בחוץ השתוללה סופה, הגשם לא הפסיק לרדת והרוחות היו עזות, אבל בתוך בית ספר "אלונים" בראשון לציון, האווירה הייתה שונה לגמרי. למרות היום החורפי והסוער במיוחד, איש לא ויתר: ותיקי וותיקות קבוצת "פרח לניצול" משכונת רמב"ם הגיעו נרגשים למפגש הפתיחה הרשמי של תוכנית הקשר הרב דורי.
אמנם כבר נפגשנו בחנוכה להדלקת נרות חגיגית, אך המפגש הנוכחי סימן את יריית הפתיחה האמיתית של המסע המשותף שלנו השנה.
ברכות של התחלה חדשה
את המפגש פתחנו בסבב ברכות מרגש. נשאו דברים חגי, שמוביל את קבוצת הוותיקים במסירות, ועפרה, מדריכת התוכנית ומנהלת התוכנית בבית הספר. יחד איתם, עמדו בגאווה הצוותים החינוכיים – המחנכים סיון ושי ושתי כיתות ה' המדהימות, שחיכו בקוצר רוח לאורחים שלהם.
קוביה אחת – אלף סיפורים
כדי לשבור את הקרח ולהתחיל להכיר באמת, ישבנו בקבוצות מעורבות של תלמידים ומבוגרים ושיחקנו ב"משחק הקוביה". כל משתתף בתורו הטיל את הקוביה, והמספר שעלה הוביל לשאלה שפתחה צוהר לעולמו האישי:
השמות שלנו: גילינו את הסיפורים שמאחורי השמות ומי זכה לכינוי חיבה מיוחד.
הטעמים שלנו: דיברנו על המאכלים האהובים (וגם על אלו שאין סיכוי שייכנסו אלינו לצלחת...).
החלומות שלנו: שיתפנו בחלומות שכבר הגשמנו ובאלו שעדיין מחכים לנו מעבר לפינה.
משחקים ופנאי: נזכרנו במשחקי ילדות של פעם לעומת התחביבים של היום.
חיבור שמעבר למילים
היה מרגש לראות כיצד תוך דקות ספורות, הרעש של הגשם על הגג נעלם והוחלף בקולות של צחוק, שיח עמוק והקשבה הדדית. החיבורים שנוצרו סביב השולחנות הוכיחו שוב שאין תחליף לקשר אנושי ישיר – לא משנה כמה סוער בחוץ, הלבבות תמיד יכולים להתחמם יחד.
נפרדנו בתחושת סיפוק אדירה ובציפייה גדולה להמשך התוכנית, שבה נמשיך לתעד, ללמוד ולבנות את הגשר הרב דורי המיוחד שלנו בראשון לציון.
תגובות מהמבוגרים לאחר המפגש: "חגי, מאד נהניתי מהמפגש עם התלמידים והרגשתי שהם מעוניינים לשמוע מאתנו חוויות ילדות שלנו שלא מוכרות להם ,התענינו גם לדעת על ארץ המולדת שלנו ואיזו שפה דברנו ,בקשו שנאמר משפטים בשפתנו .היה מפגש חוויתי ." וגם: "שמחתי להשתתף במפגש היום היה מענין . נפגשתי עם התלמידים והיה מפגש חוויתי. תודה רבה".
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה