רגעים של קסם: מפגש סיום מרגש במועדון שפטל

 איזה אירוע מדהים! השבוע הגענו לסיומו של מסע מרתק ומרגש במועדון שפטל, במפגש סיום חגיגי של תוכנית "הקשר הרב דורי". המפגש הפגיש בין חברי המועדון הוותיקים לבין קבוצת התלמידים המקסימה של פרלמנט הילדים העירוני.

במהלך השנה נרקמו בין המבוגרים לצעירים קשרים חמים, עמוקים וייחודיים, ואירוע הסיום היה עדות מופלאה לגשר שנבנה בין הדורות.

מילים מהלב וסיכומים לחלק הראשון

את המפגש פתחנו בדברי סיכום וברכות מרגשות מפי השותפים לדרך, שהובילו את הפרויקט ביד רמה ובמסירות ענקית:

• רותי פארג', מנהלת מועדון שפטל, שפתחה את הלב והמועדון עבור התוכנית.

• אייל מאוטנר וטל איזמירלי דריקס, מובילי פרלמנט הילדים העירוני, שהנחו וליוו את התלמידים לאורך כל התהליך.

הדוברים שיתפו בתחושות הסיפוק האדירות ובתרומה העצומה של המפגשים הללו לכל הצדדים. כחלק מההוקרה, חולקו תעודות סיום חגיגיות למבוגרי המועדון, שהתרגשו מאוד מהמעמד.

חוגגים יחד: מוזיקה, כיבוד וריקודים

אחרי החלק הרשמי, הגיע הזמן לחגוג! המועדון אירח זמר שהוזמן במיוחד והרים את האנרגיה באוויר. השולחנות היו עמוסים בכל טוב ובכיבוד עשיר, ותוך דקות ספורות רחבת הריקודים התמלאה בשילוב הכי יפה שיש: מבוגרים וילדים רוקדים, שרים ושמחים יחד, יד ביד.

הפתעות, חיבוקים והבטחה לעתיד

הפרידה (הזמנית בהחלט!) הייתה מלאה ברגש. הוחלפו מתנות אישיות שנבחרו והוכנו באהבה, ולא נשארה עין אחת יבשה בזמן החיבוקים החמים וההבטחות ההדדיות לשמור על קשר חזק גם בהמשך.

ומסתבר שזה עוד לא באמת הסוף: מנהלת המועדון, רותי פארג', הפתיעה את המשתתפים עם הבטחה להמשך חוברת סיפורים מודפסת המאגדת את כל הסיפורים והזיכרונות המשותפים שנכתבו במהלך השנה.

תודה ענקית לכל העוסקים במלאכה – למנהלים, למובילים, לילדי הפרלמנט המדהימים ולמבוגרי מועדון שפטל היקרים. הוכחתם שוב שלקשר אנושי חם אין גיל!

 

חגיגה של שורשים וחיבורים: מפגש סיום מרגש של תוכנית הקשר הרב דורי בבית ספר "ארגמן" בנס ציונה

התרגשות רבה, ניחוחות של מאכלי עדות ובעיקר המון אהבה מילאו את החלל במפגש הסיום החגיגי של תוכנית הקשר הרב דורי בבית הספר "ארגמן" בנס ציונה. השנה מציינים בבית הספר אבן דרך משמעותית במיוחד – עשור של פעילות ענפה בתוכנית! 10 שנים של גשרים בין-דוריים, שבהן סיפורי העבר קורמים עור וגידים והופכים לחלק מהזיכרון הלאומי. 

את המפגש פתחה בדברי ברכה חמים מנהלת בית הספר המנחה ומובילה את הפרויקט, תמר דוד, ששיבחה את המחויבות וההשקעה של כל השותפים לדרך. במפגש נשאה דברים גם עפרה ישראלי, מנהלת התוכנית אשר מלווה באדיבות ובמסירות את התוכנית בבית הספר "ארגמן" כבר עשר שנים. כפי שצוין בטקס בית ספר ארגמן מהווה דוגמה ומופת לעשייה איכותית, ערכית ומשמעותית.

במהלך המפגש שהתקיים ביום שישי האחרון, עלו לברך נציגי הדורות השונים. התלמידים הנרגשים, נציגי כיתות ו' שעומדים לסיים את בית הספר היסודי ולעבור לחטיבת הביניים, הודו לסבים ולסבתות על הזכות הגדולה לחקור יחד. גם הסבתות נשאו דברי ברכה מרגשים מעומק הלב.   סבתא רבתא ציפי מרנץ שיתפה בחוויה המרגשת שלה עם הנינה מילי, וסיפרה כיצד הפרויקט קירב ביניהן והפך אותן ל"חברות הכי טובות" תוך כדי תיעוד סיפורי חלוצים מתקופת חומה ומגדל. סבתא אחרת שיתפה בתובנה עמוקה על חשיבות המורשת המשפחתית האישית, והדגישה בפני הילדים כי בעוד שמורשת לאומית ותרבותית מונגשת לנו בבתי הספר, את ההיסטוריה המשפחתית שלנו עלינו לחקור באופן אקטיבי ומתוך סקרנות. בשם ההורים כולם, נשאה אמא ברכה חמה והודתה על ההזדמנות הנפלאה שניתנה למשפחות להתחבר לשורשיהן.

חלק בלתי נפרד מהחגיגה היה הצד הקולינרי: שולחנות עמוסים כל טוב ממיטב מאכלי העדות שהכינו הסבים והסבתות באהבה רבה – חוויה שזכתה בצדק לציון של "3 כוכבי מישלן" מהמשתתפים.

לקראת סיום המפגש, הגיע רגע השיא שבו חולקו תעודות הוקרה למבוגרים ולילדים על השתתפותם הפעילה והנצחת סיפוריהם במאגר הלאומי של מוזיאון "אנו" למען הדורות הבאים. בנוסף לתעודות, קיבלו המשתתפים תמונה ממוסגרת למזכרת שתנציח את הרגעים היפים והקשר המיוחד שנרקם.

היה זה מפגש סיום מעצים שהוכיח פעם נוספת שהקשר הרב דורי אינו רק תכנית חינוכית, אלא קהילה של אנשים המחוברים זה לזה דרך זיכרונות, שורשים וסיפורים. מאחלים לבוגרים הצעירים המון הצלחה בדרכם החדשה בחטיבה, ולסבים ולסבתות – שימשיכו לטוות את חוטי המורשת המשפחתית בגאווה!

 מיפגש סיום בי"ס ניצנים תל מונד

בבוקר שישי התכנסו משתתפי הקשר הרב דורי ובני משפחותיהם למיפגש סיכום. ההתרגשות היתה רבה וקבלת הפנים היתה חמה ולבבית.

                                          שולחן קבלת הפנים

זאת השנה העשירית שבית הספר מקיים את התוכנית. השנה הובילה המורה שירה כהן.זו השנה הראשונה לשירה,שירה עשתה זאת בחן רב, מוטיבציה ומקצועיות.

המיפגש נפתח בברכות של המנהלת נאווה, שזו לה השנה הראשונה בהחלטה להפעיל את התוכנית לאחר הפסקה ארוכה. ועל כך מלוא התודה. ברכו גם שירה ועידית מגן המדריכה.

התוכנית זכתה למחמאות רבות ופירגון מפי הוותיקים.

                                                

       כל זוג הוזמן להציג את שם הסיפור. התלמיד דיווח מה למד מתהליך הכתיבה, והותיק להגיד במשפט על                              התוכנית והעבודה עם הנכד/ה.

    

                                         

   

                                       הענקת התעודות לוותיק ע"י המנהלת והמורה המובילה    

                                                לסיום הוענקו תעודות ושי לותיקים, לתלמידים ולמורה המובילה

                                        את המיפגש סיימו בהנאה רבה מהמטעמים שהוכנו ביד רחבה ובשפע.    

                                             

                                       

שזירה של דורות: מפגש סיום מרגש בבית ספר "בראשית" ברחובות.

מפגש הסיום של תוכנית "הקשר הרב-דורי" בבית ספר "בראשית" ברחובות, היה מלא באנרגיה מיוחדת בחדר. זו הייתה שעה של חיבור אמיתי, שבה נמחו הגבולות בין הדורות.

משחקי זיכרון ושיח פתוח

האירוע נפתח במצגת תמונות ילדות של הסבים והסבתות, והתלמידים נקראו למשימה מאתגרת ומהנה – לנחש מי מסתתר מאחורי התמונות הישנות. המשחק הפשוט הזה עשה קסמים: הוא יצר אווירה משוחררת, מעוררת סקרנות ופתח פתח לשיח בלתי אמצעי בין הדור הצעיר לוותיק.

הסגנית פתחה בברכות חמות לכל המשתתפים, ורות, המורה המובילה את התוכנית בבית הספר במסירות רבה, יצרה קשר מופלא בין החוויה הערכית של הקבוצה לבין פרשת השבוע. תענוג היה לראות את המדריכה שלנו, דינה פרדו, מלווה את המפגש ונוכחת בעשייה המבורכת.

זכיתי לשבת ליד סבתא צביה ונכדה אורי. ניהלנו שיחה ארוכה ומרגשת, שבה צביה, שבעברה הייתה מנהלת בעצמה, שיתפה אותי בהערכה העמוקה שלה לפועלה של רות בתוכנית. לשמוע מאישה בעלת ניסיון חינוכי עשיר כמו צביה כמה התוכנית הזו משמעותית עבורה ועבור הנכד שלה – זה רגע שנותן לי את כל הכוחות להמשיך בעשייה.

תודה לבית ספר "בראשית" על אירוח נפלא, ותודה לכל הסבים, הסבתות והנכדים שהפכו את המפגש הזה לזיכרון מתוק שננצור כולנו.

סגירת מעגל של אהבה ומורשת בבית ספר "צמרות", באר יעקב

 לפעמים, הקשר הרב-דורי יוצר רגעים שעולים על כל דמיון. במפגש הסיום בבית ספר "צמרות" בבאר יעקב, זכיתי להיות עדה לאחד הרגעים המרגשים האלו.

מורה מובילה, רכזת, וסבתא גאה

סיפורה של לאה אספיס, המורה המובילה שלנו, הוא לב הפעילות השנה. לאה, שהייתה בעברה רכזת ומדריכה בתוכנית הקשר הרב-דורי, החליטה השנה לחזור אל המקורות – הפעם בתפקיד המרגש ביותר: סבתא. היא התנדבה להוביל את הקבוצה בבית הספר של נכדתה, כשהן צועדות יחד במסע של תיעוד וחיבור.

השנה קיבלה התוכנית משמעות עמוקה עוד יותר, כאשר הנכדה תעדה את סיפורו של סבה – בעלה המנוח של לאה, שנפטר השנה. יחד עם גיסתה של לאה, השותפות במסע הזה הפכו את התיעוד לאקט של הנצחה חיה, מכבדת ומלאה באהבה. לראות את הנכדה לומדת את סיפורו של הסבא, בתיווך הסבתא לאה, הוא התגלמות החזון של כולנו.

קהילה של ערכים

מנהלת בית הספר, גלית דוזלי, פתחה את האירוע בברכה חמה, כשהיא מוקפת בהורים נרגשים שלא הסתירו את גאוותם בילדיהם. הקשרים שנרקמו בין התלמידים למבוגרים היו עוצמתיים ומרגשים, כשכל אחד מהם נתן וקיבל בתהליך התיעוד.

הטקס היה חגיגה של טעמים וריחות, כשסבים וסבתות מכל קצוות הארץ הביאו ממיטב מאכלי העדות והמשפחה – מזון לנשמה שחיבר בין כולם סביב השולחן.

בשיאו של האירוע, הענקנו לתלמידים פנקסים מיוחדים מתוייגים בשמותיהם, יחד עם תעודות הוקרה, כציון דרך למסע האישי שעברו השנה.

תודה של מנהלת התוכנית

לראות את התלמידים של בית ספר "צמרות" עומדים בוגרים ורגישים, כשהם מחזיקים בידיהם את המורשת המשפחתית, היא התזכורת הטובה ביותר לכך שהקשר הרב-דורי הוא לא רק פרויקט – הוא הדרך שלנו לשמור על השורשים שלנו חיים, פועמים ורלוונטיים מתמיד.

תודה ללאה על המסירות האינסופית, לגלית על הרוח הגבית, ולהורים, לסבים ולסבתות שהפכו את בית הספר לבית של ממש.

תודה לכם, דור העתיד, על שהקשבתם באמת.

מעבר לדורות: חוזרים למסורת של חיבור בבית ספר "ידלין", ראשון לציון

היום בצהריים נכנסתי לבית הספר "ידלין" בראשון לציון, וחשתי התרגשות באוויר. לאחר שנים של הפסקה, התוכנית שבה לפעול בין כותלי בית הספר, והתוצאות? פשוט קסומות.

השנה הובלה בבית הספר פעילות ייחודית  – קבוצה המשלבת מבוגרים מהקהילה בשכונת רמז יחד עם תלמידי כיתות ה'-ו', כאשר חלקם מתעדים את הסבים והסבתות הפרטיים שלהם. החיבור הזה יצר בבית הספר פסיפס אנושי מרגש, שבו גבולות הגיל נעלמו לטובת הקשבה אמיתית.

שיר וסיפור: רגעים של נחת

פתחנו את המפגש בסרטון מרגש שהכינה המורה המובילה, רויטל פייגל. תמונות מהפעילות המשותפת שולבו בזיכרונות העבר של המבוגרים לצלילי השיר "מתנות קטנות", והזכירו לכולנו איזו מתנה גדולה קיבלנו השנה.

את הברכות פתחו התלמידים, ואחריהם נשאה דברים רוחמה, נציגת המבוגרים, שהתרגשה להודות לילדים: "זכינו לפגוש תלמידים סקרנים ומכבדים. בזכות השיתוף והכנות שלכם, נתתם לנו תחושה שהסיפורים שלנו חשובים ומשמעותיים".

אחד הרגעים המכוננים של השנה היה הביקור המשותף במוזיאון "אנו". מעבר ללמידה ההיסטורית, המוזיאון הפך למרחב שבו הדור הצעיר והוותיק מצאו שפה משותפת. כפי שאמרה רויטל בהתרגשות: "כשמקשיבים באמת – נוצר חיבור מיוחד שאין לו מחיר. בעולם שרץ כל כך מהר, הענקתם לנו מתנה של הקשבה אנושית".

"אדם לאדם הוא אדם"

מנהלת בית הספר, לילך אשר רבי, סיכמה את התהליך בציטוט מהמקורות: "שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך". היא הדגישה כי השנה בית הספר הגשים את הפסוק הלכה למעשה, ויצרה חיבור בין עבר, הווה ועתיד. היא הודתה לעדי תורן, מובילת קבוצת המבוגרים, על הטמעת העיקרון המקודש שכל אדם הוא עולם ומלואו – וכי "אדם לאדם הוא אדם".

דמעות של הגשמת משאלה

השיא של הטקס היה הצגת הסיפורים באתר האינטרנט של התוכנית. לראות את התלמידים מעניקים למבוגרים עציץ, מכתב אישי ותמונה משותפת ממוסגרת, היה רגע של הוקרה הדדית. סבתא אריאלה, שאחת מהמשתתפות, שיתפה בדמעות: "משאלתה של אמי הייתה שלא ישכחו אותה. היום, כשהסיפור שלה מונצח באתר, אני מרגישה שמילאתי אחר המשאלה הזו". היא מיהרה לשלוח את הקישור לכל בני המשפחה – עדות חיה לכוחו של התיעוד הדיגיטלי בשימור מורשת.

תודה לרויטל, לעדי, ללילך ולכל צוות "ידלין" על העבודה המסורה. תודה לתלמידים הסקרנים ולדור הוותיק שפתח את ליבו. החיבור שיצרתם השנה הוא הוכחה לכך שהמרחק בין הדורות קטן הרבה יותר ממה שנדמה לנו.

נמשיך להקשיב, ללמוד ולספר את סיפורי החיים שמחברים את כולנו.

הלב פועם באנגלית: סיכום מרגש של שנת פעילות בתוכנית הקשר הרב-דורי

 היום ביקרתי בבית הספר מקיף ח', ושוב נוכחתי לדעת כמה כוח יש למפגש אנושי בין-דורי. התוכנית שלנו פועלת בבית הספר מזה שנים רבות, אך בכל שנה מחדש אני מתרגשת לראות כיצד החיבורים שנרקמים בתוכנית הופכים את הכיתה לקהילה חמה.

הייחודיות של מקיף ח' טמונה בשילוב המופלא בתוך שיעורי האנגלית. התלמידים לא רק מראיינים ומתעדים את סיפורי החיים של הסבים והסבתות – הם גם לומדים להנגיש את המורשת הזו לעולם, דרך כתיבה והצגה בשפה האנגלית. היום ראינו את הפירות של התהליך הזה: תלמידים שעמדו בגאווה, הציגו את התוצרים שלהם באנגלית, ושיתפו את הקהל בחוויות המשותפות שחוו עם דור המייסדים.

הטקס עמד בסימן של הוקרה וערכים. מנהלת החטיבה, סיון גבאי, נשאו דברים חמים שהדגישו את החשיבות של התוכנית לאקלים הבית-ספרי ולחינוך לערכים.

רגע השיא היה דבריה של מובילת התוכנית בבית הספר, סגנית המנהלת אמנה אלסטל. כשאמנה דיברה על חשיבות התוכנית – על "דרך ארץ", על ערכים ועל הכבוד ההדדי – לא נשארה עין אחת יבשה בחדר. ההתרגשות שלה, יחד עם השבחים החמים שהרעיפה על הסבים והסבתות שהגיעו ושיתפו פעולה מכל הלב, נתנו לכולנו תזכורת לכך שמאחורי כל פרויקט חינוכי עומדים אנשים עם נשמה גדולה.

לאחר הטקס, נהנינו מכיבוד עשיר ומושקע "כיד המלך", ומחלוקת תעודות ושי לכל המשתתפים.

תודה לצוות מקיף ח' על המסירות, לתלמידים על הבגרות, ולסבים ולסבתות היקרים שהסכימו להיפתח ולשתף. זו הייתה חוויה מעצימה ומזכירה לכולנו את הערך העליון של חיבור בין הדורות.

גאים מאוד בעשייה של מקיף ח', שמהווים דוגמה מצוינת לשילוב התוכנית בתוך לימודי השפה.

נמשיך לפעול יחד, להקשיב לסיפורים ולשמר את המורשת של כולנו.

בוקר מרגש בבית החינוך תגלית ראש העין

 מפגש סיום חגיגי התקיים הבוקר 05.06.25 בבית החינוך תגלית בראש העין למשתתפי תוכנית הקשר הרב דורי במחזור השני, בהובלתה של המורה שני גרין.

בתאריך 20.05.26 - יצאה כל הקבוצה מחזור ראשון ומחזור שני ליום העיון במוזיאון אנו. יום מלא חוויות בהדרכתה של המדריכה ענת במוזיאון. 

 הבוקר התקיים מפגש הסיום של המחזור השני - ובחרתי להביא את דברי הסיכום המרגשים של סבא עזרי הקרי סבא של אורן.

"רציתי להודות

עבורי המפגשים והנבירה בעבר הולידה קשר מחוזק בין סבא לנכד ולא רק ביני לבין אורן,  במסגרת הסיפורים שכתבנו, התעורר ניצוץ שהחיה את העבר, את הגעגועים להורים שלי את הזכרונות ששהו במרתפי השכחה בשל צוק העתים והמרדף הבלתי פוסק אחרי החיים העכשוויים הקשר הבין דורי נתן לנו שהות להציץ אחורה  במראת צד קטנה לזכור ולהזכיר לעצמינו את הדור ההוא, את החיים הפשוטים את השמחה, להתבונן ממרום גילינו מי היו החוליה הקודמת בשרשרת חיינו מה היה פועלם ומה היתה מגמתם ומטרתם בחיים, ולתהות מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי שלמרות דוחק הפרנסה וריבוי הקשיים עמדו כחומה בצורה על יהדותם, גמלו חסדים עם כל דורש ולנגד עיניהם תמיד. 

דע מאין באת, ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון,  

הגעגועים הרצון והכמיהה להידמות להם חוו לידה מחודשת במפגשי כאן בקשר הרב דורי. מי יתן והדור הצעיר והמופלא הזה החוליה הבאה בשרשרת הדורות ישכיל לראות בעיני שיכלו את הזקן את הסבא שיושב לצידו ולחדור מבעד לחיצוניות המזדקנת את האישיות המסתתרת 

תודה לכולכם על ההזדמנות והרמת העפעפים שלי לפחות.

שיר סיום

תגלית שלנו, מסע של דורות, סיפורים ישנים הופכים לזיכרונות. יד ביד צעדנו, למדנו והכרנו, בין עבר לעתיד גשרים בנינו. סבא וסבתא מספרים, התלמידים מקשיבים, וכל רגע קטן שנשמר בלב, הופך לאוצר שלא ייעלם.	יצאנו לדרך עם חיוך בלב, לגלות סיפורים שלא נשכח לעולם. סבא וסבתא מספרים על ימים רחוקים, ואנחנו מקשיבים ומתחברים.
יחד אנחנו ממשיכים, מחברים חלומות וזיכרונות חיים. מדור לדור עוברת האהבה, וזו המתנה הכי יפה. תודה על הדרך, תודה על הזמן, על החיוך, הסיפור והלב החם. נישא איתנו את הרגעים האלה תמיד, ונמשיך לצעוד יחד אל העתיד.	בין תמונה לסיפור, בין עבר לעתיד, מצאנו חברים חדשים בדרך. כל זיכרון הוא אוצר קטן, וכל מפגש הוא מתנה.    תודה על הדרך, תודה על הזמן, על כל סיפור ועל הלב החם. נמשיך לזכור, נמשיך לחלום, ונשמור את הקשר קרוב.
פזמון: יד ביד, דור אל דור, בונים גשר של זיכרון ואור. צוחקים יחד, שרים ביחד, ויוצרים רגעים שניקח תמיד.	פזמון: יד ביד, דור אל דור, בונים גשר של זיכרון ואור. הקשר הרב־דורי בלב נשאר, ותגלית שלנו תאיר למחר

מצטרפת לכל הברכות והתודות של המשתתפים למורה המובילה שני, ליועצת מעיין נגר ולמנהלת בית החינוך שרית ארבל אשכנזי על חזון לשילוב התוכנית בבית הספר

 להתראות בשנה הבאה

תמי גרין

טקס יום השואה בהובלת משתתפי הקשר הרב דורי - מסורת בבית ספר "בראשית" ברחובות

דווקא בימים אלו, כשקולות המלחמה ברקע, התכנסנו בבית הספר הממ"ד לטקס יום השואה שכולו חיבור, שורשים ותקווה. כמי שמלווה את בית הספר כמדריכה וכמנכ"לית התוכנית, אני זוכה לראות מדי שנה את הקסם שנוצר במפגש הזה, אך השנה היה בכך ערך מוסף של ניצחון הרוח.

הימים האחרונים היו מלאי התלבטויות. בשל המצב הביטחוני והמלחמה המתמשכת, התכנון המקורי היה לקיים את המפגש בזום, אך רק לפני ימים בודדים, עם החזרה לבתי הספר וללימודים, התקבלה ההחלטה: הטקס יתקיים בבית הספר.

המורה המובילה, רות דנינו, לקחה על עצמה את המשימה המורכבת. בלוח זמנים קצר להפליא, היא כתבה, עיבדה והכינה טקס מרגש ומדויק, שהתאים בדיוק לרחשי הלב של התלמידים והמבוגרים כאחד.

הטקס נערך בנוכחות תלמידי בית הספר כולו מכיתות ג'-ו', לצד קבוצת הסבים, הסבתות והתלמידים והתלמידות משתתפי התוכנית השנה. הנושא המרכזי שליווה אותנו היה "ערך המשפחה לאורך הדורות".

בדבריהם בטקס שיתפו המשתתפים בסיפוריהם האישיים הקשורים בשואה. דבריהם על חשיבות המשפחה הדגישו את חשיבות הקשר הרב-דורי כחוסן לאומי. המנהלת אדוה פתחה את הטקס בדברים על חשיבות המעמד ועל עוצמתה של המסורת הבית-ספרית רבת השנים בבית הספר הממ"ד, שרואה בתוכנית הזו חלק בלתי נפרד מזהות המוסד במהלך הטקס התקיימה הדלקת 6 נרות נשמה על ידי זוגות המשתתפים, כל נר ייצג לא רק את העבר, אלא גם את ההבטחה לעתיד.

לראות את התלמידים הצעירים יושבים לצד הסבים והסבתות זו התשובה הטובה ביותר לכל מי שמנסה לערער את קיומנו.

העובדה שהטקס הפך למסורת משמעותית בבית הספר כבר שנים רבות היא לא מקרית. זוהי עבודה חינוכית מאומצת שבונה דור של ילדים המחוברים לשורשים שלהם בלב ובנפש.

תודה ענקית לרות דנינו על הכתיבה וההובלה המקצועית בתנאים לא פשוטים, ולכל משתתפי התוכנית שהגיעו לחזק ולהתחזק. יחד, דור לדור, נמשיך לזכור ולבנות.

ערב פתיחה מרגש לתוכנית "הקשר הרב דורי" בחטיבת רבין מזכרת בתיה

ביום שלישי האחרון, ה-24 בפברואר, התרחש מחזה מעורר השראה במתנ"ס מזכרת בתיה. האולם, שהיה מלא מפה לפה בכ-350 משתתפים, אירח את ערב הפתיחה החגיגי של תוכנית "הקשר הרב דורי" עבור כל שכבת כיתות ז' בחטיבת הביניים רבין.

הערב נפתח בתערוכה מרשימה וצבעונית בשם "אני ומשפחתי". התלמידים והתלמידות הציגו עבודות יצירתיות שנוצרו במסגרת עבודת השורשים, המהוות את יריית הפתיחה למסע התיעוד המשפחתי. ניכר היה כי הושקעה מחשבה רבה בכל פריט, תמונה וסיפור שהוצגו על הקירות ובדוכנים.

מנהלת בית הספר, רונית מצקין, בירכה את הקהל הרב והדגישה את חשיבות החיבור בין הדור הצעיר לדור המייסד, במיוחד בימים אלו. יחד איתה ציינו את המעמד רכזת השכבה, דנה גגי, וצוות המחנכים המסור של שש הכיתות: עדי חמי, לילך רגב, אמי חלפון, מוטי תורג'מן וים ביתן שפירא, שליוו את התלמידים בהכנות לאירוע.

לאחר דברי הברכה וההתרגשות מהתערוכה, נהנו הסבים, הסבתות והנכדים מהופעת היחיד המשעשעת והנוגעת ללב "ג'ולייט באה לבקר". המופע הפיח חיים באולם והעניק זווית הומוריסטית ומרגשת על קשרים משפחתיים וסיפורי חיים, בדיוק ברוח התוכנית.

מה מחכה לנו בהמשך?

האירוע במתנ"ס הוא רק תחילתו של מסע מרתק. בשבועות הקרובים יעברו המפגשים לכיתות הלימוד, שם יתקיים תהליך עומק של תיעוד הסיפורים האישיים. התלמידים ילמדו להקשיב, לשאול ולכתוב את קורות חייהם של סבא וסבתא, ובסיום התהליך, הסיפורים יועלו למאגר סיפורי המורשת באתר "הקשר הרב דורי", כדי שיישמרו לדורות הבאים.

התוכנית תגיע לשיאה במפגש סיום חגיגי, בו יוצגו התוצרים המוגמרים והסיפורים שזכו לחיי נצח דיגיטליים.

יישר כוח לתלמידים, לצוות החינוכי ולמשפחות היקרות על פתיחה חגיגית ומבטיחה!

קישור לסרטון מהאירוע