מפגש מרגש ומיוחד של קבוצת הסבים והסבות של ביה"ס חופים, התקיים בזום, ביום רביעי לפנה"צ, ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה.
מטרת המפגש שיוחד לסבים ולסבות בלבד (ללא הנכדים), הייתה לעודד את השלמת תיעוד הסיפורים. מפגש בו ניתנה לוותיקים האפשרות להעלות שאלות, להציג קשיים, פתרונות ורעיונות בהקשר לתיעוד הסיפור עם הנכדים.
המפגש נפתח בעדכון של ליאת, המובילה את הקבוצה, לגבי מצב הפעילות שלה עם תלמידי כיתתה בתקופה זו, של שלהי קורונה? מסתבר שתלמידי הכיתה אכן מגיעים לביה"ס בכל יום, אך עדיין פועלים בשתי קפסולות כשליאת עוברת בין שתי הקפסולות. תהליך הפעילות בתכנית נמשך, עם התלמידים במפגש שבועי קבוע, בו ליאת מעבדת עם התלמידים את הסיפורים, אותם תיעדו עם סבא/סבתא.
ליאת ציינה שמספר סיפורים כבר כמעט מוכנים. היו מספר שאלות לגבי דרך כתיבת הסיפור, מה יש לכלול בסיפור? היה מי שציין שהנכדה בקשה שיספרו על הילדות ורצה לדעת אם אכן זו הכוונה.
ליאת פנתה אל אחת הסבות, שסיפורה מוכן, ובקשה שתשתף את האחרים בכתיבת הסיפור שלה.
הסבתא ספרה שהתלבטה, בעקבות בקשת הנכדה לספר על הילדות, אם להסתפק בכך? איך לכתוב את הסיפור, לספר לנכדה ואז לכתוב? לכתוב ואז להעביר לנכדה ויחד איתה להחליט מה ישתלב? בסופו של דבר בחרה לפתוח את מאגר סיפורי המורשת, לדפדף מעט בסיפורים, לקרוא כמה מהם ואז פעלה עפ"י המודל שחוותה. כמה טוב שיש מאגר וסיפורים בו רבים.
הוסיפה הסבתא שבעקבות תיעוד סיפור ילדותה, הבינה רק עכשיו עד כמה הייתה ברת מזל כשזכתה לגדול עם שני זוגות של סבא סבתא, בתקופת הקמת המדינה, לאחר השואה, בה לרב הילדים סביבה לא הייתה סבתא ולא סבא, וחברותיה היו באות ומשתאות שהיא גרה עם סבתא שהיא חלק משמעותי מאד בחייה ובחיי משפחתה. היה לה חשוב מאד להדגיש בפני נכדתה, כדי שתבין את זכותה לסבא וסבתא.
כך עלה נושא השואה, וסבתא אחרת ציינה שהתלבטה אם לספר את סיפורה כילדת הדור השני לניצולי שואה, ולכלול את סיפור הוריה בשואה. כששאלה את הנכדה, זו אמרה שלא צריך. אבל ההתלבטות נותרה. בקבוצת הסבים קיבלה אישור לכך שראוי לשלב את הסיפור בקצרה, מפני שחשוב שהילדים ידעו ויבינו שמעבר לזה שגם סבא וסבתא היו ילדים, הייתה להם ילדות לא פשוטה ובהחלט שונה מזו שלהם, היום.
מסתבר, מתוך השיח בקבוצה שהתכנית אכן משיגה את יעדיה ובמשפחות רבות, בעת סדר הפסח הועלו זכרונות והתקיים שיח משפחתי בעקבות תיעוד הסיפורים.
כך למשל, סיפרה סבתא שבארוחת החג "השתתפה" קערת מרק מיוחדת, שתועדה גם בסיפור וסיפורה סופר בשולחן הסדר. הקערה נארזה היטב והובאה עם מספר חפצים יקרי ערך למשפחה, בעת העליה ארצה מרומניה, כשהעולים לישראל הוגבלו בהוצאת רכושם וחפציהם, כשיצאו מן המדינה, כתנאי להרשאה ליציאתם מן המדינה.
גם הפעם התקיים "והגדת לבנך…" במלוא המשמעות.
ו...עלה גם עניין המוזיאון החדש "אנו", ע"י אחת מן המשתתפות, שספרה בשמחה על כך שנכנסה לאתר והתרשמה מאד. זו הייתה הזדמנות לציין את ייחודו של המוזיאון המחודש ואת האפשרות לסיור בו (במסגרת התו הסגול) ואזכור לגבי המפגש און-ליין המצפה לקבוצה.
המפגש היה חווייתי מאד ומרגש, ושמחתי מאד להשתתף בו, כתחליף למפגשים החיים בימים תקינים של התכנית. בו היה לוותיקים חלק ואפשרות לקיום שיח ביניהם.
ואכן הייתה במפגש גם הנעה להשלמת המשימה ולסיום תיעוד סיפורם עם הנכדים.
תודה לליאת ולמשתתפים במפגש ובתכנית הקשר הרב דורי בביה"ס חופים.
השתתפה, תיעדה וערכה, עירית על פרי
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה