בית ספר יסודי ריינה ג' בהנהלת מר. מחמוד מסארווה משתתף השנה בתכנית הקשר הרב דורי וכבר נערכים בו שני מפגשים עם הסבים בתכנון ועם שתי המורות המובילות אימאן חביבאללה וויסאם בראנסה:
המפגש ראשון - מפגש היכרות עם הסבים:
במפגש נכחו התלמידים עם הסבים וחלק בא עם הבנות שלהם כמלווים (אמא של התלמיד). כל תלמיד הגיש לכבוד סבו שיר, משל או כל מה שחשב כי מתאים לו. אח"כ כל סב הציג את עצמו בפני כולם (דרך משחק הבלונים והחוט : בזמן דיבור צריך לסובב את החוט סביב האצבע עד שמגיע לבלון ואז מפסיק מלדבר) ודיבר על ימי העבר, איך הם חיו כילדים וכצעירים, היחסים החברתיים בין בני המשפחה, בילוי זמן הפנאי, סיפורים אישיים וכו'. כמעט כולם התלוננו על המרחק החברתי הנמצא בן הדורות והשוו את אז לימים שלהם כשהיו צעירים, ימים בעלי חשיבות לתכנית הקשר הרב דורי. דגש הושם על נקודה זו במיוחד.
חשוב לציין שהסבים היו מאוד מרוצים ונהנו מהמפגש הזה והתחברו לפעילות ולתכנית וגלו עניין ושיתוף פעולה.
המפגש השני – פגישה עם זקנה בביתה.
התלמידים ביקרו את הסבתה אם מחמוד שגרה בשכונה ליד בית הספר. אם מחמוד אישה בת 85 (ראוי לציין שהיא אמו של מנהל בית הספר), היא נולדה בציפורי בשנת 1930 היא עדיין זוכרת את העיר שלה (בזמנו ציפורי הייתה עיר) ואת הילדות שלה ואיך היו חיים שם. היא דיברה הרבה על הילדות שלה ואיך היא מתגעגעת לימי הנעורים שלה, וכל הזמן ביקשה מהבן שלה שייקח אותה לציפורי לבקר במקומות שהיא עדיין זוכרת ולהיזכר בילדותה.
היא סיפרה לתלמידים איך עזבו את העיר שלהם באופן פתאומי מבלי לקחת כלום... כמו כן היא סיפרה להם על החיים החברתיים באותה תקופה, על המאכלים שהיו מכינים, ועל קבלות הפנים המפוארת לאורחים. היא סיפרה על עבודתם באדמה, על החתונות, על יחסים בינאישיים וכד'.
היא שרה לתלמידים שירים שהיו שרים בחתונות לכלה ולחתן.
כמו כן היא סיפרה על עצמה כאישה שלישית לבעל נשוי משלוש נשים... והיא סיפרה איך חיו ביחד בשמחה בלי סכסוכים או קנאות , שלום ושלווה נפשית אפילו את התמונה שלה עם שתי הנשים תלויה בחדר הסלון שלה ליד התמונה של בעלה וכשהסתכלה על התמונה הדגישה שאלה הן אחיות שלה.
רשומות
