הבוקר השתתפתי במפגש בנושא זיכרונות ילדות בדגש השפה העברית - כאמור השבוע מציינים את שבוע השפה העברית, ושחר הקדישה את רוב המגש לשפה מבית המשפחה וכמובן העברית שלכדה את כולנו בארץ.
יש לציין שהקבוצה, בהובלת שחר חלפין הנהדרת, גדלה והיום מונה 15 סבות וסבים מול 10 נכדים ונכדות. סבא מרסלו, שעלה מארגנטינה, פתח את המפגש בהנפת דגל ארגנטינה וחולצה של מסי, כאות לניצחונה של הקבוצה במונדיאל, חלק מההתחייבות שלו מהפעם הקודמת.
המשתתפים הציגו בקצרה שוב את עצמם, רובם הסתבר ילידי הארץ, נתבקשו ממני, לדבר על בית ההורים ומוצאם. המשפחות שעלו מגרמניה, צ'כיה, רומניה, פולין, מרוקו, סוריה ועוד... רוב המשתתפים ציינו שמשפחותיהם, כשעלו ארצה, התעקשו לדבר רק עברית, חלקם עולי אוסטריה וגרמניה מחקו כל זכר משפת המוצא, ולכן רובם אינם שולטים בשפת המוצא של ההורים. יש לציין שמאיה התלמידה משתתפת במפגש עם סבא וסבתא יוצאי רוסיה, והיא דוברת רוסית ומתרגמת לעברית לסבתא שלה את המפגש, כמה חשוב לצד השפה העברית לשמר את שפת המוצא של ההורים.
שחר התחילה בחידון מילים מחידושי השפה העברית, והמשתתפים היו צריכים לפרש אותן. מילים כמו: מחשב לוח, אפיפית, חמיטה ועוד...
בהמשך הקבוצה התפצלה לסבים סבות מצד אחד, וקבוצה שנייה נכדים ונכדות מצד שני. כל קבוצה הייתה צריכה לכתוב 10 מילים מוכרות כסלנג של ילדותם. הקבוצות גילו התלהבות המיוחד בקרב המבוגרים.
לסיכום העלו הילדים 3 מילים בסלנג ששגורות בפיהם, שלמען האמת לא היו כל כך מוכרות, ואילו הסבות והסבים הפליגו במילים שהיו שגורות מימי הצבא והנערות כמו: חמשוש, אפטר, חבל"ז, חתיכה, בוכטה מליין ועוד...
סבא מרסלו, ברוב כישרונו חיבר שני משפטים מצחיקים כמו: "למליין היה בוכטה של סטפה בגולדות" "נדלקתי על השאפה היא שלחה אותי קיבינימט ויצאתי פארש" לילדים היה קשה לפענח חלק מהמילים "גולד" נחשב גלידה, ואילו לנו הוא מוכר כשטר כסף מהעבר, אבל חלק הצליחו לפענח.
המשתתפים עשו הפסקת בוקר, עם מטעמים שהביא סבתא אביבה (שהסתבר שאנחנו מאותו היישוב, ואחיה היה מורה שלי.) לאחר הארוחה, המשיכו שתי משפחות לספר זיכרונות ילדות, כפי שכתבו והכינו במחברת מראש.
היה מפגש שכולו חגיגה של שפה עשירה ועסיסית.
סכמה: מזל מלכא
מדריכה אזורית
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה