יציאת מצרים הפרטית של פורטונה בדוגמא עוזיאל בנים ירושלים

 בס"ד 

יציאת מצרים הפרטית של פורטונה

את המפגש ביום רביעי האחרון, בבית הספר ממ"ד דוגמא עוזיאל לבנים, מפגש לפני פסח פתחה  רויטל כהן קלפוס  בסימן פסח הבא עלינו לטובה

כל מי שפוגש את פורטונה, אחת המשתתפות בתוכנית הקשר הרב דורי. לא יכול לפספס את הצחוק הכובש שלה, העיניים צוחקות , כל ההבעה והתנועות מביעות חדווה וצחוק. גם כשהיא משתפת אותנו בסיפור הטרגי של חייה החיוך לא מש מפניה. 

פורטונה שיתפה אותנו בסיפור גירוש משפחתה של פורטונה ממצרים. משפחתה של פורטונה גרה במצרים, הייתה להם חנות מכולת. בשנת 1956 ערב מבצע קדש, השתנו חייהם. פורטונה מספרת על לילה בו הגיעו לביתם שוטרים. הם הפכו את הבית, לא ברור מה חיפשו. היא זוכרת היטב את המהומה הגדולה. בסופה לקחו איתם את אבא וסבא למעצר. למחרת כבר סגרו את החנות. אסור היה לפתוח את החנות ואמא הייתה מטופלת בתינוקת בת חודשיים. אנחנו היינו שמונה ילדים.

כל זה קרה בעקבות מבצע קדש. לנו היה קשה מאד. עדיין לא הייתי בת שתיים עשרה, יום הולדת היה לי כשהגענו לארץ. היה כזה בלגן תוך חודש אמרו שמגרשים את העצורים אז היינו צריכים לצאת אתם וזה היה מבצע. אמא עם בן משפחה שעזר לה. התחילו לארוז ולקחת, לא יכולנו לקחת הרבה. אנחנו היינו בקהיר וההפלגה הייתה מאלכסנדריה. לקחנו ארגז שמנו בו מה שהיה אפשר לשים. את אבא וסבא פגשנו  רק באוניה.                                              

 באוניה הפלגנו לאיטליה והיינו שם ארבעה ימים. קשרים עם ישראל לא היו. בילינו באיטליה כמה ימים ואוניה אחרת לקחה אותנו לארץ. האונייה כמעט טבעה, הייתה סערה חזקה מאד. הגעתי לפה ב16.1.1957 וב19.1 הייתי בת 12. היה מאד קשה כי לקחו אותנו לאופקים, זו עיירה שהתחילה להיוסד רק ב1956. הגענו- מדבר, בלי מים, כמעט לבד. היו מים אבל אנחנו גרנו בשיכון רכבת. כל מי שבא אחרנו נתנו לו לגור בצריפים לנו היה מזל- גרנו בבניין אבל לא היה לנו שירותים ומקלחת בתוך הבית.

שם משפחתי לפני נישואי היה פסח. ממש קשור לסיפור. ושם המשפחה מנישואי הוא יוסף וגם זה קשור לסיפור של בני ישראל במצרים. אבא וסבא היו מתעסקים בכל הכשרות לפסח הרי היה להם חנות מכולת כי הם הביאו את כל המוצרים הכשרים לפסח. במצרים כל שם משפחה היה קשור למקצוע.

בהתחלה ההורים שלי עבדו בנטיעת עצים של הקרן הקיימת עד שהחליטו לפתוח חנות מכולת. והיה עוד יותר קשה כי כדי להגיע לאוטובוס היה צריך לצעוד ברגל 4 קילומטרים ולתפוס אוטובוס לבאר שבע כדי לקנות סחורה. היה מאד מאד קשה. אני ידעתי עברית כשהגענו לארץ כי במצרים למדתי בבית ספר יהודי.

את המשך סיפורה של פורטונה תוכלו לקרוא כשהסיפור יעלה, בע"ה, לאתר.

 במפגש זה הקבוצה שיחקה במשחק קוביה ושקית אטומה בתוכה חפצים שונים. זו קובייה מיוחדת בה לכל שתי פאות יש את אותו המספר- 1, 2 או 3.  כל זוג מבוגר/ת וילד הטיל בתורו קובייה.  

אם יצא 1- היה על הזוג להוציא מתוך שקית אטומה חפץ ולגלות מה הקשר בין החפץ שהוציאו לסיפור יציאת מצרים, להגדה.

אם יצא 2- היה על הזוג לשלוף קלף מקלפי שיח ולהשיב עליו.

אם יצא 3- היה על הזוג לשלוף שאלה ולענות עליה. 

הקבוצה נהנתה מאד ולמדו על פסח אצל כל אחד מהמשתתפים בהתאם למטלה שנפלה בחלקו. 

כתבה: המורה המלווה רויטל קלפוס כהן.  

יוסי וירצבורג  מוציא דלגית- הקב"ה דילג על בתי ישראל 

הסבא והנכד 

סבא יהונתן והנכד יובל מוציאים בובת חתול- החתול מהשיר

                           "חד גדיא"