ב"כלניות" על הגג, סיכום של שנה מרגשת

בהזמנה  המעוצבת נכתב, הנכם מוזמנים...למפגש הסיום שיתקיים... בשעת ערב...

יומיים לפני, הוכרז מצב חירום ובוטלו הלימודים בבתיה"ס והתגלגל לו חשד, מה יקרה למפגש? ידעתי, תמי ומוריה שם, המפגש יתקיים כמתוכנן!

הגעתי, חיפשתי בחדרים (אותם הכרתי ממפגשים קודמים), את מקום ההיערכות, בעקבות הקולות עליתי במדרגות, למרפסת הגג של ביה"ס.

באווירת ערב קיץ נעימה וחגיגית, כשנופה של העיר באר שבע ברקע, במרפסת הגדולה, הכל ערוך ומוכן בטוב טעם.

אווירת הסיכום המושקעת בכל פינה, 4 מעמדים ועליהם ריכוז מעוצב של תהליך העבודה במהלך התוכנית, של כל צמד מן המשתתפים, עוד ארבעה, של  זוגות נוספים בפינה אחרת.

פינה נוספת, יוחדה לתיעוד מוקפד של נושאים משותפים שטופלו במפגשים: "טעם של פעם במטבח הזיכרונות", "מפת השרשים שלנו בעולם", ו"הלפיד שעובר אלינו כצידה לדרך" בעקבות כח העל של סבתא/סבא.

וכל הרעיונות הנפלאים ברמת עיצוב מעולה, שאינה מביישת בעל מקצוע. (כאן בסרטון הקצר)

וכמובן גם התעודות לתלמידים מוכנות. והברכות והתודות לסבא/סבתא שהכינו הנכדים והנכדות, במסגרת ובעיצוב מיוחד. וגם כיבוד כיד המלך, איך לא.

לאווירה והתפאורה המיוחדת הזו, הגיעו בהתרגשות, המשפחות – סבא/סבתא, הורים ואחים וכמובן התלמידים. הצטרפו, הסתובבו בין המוצגים המעניינים ששיקפו את הלמידה המשמעותית, נשנשו מן הכיבוד, נפגשו בשמחה אלה עם אלה והעבירו חוויות מן הסיור במוזיאון, מן המפגשים המהנים ומתהליך תיעוד הסיפור.

ברכות נישאו על ידי מוריה, מנהלת ביה"ס, שעמדה, תמכה ואפשרה גם בימים הפחות מאפשרים, את המשך קיומו של התהליך המופלא שהתקיים כאן.

גם תמי, הציגה את תחושותיה הטובות בהנחיית הקבוצה המיוחדת שהתקבצה והתגבשה במהלך הפעילות המשותפת והודתה למשתתפים הוותיקים על שיתוף הפעולה ולילדים האהובים על הקשבתם והתנהגותם לאורך הדרך. 

גם אני, ברכתי את המשתתפים, המבוגרים והתלמידים, על שיתוף הפעולה המיוחד שקיימו  יחד, והשתלבו בהפעלתה המדהימה של תמי, גם בבקשות פחות ברורות מאליהן, כמו להשתתף באופן פעיל בטקס יום השואה הבית ספרי, יחד עם הנכדים. 

ברכות חמות הרעיפו גם נציגי הסבים/סבות, ההורים וגם התלמידים, על התוכנית החשובה והמהנה, ועל הדרך המופלאה, בה הובילה תמי את הקבוצה. לכולם חשוב היה לציין את ההנאה להגיע למפגשים, לפעילות מרתקת ומרגשת, בכל פעם. הוותיקים סיפרו על תחושות של חזרה משמחת לעבר, לחקר המשפחה, לקשר אחר עם הילדים ששמחו להקשיב ולהכיר צדדים חדשים וסיפורים חדשים של סבתא וסבא. אחד השיאים המרגשים שהוזכר בסיכום, היה כמובן האירוע המכונן  של חלקם של הסבים והסבות בטקס ביה"ס, ביום הזכרון לשואה. כל אחד עם הנכד, הנכדה.

רבות דובר על הקשר המתחדש של הילדים הצעירים, לסיפור המשפחה, כחלק מסיפור העם היהודי באמצעות הפעילות המשמעותית בתוכנית.

כדי לסכם גם בצליל ובתמונה, הוצג סרטון שהכין סבא שלמה, מתמונות שנאספו במהלך הפעילות. בהתרגשות רבה חולקו התעודות לתלמידים, שהקדישו את הברכות לסבים ולסבות, כמובן בליווי צילום.

ולסיכום כל המפגש המיוחד – תמונה משותפת של כל הקבוצה.

ואחרי כל זה, נמשכו הפגישות האישיות בין המשתתפים, ההורים, צוות ביה"ס, וכולם שבחו והללו את התוכנית ואת ההובלה של תמי המיוחדת, שאין כמוה, ברעיונות, בביצוע בהתייחסות ובלב הפתוח והגדול שלה.

בקשה שחזרה ונשמעה ע"י הוותיקים וע"י ההורים: אנא המשיכו בתוכנית גם בשנים הבאות והרחיבו  לקבוצה גדולה יותר של זוכים.

תודה למוריה, על ההובלה המעולה של התוכנית בביה"ס בפעם הראשונה.

תודה לתמי המדהימה, שקיבלה על עצמה, להוביל את התוכנית המופעלת שנה ראשונה בביה"ס. 

מבלי שהכירה את התוכנית לפני כן, הצליחה להוביל את התוכנית באופן מוצלח ומיוחד - על ההנחייה, ההפעלה, הרעיונות, הסבלנות  ובכלל על היותה!

ותודה לכל המשתתפים – סבא סבתא - ריגשתם, ולכל הילדים המקסימים, על ההקשבה והנכונות! 

נכחה, התרגשה ותיעדה

עירית על פרי, 
מנהלת ומדריכה במחוז דרום
בתוכנית הקשר הרב דורי

"והגדת לנכדך" – כשעבר ועתיד נפגשים על במה אחת - טקס יום השואה בביה"ס כלניות, ב"ש

התרגשתי מאד, עם קבלת שיחת הטלפון של תמי, שהזמינה אותי להשתתף בטקס יום הזכרון לשואה ולגבורה בביה"ס. ידעתי שקבוצת הקשר הרב-דורי אותה היא מובילה, מובילה את הטקס החשוב הזה. משתפת אתכם בהתרגשות ובטקס.

"ביום הזיכרון לשואה ולגבורה הזה, בחרנו בבית הספר 'כלניות' להפוך את הזיכרון לפעולה חיה. במסגרת פרויקט 'הקשר הרב דורי', עמדו תלמידי כיתה ה' לצד סבים וסבתות בטקס שכולו עוצמה וגאווה לאומית.

שמענו על המורשת של ברכת הכהנים ששרדה את התופת, על הזכות ללמוד וללמד שהיא הניצחון האמיתי שלנו, ועל השפע והחופש שיש לילדינו היום – חופש שהוא התשובה הכי חזקה לכל מי שביקש לכלותנו.

היה מרגש לראות את הקשר המיוחד הזה נרקם, את הידיים השלובות ואת ההבטחה של הדור הצעיר: נזכור, נלמד ונמשיך לבנות.

מוזמנים לצפות ברגעים המרגשים בסרטון המצורף:

תודה מיוחדת לשלמה וקנין סבא של אדר ברדה , על צילום ועריכת הסרטון"

עד כאן, דבריה של תמי נובכוב, המורה המדהימה, המובילה את קב' הקשר הרב דורי בביה"ס.

כבר במפגש השני בביה"ס ביודעה שכיתתה מתוכננת לבצע את הטקס בביה"ס, פנתה אל הסבים והסבות בקבוצה ובקשה לדעת אם יהיו נכונים לקחת חלק ולהשתתף בטקס. כשקיבלה את תשובתם החיובית, בנתה את הטקס כשכל אחד מן הסבים והסבות נושא דברים מול הנכד או הנכדה. הנכדים עונים וביחד מסיימים. 

בשל המלחמה, לא ניתן היה לקיים את ההכנות כנדרש, אבל כולם נרתמו לחזרות בימים האחרונים והתוצאה מרגשת ביותר.

אין ספק שטקס יום השואה השנה - תשפ"ו, היה רב משמעות לקבוצת הקשר הרב דורי של תמי - גם לנכדים וגם לסבא סבתא.

דוגמא לחלק מן הטקסט שקראו סבא ונכד - הנושא: כדורגל ששניהם אוהבים

סבא: "הדור שלי ושל הוריי קיבל את הכדור ברגע הכי קשה, ומתוך ההריסות הצלחנו להבקיע את שער התקומה ולהקים את המדינה. עכשיו, יקירי, אני מוסר את הכדור אליך. התפקיד שלך הוא להמשיך לרוץ קדימה, לנצור את זכרם של אלו שנספו, ולשמור על המדינה שלנו חזקה ומאוחדת."

הנכד: "אני מקבל את המסירה הזו בגאווה. אני מבטיח לזכור את העבר בכל פעם שאני עולה על המגרש ובכל פעם שאני מביט בדגל. אנחנו זוכרים את כולם, וממשיכים קדימה כנבחרת אחת."

סבא ונכד יחד: "נזכור, ולא נשכח."

ודוגמא נוספת - סבתא ושתי נכדותיה:

סבתא: "אני עוצמת עיניים וחוזרת שנים לאחור, אל רחבת הטקסים בבית הספר שלי. הייתי אז תלמידה בכיתה ח', עמדתי נרגשת בחולצה לבנה מול כל בית הספר, וקולי רעד כשזכיתי להקריא את תפילת 'יזכור'. אני זוכרת את הבוקר של יום הזיכרון – השקט המתוח במסדרונות, החולצות הלבנות הצחורות, וריח הפרחים על לוח הזיכרון בכיתה. שם, בטקסים הפשוטים של אז, נזרע בתוכנו הזרע הראשון של החובה הלאומית: לזכור, ולא לשכוח לעולם. הרגשנו שהסיפור שלהם הוא הסיפור שלנו, ושהאחריות לשמור על הזיכרון הזה עוברת אלינו, דור הילדים של המדינה החדשה. זהו הזיכרון הלאומי של העם שלנו."  

הנכדות: "אנחנו הדור שקיבל את הלפיד. המשימה שלנו היא לא רק לזכור את העבר, אלא להבטיח שהלקחים שלו יהיו חלק מאיתנו – להיות בני אדם טובים יותר, להיות עם מאוחד וחזק בארצו. אנחנו שומרות על הזיכרון חי, למען אלו שאינם ולמען הדורות שיבואו אחרינו. אנחנו מבטיחות לנצור את זכרם של ששת המיליונים ולהיות הקול של הדור הצעיר שזוכר ובונה את הארץ. אנחנו נמשיך לספר, נמשיך לזכור, ונבטיח ששרשרת הדורות של עם ישראל לעולם לא תישבר."

תודה לתמי, למשתתפי קבוצת הקשר הרב דורי - תלמידים וותיקים, כלניות

לביה"ס, בהובלתה של מוריה, על המקום המיוחד לקשר הרב דורי בביה"ס.

חוותה ותיעדה: עירית על פרי 

מפגש של גיבורי וגיבורות על בכלניות - ב"ש

מפגש "גיבורי וגיבורות על" – הקשר הרב דורי

מפגש הפורים שלנו היה חגיגה מעצימה תחת הכותרת "גיבורי וגיבורות העל שלנו". 

בשיאו של המסע לגילוי הגבורה המשפחתית, בחרו הסבים והסבתות להצדיע להוריהם – גיבורי ילדותם – ומתוכם דלו את "כוחות העל" שבזכותם הוקמה המדינה.

שמענו סיפורים מרגשים על דור המייסדים: על אומץ הלב בעליות השונות, על החלוציות והעמידות במעברות, ועל רוח ההתנדבות בבניית הארץ. 

הנכדים, כ"כתבים צעירים", חקרו את הערכים שירשו סביהם מהדורות הקודמים ואשר עוברים כעת אליהם. רגעי גבורה אלו יהוו את עמוד השדרה של עבודת התיעוד והכתיבה. 

המפגש נחתם בהגרלת משלוחי מנות חגיגית, שסימלה את הערבות ההדדית, נתינה ושמחת החג. 

חג פורים שמח !

מצגת גיבורי על - הקשר הרב דורי

הכינה, הפעילה ותיעדה - תמי נובכוב, המורה המובילה, ביה"ס כלניות, ב"ש

מפגש מרתק בביה"ס כלניות בבאר שבע - תמונת ילדות

 המפגש היה ללא ספק מרתק ואחר, הודות ליצירתיות של תמי, המורה המובילה.

נושא המפגש - תמונת ילדות. המפגש נפתח במצגת:

במצגת הוצגו שלבי החקירה סביב תמונת הילדות שהביאו סבא/סבתא למפגש.

 אחרי שהובהרה המטרה חולקו למשתתפים דפים ובהם תמונת שלבי חקירת התמונה – שנבנתה איך לא, ב-AI 

והמשתתפים עברו אל השולחנות לביצוע החקירה מול התמונות. ברור ששלבי החקירה יצרו שיח מרתק בין סבא/סבתא והנכדים, אודות הילדות, אודות הצילום פעם והיום, אודות האופנה של אותם ימים ועיסוק רב בהעלאת זכרונות מן העבר, לשמחת הותיקים וכמענה לסקרנותם של הילדים. והכל בגלל תמונה (או שתיים).

לסיכום המפגש שיתפו המשתתפים בממצאים שגילו סביב התמונה והעלו זכרונות נוספים.

וכמובן, בסוף מפגש העוסק בצילום – תמונה משותפת של הקבוצה:

 

תודה לתמי, היצירתית והמעודכנת, על ההשקעה, שכבר מכינה את המפגש הבא. לא נגלה כאן.

ותודה לכל הסבים/סבות וכמובן התלמידים השותפים לשמחה.

תיעדה, עירית על פרי, מדריכה ורכזת הקשר הרב דורי במחוז דרום.