 |
| אילת מורה מובילה והמשתתפים
הפתעה מחכה למשתתפים: חוברת מודפסת על נייר איכותי של המצגת שהכינו. המשפחות מתרגשות ונהנות לדפדף ולהביט בתמונות.
 |
 |
חוברות שהודפסו |
בהמשך מברכת המנהלת מאיה המעריכה מאוד את התוכניתומבקשת לברך את המשתתפים ולהודות לאילת.
 |
| מאיה המנהלת ואילת |
 |
| מכתב הוקרה לאילת |
המדריכה עדית מגן מעניקה תעודה למנהלת בית הספר וומציינת את הערכתה על שפתחה את שערי בית הספר לתוכנית ועוקבת בהתמדה אחר התהליך של כתיבת הסיפורים והפעילות הנלווית.
עתה מוזמנים המשתתפים כל אחד בתורו לומר מספר מילים על המצגת שהכינו.
סבתא מיכל מספרת מה קרה לה בזכות המפגשים. מיכל שיפרה את מיומנויות המחשב שלה והסקרנות גרמה לה לשוטט אינטרנט ולחפש עוד ועוד מידע על משפחתה. המאמצים נשאו פרי והיא הגיעה בהסטוריה של משפחתה עד שנת 1806.
 |
| סבתא מיכל והנכדה |
בזכות התוכנית נברה בתמונות מן העבר אותן לא זכרה שקיימות ואיפשרו לה להעלות זכרונות על המשפחה.
 |
| סבתא ילנה וניקור והנכדה |
סבא וסבתא רותי ויהודה קטן קוראים לסיפור שלהם סיפור אהבה ומשתפים את כולם כי הם ביחד מאז כיתה א'.
ולסיום משתפת אותנו סבתא אורית והנכדה אורן בזווית האישית שלהן:
אורן: בתהליך הזה גיליתי כל כך הרבה דברים מעניינים על משפחתה של סבתי. למדתי על תולדות ארץ ישראל והיה לי סיפוק רב מהדברים לדעת מעבר על עמנו ומשפחתנו נהניתי מאוד ללמוד עוד דברים על משפחתי.
אורית: העבודה הוסיפה לקשר הבין דורי ביני ובין אורן נכדתי‚ המסקנה ש"עם שאינו מכבד את עברו ההווה בו דל והעתיד לוט בערפל" (יגאל אלון) המאורעות שפקדו את הישוב בארץ שזורים בסיפור המשפחתי.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה