קשר רב דורי מהלך
בשביל התפוצות -בבית התפוצות
במפגש אחד בבית אחד "בית התפוצות" ,המצביע על ייחודיות של
כל תפוצה, זומנו להם יחדיו צעירי ביה"ס מיתר מגני תקווה עם הוותיקים הנצחיים ,המקיימים
פעילויות עימם .כך רוכזו צבעים של רעננות וחדוות נעורים עם צבעים של תבונה מכסיפה
מלאת חיונית. לגבי הצעירים- אנחנו היסטוריה מהלכת, שאפשר לחוות אותה ואיתה פנים אל
פנים ולא כזו,הנמצאת רק בספרים . באולמות בית התפוצות ב”מסע משוחזר" בין הקהילות הלכנו יחדיו צעירים עם וותיקים ,ולפעמים
התפצלנו כל קבוצה בהתאם לגילה ושבילי
התעניינותה .בהתאם לרעיון "בית התפוצות"- כל קבוצה וייחודה. כינוס של רב
גוניות המכונס בבית אחד...
בחדר ההתכנסות הראשון הייתה פליאה, כשנכתבה בגיר הרשימה הענקית של
הגלויות השונות מהן הגענו הבוגרים והצעירים . רשימה ,שכיסתה את כל הלוח כמעט כמספר
הנוכחים .כשמכל הגלויות הללו נמשכו יהודים לארץ בדרך הדומה לפעולת מגנט וכך הפכנו-לארץ
הגוונים
במסע משוחזר בין קהילות גילינו עד כמה רב גוניות נמצאת בתוכנו בארץ בבית...גלינו
גם עד כמה ההשפעות מקומיות ניכרות. יהודים סיגלו לעצמם את תרבות המקום ובאומנותם
נראה "מעשה העתק הדבק " מסביבתם.
כך בתקרה משוחזרת של בית הכנסת ממזרח אירופה בגוונים ירוקים ואדומים לא צפויים צוירו
חיות בר-מן היער הקרוב -וביניהן אף חזיר בר.. ואפילו ציור מזלות שאסור על פי
היהדות עיטר שם את תקרת העץ.כך בציור קיר(פרסקו),שנשאר כמעט בשלמותו מן התקופה ההלניסטית
בסוריה , המתאר את חיי הקהילה -עוטים עליהם המתפללים -טוגות, לבוש שאפשר לראותו
בתמונות מהמיתולוגיה היוונית . גילינו גם עד כמה הקהילות היו עשירות ועשירות
פחות.וגילינו אף קיום מדרג מעמדות בתוך
הקהילה, שהסתמן בצפייה בבית הכנסת המפואר כל כך בפולין,שהשאיר את היהודים העניים
בחוץ...
ובסוף סיור בית הכנסת נהניתי לצפות בבית הכנסת הקונסרבטיבי היפהפה שבפנסילבניה ,שצורתו משולש בדמות הר סיני, הפונה השמימה ומואר
כולו באור של קידמה ומסורת .בית
הכנסת הזכיר לי שתי דמויות מחוללות שינוי -הראשונה , ישראל שכטר(שאני קרויה על שמו –ישראלה- )סבו של אבי,שעלה לארץ בעליה הראשונה בשנת
1882 והיה בין מקימי זיכרון- יעקב ,והשנייה סלמון
שכטר אחיו התאום -מולידו של הזרם האמצעי ביהדות- הקונסרבטיבי- זרם הפשרה המואר המאחד בין שני הקצוות -האורטודוכסי והרפורמי .
בסופה של הפעילות המבורכת חווינו יחדיו הצעירים והותיקים את מופעי
ההומור היהודי לדורותיו.שם בגלויות החל ההומור להופיע בכל צורה ודמות ,למדנו
שבמופעי דני קיי-ההומור היה יותר פנטומימה
והצגה ופחות מילים -הואיל והמהגרים עדיין לא דיברו את שפת המקום .וודי אלן כבר השתמש במילים
שנונות, כשעשה צחוק מהאימא היהודייה הכל כך משפיעה . לאורך השנים ולאורך הגלויות
ההומור היה צורך,המשמש להקלת המציאות,שלעיתים קרובות, מאד הכבידה . אכן ההומור
והסטירה,כפי שהשתקף גם בתערוכה, הפכו בשנים האחרונות בארץ ללחם חוקנו ולכך התחברו
מאד הצעירים שבקבוצה .כך טיילנו בין "סיינפלד" ו"ארץ נהדרת עם "לובה
הקופאית "ועוד.שחררנו אנדורפינים וחזרנו הביתה לבית ספר "מיתר "אחרי
יום נפלא ,שניגן על עוד מיתרים חשובים ותורמים .
והתובנה צידה לדרכים
אם נדע לתת ולקבל ולחלוק-צבעים,
גוונים ,גילאים ,ואורחות
חיים
נצא כולנו -נשכרים ..
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה