המפגש הרביעי שלנו (לא יאומן) עסק בנושא הנבחר
מסע בין עשורים.
לאחר מחשבה מעמיקה החלטתי להקדיש את כל המפגש לחשיפה לנושא. בתהליך ההכנה חשבתי לעצמי עד כמה יש פערים...הילדים חלקם בעשור הראשון לחייהם וחלקם בתחילת השני,לעומתנו הצוות והמבוגרים שנעים בין עשור 3 לעשור 9.
כדי להבהיר את המושג עשור ומה המשמעות האישית בחרתי להתמקד,"במסע בין עשורים של מדינת ישראל" והרי לכולנו העם- המדינה מהווה חלק משמעותי.
ישבנו במעגל כשבמרכז על הרצפה פיזרתי כ15 תמונות הפוכות. 2-3 מכל עשור. על הלוח שורטט ציר זמן.
המשימה הייתה- כל תלמיד הרים תמונה וחשף אותה לעיני כולם. עליו לבחור מבוגר שלא קשור אליו ישירות מתוך כוונה להעמיק הכרות ולגבש את הקבוצה.
המבוגר צריך להתיחס ל3 שאלות:
1. מה האירוע שרואים בתמונה?
2. בן כמה היית?
3. איפה האירוע תפס אותך?
היה מעניין, מרתק ומפתיע לשמוע את התשובות.
זוויות שונות הוצגו:
מבוגר שהיה ילד הראיה כילד אחרת.
מבוגר ששהה בחו"ל וההתמקדות הייתה בזווית התקשורתית. וכדומה...
שמיעת החוויות הקימו לתחייה את המבוגרים ואת אירועי ההיסטוריה שלנו כשהם שזורים ומתובלים בסיפורים האישיים.
היו רגעים קסומים במיוחד:
חביבה הדיירת מבית בלב התרגשה עד מאד לראות תמונה מעליית יהודי עיראק. היא עלתה בעלייה זו ב-1951 עם אביה ואחיה כשהיא יתומה מאם. אביה היה מוהל. חמותה עלתה עם 11 ילדים. באותו זמן עודדו עלייה של, משפחות מרובות ילדים בתשלום של כסף נכבד. היא סיפרה
שחמותה קיבלה 100 לירות מראש המששלה דוד מבן גוריון.
לא ניתן להתעלם מהאור בעיניים וההתרגשות העצומה שאחזה בסבתא חני, סבתא של נווה. כשאחזה בידה מקבץ תמונות שמתעדות את שחרור ירושלים, במלחמת ששת הימים. באותם הימים הייתה בלונדון והיא תכננה להגיע לשנת התנדבות בארץ. מיד אחרי שחרורה של ירושלים, בסוכות באו ארצה לביקור והיא מספרת על צעדת האנשים בדרך אל הכותל על ההמונים והשמחה המתפרצת.
בעודה מספרת זאת היא ממש חוזרת אחורנית בזמן ושומעת את הצעדים.
היו גם רגעי עצב בשל זכרונות מימים קשים ואנשים שהיו ואינם לצד שמחה עצומה על רגעים בהם "היינו על המפה". התלמידים הפתיעו בידע ובשאלות. זה מדגם קטן ממפגש גדול שנתן לכולנו חיבור לעשורים של המדינה, חיבור למקום שלנו באירועים שהיו וסיפורים שעוררו את התלמידים לדעת עוד. התלמידים הפתיעו בידע ובשאלות. מכאן כל מבוגר התבקש לבחור עשור- עשורים בחייו שבו/בהם יתמקד בסיפורו האישי.
כבר מצפים למפגש הבא. רויטל כהן קלפוס.
מסע בין עשורים.
כדי להבהיר את המושג עשור ומה המשמעות האישית בחרתי להתמקד,"במסע בין עשורים של מדינת ישראל" והרי לכולנו העם- המדינה מהווה חלק משמעותי.
ישבנו במעגל כשבמרכז על הרצפה פיזרתי כ15 תמונות הפוכות. 2-3 מכל עשור. על הלוח שורטט ציר זמן.
המשימה הייתה- כל תלמיד הרים תמונה וחשף אותה לעיני כולם. עליו לבחור מבוגר שלא קשור אליו ישירות מתוך כוונה להעמיק הכרות ולגבש את הקבוצה.
המבוגר צריך להתיחס ל3 שאלות:
1. מה האירוע שרואים בתמונה?
2. בן כמה היית?
3. איפה האירוע תפס אותך?
זוויות שונות הוצגו:
מבוגר שהיה ילד הראיה כילד אחרת.
מבוגר ששהה בחו"ל וההתמקדות הייתה בזווית התקשורתית. וכדומה...
שמיעת החוויות הקימו לתחייה את המבוגרים ואת אירועי ההיסטוריה שלנו כשהם שזורים ומתובלים בסיפורים האישיים.
היו רגעים קסומים במיוחד:
חביבה הדיירת מבית בלב התרגשה עד מאד לראות תמונה מעליית יהודי עיראק. היא עלתה בעלייה זו ב-1951 עם אביה ואחיה כשהיא יתומה מאם. אביה היה מוהל. חמותה עלתה עם 11 ילדים. באותו זמן עודדו עלייה של, משפחות מרובות ילדים בתשלום של כסף נכבד. היא סיפרה 
לא ניתן להתעלם מהאור בעיניים וההתרגשות העצומה שאחזה בסבתא חני, סבתא של נווה. כשאחזה בידה מקבץ תמונות שמתעדות את שחרור ירושלים, במלחמת ששת הימים. באותם הימים הייתה בלונדון והיא תכננה להגיע לשנת התנדבות בארץ. מיד אחרי שחרורה של ירושלים, בסוכות באו ארצה לביקור והיא מספרת על צעדת האנשים בדרך אל הכותל על ההמונים והשמחה המתפרצת.
בעודה מספרת זאת היא ממש חוזרת אחורנית בזמן ושומעת את הצעדים.
היו גם רגעי עצב בשל זכרונות מימים קשים ואנשים שהיו ואינם לצד שמחה עצומה על רגעים בהם "היינו על המפה". התלמידים הפתיעו בידע ובשאלות. זה מדגם קטן ממפגש גדול שנתן לכולנו חיבור לעשורים של המדינה, חיבור למקום שלנו באירועים שהיו וסיפורים שעוררו את התלמידים לדעת עוד. התלמידים הפתיעו בידע ובשאלות. מכאן כל מבוגר התבקש לבחור עשור- עשורים בחייו שבו/בהם יתמקד בסיפורו האישי.כבר מצפים למפגש הבא. רויטל כהן קלפוס.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה