חגיגה של שורשים וחיבורים: מפגש סיום מרגש של תוכנית הקשר הרב דורי בבית ספר "ארגמן" בנס ציונה

התרגשות רבה, ניחוחות של מאכלי עדות ובעיקר המון אהבה מילאו את החלל במפגש הסיום החגיגי של תוכנית הקשר הרב דורי בבית הספר "ארגמן" בנס ציונה. השנה מציינים בבית הספר אבן דרך משמעותית במיוחד – עשור של פעילות ענפה בתוכנית! 10 שנים של גשרים בין-דוריים, שבהן סיפורי העבר קורמים עור וגידים והופכים לחלק מהזיכרון הלאומי. 

את המפגש פתחה בדברי ברכה חמים מנהלת בית הספר המנחה ומובילה את הפרויקט, תמר דוד, ששיבחה את המחויבות וההשקעה של כל השותפים לדרך. במפגש נשאה דברים גם עפרה ישראלי, מנהלת התוכנית אשר מלווה באדיבות ובמסירות את התוכנית בבית הספר "ארגמן" כבר עשר שנים. כפי שצוין בטקס בית ספר ארגמן מהווה דוגמה ומופת לעשייה איכותית, ערכית ומשמעותית.

במהלך המפגש שהתקיים ביום שישי האחרון, עלו לברך נציגי הדורות השונים. התלמידים הנרגשים, נציגי כיתות ו' שעומדים לסיים את בית הספר היסודי ולעבור לחטיבת הביניים, הודו לסבים ולסבתות על הזכות הגדולה לחקור יחד. גם הסבתות נשאו דברי ברכה מרגשים מעומק הלב.   סבתא רבתא ציפי מרנץ שיתפה בחוויה המרגשת שלה עם הנינה מילי, וסיפרה כיצד הפרויקט קירב ביניהן והפך אותן ל"חברות הכי טובות" תוך כדי תיעוד סיפורי חלוצים מתקופת חומה ומגדל. סבתא אחרת שיתפה בתובנה עמוקה על חשיבות המורשת המשפחתית האישית, והדגישה בפני הילדים כי בעוד שמורשת לאומית ותרבותית מונגשת לנו בבתי הספר, את ההיסטוריה המשפחתית שלנו עלינו לחקור באופן אקטיבי ומתוך סקרנות. בשם ההורים כולם, נשאה אמא ברכה חמה והודתה על ההזדמנות הנפלאה שניתנה למשפחות להתחבר לשורשיהן.

חלק בלתי נפרד מהחגיגה היה הצד הקולינרי: שולחנות עמוסים כל טוב ממיטב מאכלי העדות שהכינו הסבים והסבתות באהבה רבה – חוויה שזכתה בצדק לציון של "3 כוכבי מישלן" מהמשתתפים.

לקראת סיום המפגש, הגיע רגע השיא שבו חולקו תעודות הוקרה למבוגרים ולילדים על השתתפותם הפעילה והנצחת סיפוריהם במאגר הלאומי של מוזיאון "אנו" למען הדורות הבאים. בנוסף לתעודות, קיבלו המשתתפים תמונה ממוסגרת למזכרת שתנציח את הרגעים היפים והקשר המיוחד שנרקם.

היה זה מפגש סיום מעצים שהוכיח פעם נוספת שהקשר הרב דורי אינו רק תכנית חינוכית, אלא קהילה של אנשים המחוברים זה לזה דרך זיכרונות, שורשים וסיפורים. מאחלים לבוגרים הצעירים המון הצלחה בדרכם החדשה בחטיבה, ולסבים ולסבתות – שימשיכו לטוות את חוטי המורשת המשפחתית בגאווה!