מפגש סבתא - יהודית אפוטה הגיעה היום לכיתה של הנכד, המחנכת, גילי עזרא, למפגש ושיח.
יהודית סיפרה על ילדותה בהונגריה/רומניה, העלייה ארצה בגיל 10 ועל חוויותיה בארץ כילדה עולה. הילדים היו מרותקים, שאלו שאלות מעניינות: כמו איך זה להיות יהודייה בין רוב לא יהודי, על החברים בילדותה, על התאקלמות בישראל ולימוד השפה, ואיך התמודדה עם קשיים. יהודית הדגישה, שתמיד ראתה את "חצי הכוס המלאה", והיא מטבעה אופטימית.
יהודית אמנם לא הרגישה אנטישמיות, אך הוריה חשו יחס עוין מצד הגננת שהפלתה יהודים. עוד סיפרה על הניסיונות לעלות ארצה בשנת 1950. המשפחה מכרה את הבית והרכוש בעיירה ברומניה, וכשהשלטונות התנגדו לעליית יהודים, הם נאלצו, לעבור לבית הדודה ולחלוק חדר בדירה, בבית הדודה. רק בשנת 1963 עלו ארצה לתל גיבורים באזור חולון.
יהודית ידעה כמה שפות - הונגרית, רומנית, גרמנית. בארץ יהודית התעקשה ללמוד עברית מיד, וסירבה לדבר רומנית עם חברתה לכיתה שגם היא הייתה רומניה. היא תארה את היחסים עם התלמידים בכיתה, ואת הכינויים "רומני גנב..." יום אחד כמה תלמידים בכיתה קמו להגנתה והיכו את הילד שכינה אותה בשמות גנאי, כדי שלא יציק לה. לימים פגשה את הילד שכינה אותה בשמות גנאי, וכמובן הם סלחו אחד לשני.
בסוף המפגש התלמידים קינחו בבלינצ'ס המסורתי שהכינה יהודית. היה מפתיע ומרגש לפגוש את יהודית, חברה מורה שלימדתי את ילדיה, כולל רגב, אבא של ראם, הנכד המקסים. היה מפגש מקסים של לימוד מורשת משפחתית, ומושגים בציונות באופן משמעותי ממקור ראשון.
מזל מלכא
מדריכה אורית


.jpeg)

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה