בס"ד
במסגרת בחירת הסיפורים בנושא החלום שלי, במחוז מנח"י ירושלים נבחרו שלושה סיפורים. סיפורה של דניאלה " חלום הסמבטיון שלי" - אחד מהם. ביום שני כד' באייר תשפ"ג - 15.5.23, במפגש "הקשר הרב דורי" בבי"ס הימלפרב בירושלים, החליטו המורים המלווים אבי גולדברג ופרידה בן פזי להפתיע את דניאלה. יום לפני הכנס השנתי במוזיאון "אנו", ארגנו מפגש מחווה - מחמם ומרומם לדניאלה על בחירת סיפורה. המשתתפים בתוכנית, תלמידים מורים ואזרחים וותיקים הכינו לכבודה מסיבת הפתעה. למסיבה הביאו כיבוד, דברי ברכה ותעודת הוקרה.
![]() |
התלמיד אריאל עם דניאלה |
אפרת אחת הנשים בקבוצה כתבה לה: " לחברתנו דניאלה ספיר לרגל בחירת סיפורך להצגה בכנס השנתי במוזיאון "אנו"במשימת " הקשר הרב דורי בבית הספר , נוצר מפגש בין תלמידי ביה"ס המלמדים מחשבים וטלפונים, את תלמידי הגיל השלישי במדינה. נחשפנו לסיפורי גבורה ואומץ מדהימים של משתתפי התוכנית. תודה למארגנים ולמשתתפים. למורים לתלמידים למדריכה מרים מטעם הקשר הרב דורי, למנהל ביה"ס, לרב אבי גולדברג ולמורה המסורה פרידה. לכולם יישר כוח המאמץ נשא פרי. ביה"ס זכה שבאתר "אנו" יפורסם סיפורה של חברתנו דניאלה. לכל אדם בעולם יש תפקיד, תפקיד שקיבלנו מאת ה' ועלינו לומר "הנני שלחני" היום אין נבואה אבל ה' שולח את התפקידים לאנשים עם נשמה גבוהה מאד, והם שאומרים לה' "הנני שלחני" כזאת היא חברתנו היקרה דניאלה ספיר ולנסי. הרגשת השליחות שלה איננה אירוע חד פעמי, אלא מהלך חיים מתמשך, מתוך אהבת ה' , אהבת האדם, אהבת העם, ואהבת הארץ. "ואהבת לרעך כמוך" דניאלה החליטה להתחבר לקהילת יוצאי אתיופיה. דניאלה למדה אמהרית, נסעה לאתיופיה, התחברה לסופר דגול שם, תרגמה את ספרו לעברית, כדי לגשר בין התרבויות. תוך כדי הפעילה אנשים רבים, להתחבר למשימה של קירוב לבבות והתחברות הקהילה האתיופית. לתושבי הארץ הוותיקים. על כן נבחר סיפורה. אבל ידוע לנו שדניאלה מקשיבה לזולת בכל מקום ובכל מצב. עוזרת לנזקקים באשר הם, במתן בסתר, ביד רחבה ונדיבה. זו דרכה של דניאלה בפעולותיה: בשקט, בשלוה, בהקשבה, בענווה רבה, בסבלנות רבה, בנדיבות, בצניעות עצומה, ובוודאי בעוד תכונות טובות נוספות.
![]() |
אפרת בחיבוק חם לדניאלה |
המורה פרידה , הגדילה והכינה לדניאלה תעודה שבחלקה העליון רשומות משפטים לפי נוטריקון שמה של דניאלה, במרכז ברכה לדניאלה ובתחתית תמונות של האזרחים הוותיקים המשתתפים בקבוצה והתלמיד שמלווה את דניאלה.
דניאלה
הופתעה והתרגשה מאד על כך כתבה בקבוצה:
" תודה על המחווה המפתיעה, המרגשת ומרוממת הלב שעשיתם לי
אתמול, במפגש "הקשר הרב דורי" תודה על הדברים
היפים והחכמים שכתבו פרידה ואפרת ועל מפגש ההוקרה המיוחד שארגן אבי, על הפעילות
הנמרצת של מרים, על המון דברים נוספים - השתתפותם הנאה של התלמידים המורים,
המפגשים המיוחדים: מפגשי הקולנוע עם צ'פלין הגדול בהנחיית בועז ורגעים אמנותיים וערכיים נוספים! זכיתי שסיפורי "חלום הסמבטיון
שלי" התפרסם בזכותכם, וכן העשייה שלי לאורך שנים לחשיפת ההיסטוריה והתרבות
המפוארות של אתיופיה והעדה האתיופית. שוב תודה, ויהי רצון שנזכה לאחדות עם ישראל,
אמן!"
כל אחד מאיתנו כותב ספר, ספר על חייו, בכל
יום הופכים אנו דף , וממלאים את הדף החדש במעשינו. כיצד ייראה הספר בסופו? הדבר
תלוי רק בנו. סיפור החלום של דניאלה הוא דוגמא חיה, לסיפור
מופתי שראוי לחקותו, ראוי ללמוד ממנו , ללמד אותנו ואת הדורות הבאים. אשה קטנה עם מעוף
וחזון גדול, חזון אוניברסלי, עשייה לאורך שנים להאדרת ההיסטוריה והתרבות המפוארת
של העדה האתיופית.
![]() |
דניאלה עם בני המשפחה וחבריה בכנס השנתי במוזיאון "אנו" |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה