי הייתה בשואה..."

איילה, סבתא של אפיק, "אנחנו גרים רחוק ולא בסביבה, והתכנית נותנת לנו מבט פנימה לסיפורים שאפיק שמע ומספר. חשוב לנו מאד להיות מעורבים בעשייה הבית ספרית שהיא חלק מחייו של אפיק."

חיה, סבתא של יונתן: "בשבילי, זו אולי הזדמנות להתנצל בפני הילדים, לכך שאיננו מגיעים אליהם והם אינם יכולים להגיע אלינו. הגדולים יותר מבינים אבל הקטנים שואלים "למה סבתא לא באה?" ואפילו ששלחתי ביצת קינדר, התשובה הייתה לא רוצה קינדרים, רוצה שתבואי!"

וסבתא נעמי, בדיווח ישיר מן הגליל, מעל הכנרת, דיווחה על נדידת הצפרים מעל הבית, והזמינה, "כשייגמר הסגר תבואו אלינו".

סבתא יהודית, ציינה לקראת סיום, שיש המשך רב-דורי: "בבית התפוצות הייתה בעבר, במסגרת תמונות של בנות בבתי"ס בעולם היהודי – תמונה של סבתא רבא בביה"ס אליאנס בפז שבמרוקו."

המפגש הסתיים בנפנופי ידיים מחלונות הזום אל הנכדים והנכדות, ובתקווה שהחיסונים יקרבו את המפגש עם סבתא וסבא.

ועוד יש להוסיף שבביה"ס כבר מתארגנות שתי מורות נוספות המעוניינות להשתלב בתכנית בשנה הבאה !

נכחה בזום, ודיווחה - עירית על פרי, רכזת ומדריכה במחוז הדרום

וותיקי הקיבוץ בפגישה בבית הספר חופים

הקשר הרב דורי בביה"ס חופים ביד מרדכי

בבית הספר חופים, ביד מרדכי, התקבצה לה קבוצה של ותיקים, חלקם סבים/סבות ונכדיהם וחלקם מוותיקי יד מרדכי עם תלמידי ביה"ס.

כבר מן הרגע הראשון במפגש הפתיחה, ניכר היה שמדובר בקבוצה מגובשת ומוכוונת מטרה שסיפוריה יהיו סיפורי הארץ הזאת – ישראל.

המפגש החל בהסבר קצר של לימור, המורה המנחה, לגבי התכנית שלשמה התאספנו.

שרית, סגנית המנהלת שייצגה את דניאלה המנהלת ואת בית הספר, ברכה את המשתתפים והודתה לוותיקים על נכונותם להצטרף, למרות עיסוקיהם.

אני, ברכתי את המשתתפים – ותיקים ותלמידים והצגתי בפניהם את החוויה המיוחדת הצפויה  להם במהלך הפעילות בתכנית הקשר הרב דורי.

ההכרות הראשונה התבצעה באמצעות "טוויית קשר חוטית", בה הסתבר שמקצת מן המשתתפים הוותיקים חיו באותה כיתה כילדי הקיבוץ יד מרדכי. בהזדמנות זו עלו זכרונות מימים עברו בהם חיו ילדי הקיבוץ בבית הילדים ביחד, ובבית זה העבירו את מרבית יומם.

כך הכרנו גם את עיסוקיהם של הוותיקים בעבר ובהווה, בקיבוץ ובמחוצה לו, כמו המנהלת הראשונה של ביה"ס חופים וגם מנהלת נוספת של ביה"ס, הספרנית של ביה"ס והאחראית על כריכת הספרים בספריית ביה"ס וגם רופאה בחבורה.

כשנשאלו התלמידים, למה רצית להשתתף בפעילות הקשר הרב דורי ולהביא את סבא/סבתא לפעילות, שמחנו לשמוע "כי רציתי שכולם יכירו את הסבא המגניב שלי", "אני אוהב את סבתא ומאד רציתי להשתתף איתה ואני שמח שהסכימה

המפגש הסתיים במענה על שאלון הפרטים שמלאו התלמידים עם הוותיקים, כפתיחה לראיון שיבוא בהמשך.

המפגש השני עסק בחקר החפצים המעניינים שהביאו הוותיקים למפגש ומשם מתחילה העבודה על הסיפור, שיגיע למאגר סיפורי המורשת.

תודה ללימור אלוני, המורה המנחה, לשרית, סגנית מנהלת ביה"ס ודניאלה מנהלת ביה"ס על שאפשרו את קיומה של התכנית ביה"ס ולרחל על הסיוע בגיוס הוותיקים.

דיווח: עירית על פרי, מדריכה ורכזת התכנית במחוז דרום