מאירים באור גדול - מפגש לקראת חנוכה

מאירים באור גדול מפגש שני בדוגמא עוזיאל בנים מנח"י לקראת חג החנוכה, התקיים מפגש שכולו אור גדול וחיבור מרגש בין הנכדים לסבים והסבתות. פתחנו את המפגש בהאזנה לשיר המרגש "אור" של נעמי שמר. השיר, שנבחר בזכות שמו והסיפור שמאחוריו (זיכרונות ילדותה של נעמי שמר מכנרת), שימש עבורנו שער אל נושא הזיכרונות והכתיבה המשותפת.

המפגש נפתח בחלק חוויתי: כל משתתף קיבל את מילות השיר, כאשר לצד כל חלק נכתב היגד ייחודי (כגון: "מי שמגדיר את עצמו אופטימי, מלא בתקווה", "מי שאוהב את הים", וכו'). עמדנו במעגל, וכל אחד התקדם ושיתף באמצעות שירה את החלקים בשיר שהתאימו לו במיוחד. את הפזמון והבית האחרון שרנו יחד, במקהלה מרגשת. נרות של פירגון ואור שיאו של המפגש הגיע בסבב הענקת הנרות. כל משתתף בחר נר והדביק עליו מדבקות עם תכונות ומידות לבחירתו

סבב הענקת הנרות היה חוויה מטלטלת: הנכדים שיתפו באילו תכונות ומעלות הם רואים בסבא/סבתא שלהם, והעניקו להם את הנר.

הסבים/סבתות השיבו באהבה, שיתפו במידות טובות שהם מזהים בנכדיהם, והעניקו להם נר משלהם החדר התמלא במילים טובות, בפירגון אמיתי, ובנרות שהפכו יחד לאבוקה גדולה של הערכה הדדית!

לסיום, כל משפחה קיבלה ערכה משפחתית למפגש משפחתי בחנוכה זה היה מפגש שכולו אור גדול וחיבור לבבות! שיתפה וכתבה המורה המובילה רויטל קלפוס. .

טווים חוטים של תקווה בדוגמא עוזיאל בנים מנח"י

טווים חוטים של תקווה.

התרגשות עצומה אחזה בילדי "הקשר הרב-דורי" כשהגיע הרגע לו חיכו: סבא/סבתא מגיעים לבית הספר לזמן איכות משותף. הם קבלו אותם בחיבוק, חיוך ומבט מלא בציפייה! הנכדים הציגו בגאווה את תהליך ההכנה המעמיק שעברו: מפת חשיבה: הם החלו עם המילים "זקן/זקנה" וכתבו כל מה שעולה בדעתם. לאחר מכן צפו בפרק מהסדרה "80 וארבע" והוסיפו מילים נוספות לרשימה. בשלב הבא מיינו לקבוצות: מילים כמו אהבות, תחביבים, אתגרים ואביזרי עזר מויינו לקבוצות והוקפו בצבעים שונים.

השיא היה ביצירת קלסתרון זקנ/ה. מדהים היה לראות את המחשבה מאחורי כל תו פנים שיצרו! ובנוסף נולד לו תקנון לקבוצת הקשר הרב דורי מציפיות ומשאלות הלב. לאחר שהסבים והסבתות נחשפו להכנה המרגשת התחלנו בפעילות "טווים את הקשר". במעגל, זרקנו כדור צמר אחד לשני. כל אחד שהחזיק בחוט הציג את עצמו ושיתף במשהו מעניין. היה יפה לשמוע על קשרים שנרקמים והיכרות שמעמיקה, ולראות בעין כיצד החוטים נשזרים אלו באלו ויוצרים קשרים של תקווה

. בסיום המפגש על רקע השיר "אל תשליכני לעת זקנה" העניק כל נכד לסבא/סבתא זר פרחים שהכין מקרפים עם תפילה לזקנה טובה שעוצבה כסימנייה לסידור. היה מפגש מרגש וכבר מצפים למפגש הבא... חייבת להוסיף שהמפגש היה מרגש, יפה ומעניין. השיתוף של הסבים והסבתות ע"י התלמידים בתהליך החינוכי, שעברו היה מרענן וערכי מאד. ההעברה של התהליך וההכנה לפני המפגש עם הסבים/ות היה ערך מוסף בל יתואר. רויטל המורה המובילה אין עליה כשרונית,יוצרת ופורצת דרך 🏆🌸😇

יציאת מצרים הפרטית של פורטונה בדוגמא עוזיאל בנים ירושלים

 בס"ד 

יציאת מצרים הפרטית של פורטונה

את המפגש ביום רביעי האחרון, בבית הספר ממ"ד דוגמא עוזיאל לבנים, מפגש לפני פסח פתחה  רויטל כהן קלפוס  בסימן פסח הבא עלינו לטובה

כל מי שפוגש את פורטונה, אחת המשתתפות בתוכנית הקשר הרב דורי. לא יכול לפספס את הצחוק הכובש שלה, העיניים צוחקות , כל ההבעה והתנועות מביעות חדווה וצחוק. גם כשהיא משתפת אותנו בסיפור הטרגי של חייה החיוך לא מש מפניה. 

פורטונה שיתפה אותנו בסיפור גירוש משפחתה של פורטונה ממצרים. משפחתה של פורטונה גרה במצרים, הייתה להם חנות מכולת. בשנת 1956 ערב מבצע קדש, השתנו חייהם. פורטונה מספרת על לילה בו הגיעו לביתם שוטרים. הם הפכו את הבית, לא ברור מה חיפשו. היא זוכרת היטב את המהומה הגדולה. בסופה לקחו איתם את אבא וסבא למעצר. למחרת כבר סגרו את החנות. אסור היה לפתוח את החנות ואמא הייתה מטופלת בתינוקת בת חודשיים. אנחנו היינו שמונה ילדים.

כל זה קרה בעקבות מבצע קדש. לנו היה קשה מאד. עדיין לא הייתי בת שתיים עשרה, יום הולדת היה לי כשהגענו לארץ. היה כזה בלגן תוך חודש אמרו שמגרשים את העצורים אז היינו צריכים לצאת אתם וזה היה מבצע. אמא עם בן משפחה שעזר לה. התחילו לארוז ולקחת, לא יכולנו לקחת הרבה. אנחנו היינו בקהיר וההפלגה הייתה מאלכסנדריה. לקחנו ארגז שמנו בו מה שהיה אפשר לשים. את אבא וסבא פגשנו  רק באוניה.                                              

 באוניה הפלגנו לאיטליה והיינו שם ארבעה ימים. קשרים עם ישראל לא היו. בילינו באיטליה כמה ימים ואוניה אחרת לקחה אותנו לארץ. האונייה כמעט טבעה, הייתה סערה חזקה מאד. הגעתי לפה ב16.1.1957 וב19.1 הייתי בת 12. היה מאד קשה כי לקחו אותנו לאופקים, זו עיירה שהתחילה להיוסד רק ב1956. הגענו- מדבר, בלי מים, כמעט לבד. היו מים אבל אנחנו גרנו בשיכון רכבת. כל מי שבא אחרנו נתנו לו לגור בצריפים לנו היה מזל- גרנו בבניין אבל לא היה לנו שירותים ומקלחת בתוך הבית.

שם משפחתי לפני נישואי היה פסח. ממש קשור לסיפור. ושם המשפחה מנישואי הוא יוסף וגם זה קשור לסיפור של בני ישראל במצרים. אבא וסבא היו מתעסקים בכל הכשרות לפסח הרי היה להם חנות מכולת כי הם הביאו את כל המוצרים הכשרים לפסח. במצרים כל שם משפחה היה קשור למקצוע.

בהתחלה ההורים שלי עבדו בנטיעת עצים של הקרן הקיימת עד שהחליטו לפתוח חנות מכולת. והיה עוד יותר קשה כי כדי להגיע לאוטובוס היה צריך לצעוד ברגל 4 קילומטרים ולתפוס אוטובוס לבאר שבע כדי לקנות סחורה. היה מאד מאד קשה. אני ידעתי עברית כשהגענו לארץ כי במצרים למדתי בבית ספר יהודי.

את המשך סיפורה של פורטונה תוכלו לקרוא כשהסיפור יעלה, בע"ה, לאתר.

 במפגש זה הקבוצה שיחקה במשחק קוביה ושקית אטומה בתוכה חפצים שונים. זו קובייה מיוחדת בה לכל שתי פאות יש את אותו המספר- 1, 2 או 3.  כל זוג מבוגר/ת וילד הטיל בתורו קובייה.  

אם יצא 1- היה על הזוג להוציא מתוך שקית אטומה חפץ ולגלות מה הקשר בין החפץ שהוציאו לסיפור יציאת מצרים, להגדה.

אם יצא 2- היה על הזוג לשלוף קלף מקלפי שיח ולהשיב עליו.

אם יצא 3- היה על הזוג לשלוף שאלה ולענות עליה. 

הקבוצה נהנתה מאד ולמדו על פסח אצל כל אחד מהמשתתפים בהתאם למטלה שנפלה בחלקו. 

כתבה: המורה המלווה רויטל קלפוס כהן.  

יוסי וירצבורג  מוציא דלגית- הקב"ה דילג על בתי ישראל 

הסבא והנכד 

סבא יהונתן והנכד יובל מוציאים בובת חתול- החתול מהשיר

                           "חד גדיא"

מסע בין עשורים ביה"ס דוגמא עוזיאל בנים ירושלים

המפגש הרביעי שלנו (לא יאומן) עסק בנושא הנבחר
                    מסע בין עשורים.

לאחר מחשבה מעמיקה החלטתי להקדיש את כל המפגש לחשיפה לנושא. בתהליך ההכנה חשבתי לעצמי עד כמה יש פערים...הילדים חלקם בעשור הראשון לחייהם וחלקם בתחילת השני,לעומתנו הצוות והמבוגרים שנעים בין עשור 3 לעשור 9.
כדי להבהיר את המושג עשור ומה המשמעות האישית בחרתי להתמקד,"במסע בין עשורים של מדינת ישראל" והרי לכולנו העם- המדינה מהווה חלק משמעותי.
ישבנו במעגל כשבמרכז על הרצפה פיזרתי כ15 תמונות הפוכות. 2-3 מכל עשור. על הלוח שורטט ציר זמן.
המשימה הייתה- כל תלמיד הרים תמונה וחשף אותה לעיני כולם. עליו לבחור מבוגר שלא קשור אליו ישירות מתוך כוונה להעמיק הכרות ולגבש את הקבוצה.
המבוגר צריך להתיחס ל3 שאלות:
1. מה האירוע שרואים בתמונה?
2. בן כמה היית?
3. איפה האירוע תפס אותך?

היה מעניין, מרתק ומפתיע לשמוע את התשובות.
זוויות שונות הוצגו:
מבוגר שהיה ילד הראיה  כילד אחרת.
מבוגר ששהה בחו"ל וההתמקדות הייתה בזווית התקשורתית. וכדומה...
שמיעת החוויות הקימו לתחייה את המבוגרים ואת אירועי ההיסטוריה שלנו כשהם שזורים ומתובלים בסיפורים האישיים.

היו רגעים קסומים במיוחד:

חביבה הדיירת מבית בלב התרגשה עד מאד לראות תמונה מעליית יהודי עיראק. היא עלתה בעלייה זו ב-1951 עם אביה ואחיה כשהיא יתומה מאם. אביה היה מוהל. חמותה עלתה עם 11 ילדים. באותו זמן עודדו עלייה של, משפחות מרובות ילדים בתשלום של כסף נכבד. היא סיפרה 

שחמותה קיבלה 100 לירות מראש המששלה דוד מבן גוריון.


לא ניתן להתעלם מהאור בעיניים וההתרגשות העצומה שאחזה בסבתא חני, סבתא של נווה. כשאחזה בידה מקבץ תמונות שמתעדות את שחרור ירושלים, במלחמת ששת הימים. באותם הימים הייתה בלונדון והיא תכננה להגיע לשנת התנדבות בארץ. מיד אחרי שחרורה של ירושלים, בסוכות באו ארצה לביקור והיא מספרת על צעדת האנשים בדרך אל הכותל על ההמונים והשמחה המתפרצת.
בעודה מספרת זאת היא ממש חוזרת אחורנית בזמן ושומעת את הצעדים.

היו גם רגעי עצב בשל זכרונות מימים קשים ואנשים שהיו ואינם לצד שמחה עצומה על רגעים בהם "היינו על המפה". התלמידים הפתיעו בידע ובשאלות. זה מדגם קטן ממפגש גדול שנתן לכולנו חיבור לעשורים של המדינה, חיבור למקום שלנו באירועים שהיו וסיפורים שעוררו את התלמידים לדעת עוד. התלמידים הפתיעו בידע ובשאלות. מכאן כל מבוגר התבקש לבחור עשור- עשורים בחייו שבו/בהם יתמקד בסיפורו האישי.
כבר מצפים למפגש הבא. רויטל כהן קלפוס.

טווים קשר מפגש פתיחה תש"פ דוגמא עוזיאל בנים ירושלים

בס"ד
טווים קשר- מפגש פתיחה והכרות

הפעם אבחר להתחיל מהסוף אל ההתחלה.
מהתגובה החמה שנתנה לי כוח והייתה הד להצלחת המפגש הראשון.סבא יצחק פיחה, סבא של ניסים כתב:

"תודה להזדמנות להעביר קורות המשפחות שלנו לנכדים במסגרת.  הלוואי שלהורים שלנו ולנו היו  הזדמנויות כאלו.  חזק וברוך!".

אני מסתכלת על אותם זקנים שהתקבצו בחדר אחד, לצד הילדים וחושבת לעצמי "הלואי שגם לי היתה האפשרות לחזור אחורנית בזמן ולשבת ככה עם סבתא שלי- זכו וזכיתי גם אני כמובילת התוכנית" והעין לא נשארת יבשה.

מפגש הראשון יום רביעי 4/12/19 בכניסה לבית הספר, עומדים התלמידים ומצפים לדור השלישי,  האוירה מרוממת ומרגשת מאד. קיבלה אותם כרזה של ברוכים הבאים ופרחי ציפיות פרי יצירת התלמידים: ציפיית התלמידים מעצמם, מהקבוצה וממובילי התוכנית.  אט אט התכנסו אל חלל המעבדה זקנים וילדים. מבטים מהוססים, מחויכים, חיבוק עם הנכד. מתישבים במעגל ומצפים לשמוע מה יהיה פה?
הפעם בחרתי שנציג עצמנו באמצעות כדור הצמר שמתגלגל. שנטווה קשר- כל אחד סיפר מי הוא ומהיכן הגיע ומה הוא אוהב לעשות?
מרגש היה לראות את סבתא עדינה כשאור בעיניה כשסבא של נועם סיפר שהוא אוהב מוזיקה חסידית והרי גם היא אוהבת,לשמוע מה כולם אוהבים, להכיר בשם, במבט, בחיוך.כשכולם סיימו וראינו איך החוטים נשזרו זה בזה ואיך המבטים שהיו בתחילה מהוססים, סקרנים, מצפים מתחלפים במבטים נינוחים, משוחררים יותר. ניתן האות לגשת לאכול ואוכל כידוע מחבר- ובדרך אל השולחן מחליפים מילה, ממשיכים הכרות.
אז הבנתי שהנה התחיל להרקם פה קשר מיוחד- הקשר הבין דורי.


שיאו של המפגש היה כשכל ילד העניק, בחן ובאהבה רבה את התפילה לימי הזקנה, אותה עיטר והכין מראש ביחד עם פרח.

תודה למנהל בית הספר רונן מזרחי שתומך ומתרגש ביחד אתנו. תודה לכל משתתפי התוכנית. ולרויטל כהן קלפוס
מובילת הקשר הרב דורי בממ"ד דוגמא עוזיאל.

מעיתון "דוגמתון" ביה"ס דוגמא עוזיאל בנים מנח"י ירושלים

הקשר הרב דורי, כפי שפורסם  בעיתון ביה"ס דוגמא עוזיאל בנים,  ירושלים, מנח"י

(העיתון סיכם את הפעילות השנתית של בית הספר.) 

המורה המלווה רויטל קלפוס  שזו לה השנה הראשונה בתכנית הקשר הרב דורי.הביעה רגשותיה במהלך ליווי הקבוצה: 

"רגע לפני שהתחלנו הייתי עם פרפרים בבטן והרבה תהיות- "הקשר הרב דורי"- האם אכן נצליח ליצור קשר בין הדור המבוגר לדור הצעיר? האם הקבוצה תתגבש? מי יהיו האנשים שיגיעו ומה יהיה טיב הקשר? מה הסיפור שכל אחד יביא עמו ומה הסיפור שנרקום פה ביחד? הוצפתי בשאלות שלרגע אחד נעלמו כשבאתי להיכנס ובפתח פגשתי- אתכם. סבים וסבתות עם נכדיהם אורי ואברהם דיירי בית בלב והתלמידים היקרים. וההתרגשות הזו הייתה המנוע שהניע אותי להמשיך, להיפתח, לגלות, להקשיב, ללמוד ולחוות. 

השנה תיבלנו את המפגשים בפעילויות, מעגלי שיח וסדנאות מגוונות שנועדו לגבש את הקבוצה באמצעות שיתוף וחוויה. 
בנושא"סיפורי אהבה"- מדהים היה להיחשף למגוון סיפורי אהבה: סיפור אהבה לתלמוד תורה, לבן זוג, לספרים וספריות, לטיולים בעולם, לציור ומשפחה". 
היטיב לתאר את רשמיו דוד עילי מכיתה ה1 שהשתתף בתוכנית עם סבתו היקרה תמר: "...אכן גיליתי עולם ישן שלם ומיוחד, עולם של רגעים קטנים ורגעים גדולים שביחד הם סבתא שלי. בכל שיעור העמקתי והכרתי את סבא וסבתא רבא, סבתא, אחיה, את הוריי ובעיקר את עצמי". 

אני ממליץ לכל מי שחפץ לצאת למסע מיוחד של גילוי עצמי, גילוי משפחתי וגילוי קהילתי להצטרף לתוכנית "הקשר הרב דור" בשנת ה'תש"פ". 

העצמה לקראת יום העצמאות / ביה"ס דוגמא עוזיאל בנים ירושלים מנח"י

לקראת יום העצמאות החליטו מנהל בית הספר רונן מזרחי , רכזת תקשוב נירית דרמוני ורויטל כהן קלפוס , המורה המיוחדת שמלווה את תוכנית הקשר הרב דורי בבית הספר, לתת העצמה ליום זה. מתוך חשיבות וקשר מיוחד של המבוגרים למתנה הגדולה של עצמאות בארץ ישראל, הוחלט להכין פעילות שתחבר בין המדינה, תלמידים ומבוגרים. כל אחד מהנוכחים בקבוצה היה צריך לבחור מתוך שלל אמירות דבר שאליו הוא מתחבר למדינה . לדוג': אני אוהב את הארץ בגלל... אני רוצה לתת מתנה למדינה... אני מחבר למדינה בגלל...

המבוגרים שחלקם נטלו חלק פעיל במלחמות, בראשית דרכה של הארץ, בהקמתה ושישוגה, הביעו באמצעות המשחק את אהבתם למדינה את היחס המיוחד והרצון להמשיך ולהעניק לה. במקביל התלמידים התחברו לאמירות והוסיפו דברים מחיי הילדים, החיבור למקומות מיוחדים , לאנשים מחיי המדינה ועוד...חלק מהמבוגרים הגיעו לארץ בשנות חייהם המאוחרות ושיתפו אותנו בחוויות של הקשר שלהם למדינה ולארץ. בהמשך נערך חידון על מאורעות, מלחמות ,דמויות מתולדות ארץ ישראל. בסיום הוכנה עבורם ארוחה עם סממנים ישראלים. התלמידים והמבוגרים נהנו מאד מאד, ונשארו עם טעם של עוד...

היש צוהלת ושמחה כמוני מסכה-כה-כה" (לוין קיפניס)

בס"ד

היש צוהלת ושמחה כמוני מסכה-כה-כה" (לוין קיפניס)  

ביה"ס דוגמא עוזיאל בנים  ירושלים

כשאורי מבית בלב (דיור מוגן) נשאל מה החוויה החזקה ביותר שהייתה לכם עד עכשיו? ענה ישר-"בפורים, העבודה על המסכות שגילינו את כשרון היצירה אחד של השני" ואני זוכרת שבסוף המפגש הפורימי כשעברתי אחד ואחד והתעניינתי איך היה לו ולהם גם אז אורי אמר: " כל העניין הזה, של המפגשים הוא דיאלוג ולא קל לי לדבר עם הילד שאתי (הוא שקט וצנוע)" התעניינתי האם לצרף עוד ילד אליהם והוא ענה- "לא, היום התחלנו להיפתח. החוויה של יצירת המסכות והחשיבה המשותפת על מכנה משותף קשרה בינינו". ומדהים שאף הילד שאתו אמר "החוויה החזקה ביותר הייתה בפורים כשיצרנו מסכות ולא עבדנו במחשב....כי אתה יודע מה הוא אוהב- צבעים וגוונים- למדתי להכיר את אורי".

בבית הספר ממ"ד דוגמא עוזיאל כבר שנה רביעית מקיימים את מפגשי הקשר הרב דורי. השנה יש לנו כ-8 מבוגרים ו10 ילדים. כמובילת התוכנית אני מאמינה שפעילויות שיוצרות חוויה מחזקות קשרים ונותנות זווית שונה להכרות מעמיקה.

לקראת חג הפורים ערכנו סדנת מסכות פורימית.

כל מבוגר וילד קבלו את אותה המסכה והתבקשו להתבונן בשלל החומרים שהיו על השולחן ולחשוב על מוטיב משותף שיחזור במסכות של שניהם- צבע, צורה, חומר וכדומה. הרעיון היה לקבל מסכות שבבסיסם דומים הם אבל התוצר יהיה דומה-שונה.

זה דרש חשיבה משותפת ויצירה עצמית. היה יפה לראות את הקשר שנרקם והשיח המשותף שהוליד קרבה, פתיחות והכרות.

פרנק, חבר של סבתא של צפניה, עלה לארץ ונמצא בארץ רק שבוע , סבתא של צפניה הביאה אותו  להשתתף עמנו בסדנא. הם נאלצו לצאת לפני סיום הסדנא בגלל בירוקרטיה של העלייה הוא הצטער והתקשה לעזוב וזו הייתה מחמאה גדולה מאד. לפני שהלכו פרנק התעקש להוציא דף ועט ולרשום את שמות התלמידים הנחמדים שהיו אתו. הוא התלהב כל כך מהיחס שניתן לו והיצירה המשותפת. אין ספק שהייתה פעילות באווירה מהנה עם הרבה אנרגיות טובות ושמחה. 

בס"ד

פעילות מקדימה  לתלמידים לפני מפגש פתיחה בביה"ס  ממ"ד דוגמא עוזיאל בנים ירושלים

כשבועיים לפני ט"ו בשבט נפגשנו בביה"ס עם פעילות של הכנת תלמידי כיתות ה'-ו', למפגש עם הדור השלישי.
התלמידים התבקשו לתעד את הציפיות , החששות , הרצונות שלהם לקראת המפגש. הם היו צריכים ליצור פרח של היגדים , כשהפרח מסמל את הרצון לפרוח , לתת, לקמול, לקבל, לצמוח ועוד...
הרעיון נבע בעיקר מקירבה לט"ו בשבט חג האילנות . התלמידים הביעו את הרצון לעזור למבוגר , לכבד אותו, להיות אכפתי כלפיו. התה גם הבעת חששות : מבוגר זה מוות, זה הסוף , אדם חסר בטחון שזקוק לעזרה.  היו גם תלמידים שהביעו רתיעה מלהתקרב למבוגרים.
בהמשך המפגש נעשה שיקוף של ההיגדים ועיבוד של הדברים. הפעילות הוכנה בשיתוף רכזת תקשוב נירית דרמוני והמורה המלווה של התוכנית רויטל קלפוס כהן ומדריכת הקשר הרב דורי .

המפגש הראשון עם המבוגרים היה כשלושה שבועות לאחר המפגש הנ"ל. היה מפגש מרגש מאד . כל אחד מהנוכחים היה צריך להביא חפץ שמאפיין אותו , את החיים , תחביבים וכו'... ולספר לנוכחים מה הקשר בין החפץ לחייו.
נכחו במפגש סבים וסבתות של הילדים וגם מבוגרים שהגיעו מדיור מוגן שסמוך לביה"ס, עו"ס של הדיור המוגן, מנהל ביה"ס, מורים מלווים , מדריכת הקשר והתלמידים.
קטע מרגש ביותר היה כאשר אחד המבוגרים סיפר שהוא היה תמיד בתפקידי מפתח בעיר ירושלים וכל הזמן היה בעשייה חיובית. עכשיו הגיע לדיור מוגן וחשב שכבר אין צורך בו והתהלך בהרגשה שהוא מיותר  בחיים.
בעקבות הבקשה של ביה"ס לבוא להשתתף ב"קשר"  השתפרה הרגשתו  וחזרה אליו ההכרה שהוא עדיין מסוגל לתת לחברה ולתלמידים.