מפגש יום השואה- וראיון על הזכרונות שלנו

מפגש יום השואה- וראיון על הזכרונות שלנו

אנחנו בתהליכי חזרה לשגרה ממגיפת הקורונה, וקבוצת תלמידי הקשר מכיתות ו' בבי"ס קשת תלפ"ז, שלומדים בשתי קפסולות, נפגשה זו הפעם הראשונה, פנים אל פנים, עם המורה יעל לוי, שמובילה אותם בזום כבר תקופה. המפגש נערך במרחב של אולם הספורט תוך שמירה על הזהירות הנדרשת.
גם אני, עפרה, המדריכה, הצטרפתי למפגש.
המבוגרים, לצערנו, נאלצו להישאר בבית, כדי לשמור על בטיחות התלמידים שאינם מחוסנים.

מפגש היכרות משמח, אבל רצוף בקשיים טכניים: התלמידים עבדו עם מחשבים ניידים, אשר לעתים היו בהם תקלות וחלק מהתלמידים נאלצו להשתמש בטלפון הנייד, או לשלב בינו לבין המחשב, חיבור האינטרנט תיעתע- התחבר והתנתק, במחשב אחד לא עבדה המצלמה... אבל- עם יצירתיות, גמישות מחשבה, ושיתוף פעולה מדהים של התלמידים האיכותיים שלנו והמבוגרים הסבלניים והצמאים לקשר- המפגש הצליח מאוד!

בתחילה נחשפנו לסיפור זכרון השואה המרגש של לאה בן ארי (אברמוביץ) מתוך מאגר הסיפורים של הקשר הרב דורי.

 

אח"כ שיתפה אותנו קרולין בסיפור שואה שלה. 

בהמשך חילקה יעל, בעזרת 2 תלמידות את התלמידים והמבוגרים לחדרים שבהם ראיינו התלמידים את המבוגרים לגבי זכרונות שלהם בעזרת שאלות במצגת ששלחה יעל לתלמידים בקבוצת הווטסאפ: 

המבוגרים ששו לשתף את התלמידים בזכרונות שלהם. התלמידים תיעדו את דברי המבוגרים, תוך גילוי יצירתיות רבה: היה מי שתיעד בתוך שיחת ווטסאפ, בתוך טופס תיעוד סיפור, בכתיבה על נייר, בפתקים של הנייד, בקובץ וורד... ובלבד שהתיעוד יישמר ויועבר אח"כ למקום הנכון.

ריגש אותי במיוחד לשמוע את הזכרון של יחזקאל מ-1947 אותו, לדבריו, הוא רוצה לשכוח: (יחזקאל היה כבן 15 באותו זמן והוא גדל בארץ, מגיל שנה וחצי).  לדבריו, כשהתחילו להגיע ניצולי השואה לארץ, יחזקאל מספר: "לא נהגנו כלפיהם יפה- היינו מקניטים אותם שהלכו כצאן לטבח, כי לא ידענו מה קרה עם הנאצים, ושהם, ניצולי השואה, היו בעצם הגיבורים האמיתיים. עד היום זה מאוד מציק לי." יחזקאל עשה אח"כ "תיקון" כשנישא לניצולת שואה בעצמו.