בתחילת השבוע פנו אליי מדריכות קידום נוער קריית גת ביוזמה לארח את שמעון אלגרבלי בן 83 במוסד. דנית הנכדה, אלינה המדריכה ואנוכי נרתמנו שלושתנו לקראת המפגש שהתקיים היום.
התכנסנו בחדר הכיתה של המדריכה, אלינה, הצוות החינוכי והתלמידים עם שמעון, סבא של דנית, אף היא מדריכה בקידום נוער. המפגש היה מרגש, בו סיפר שמעון על ילדותו במרוקו, עלייתו ארצה, וחייו בשירות הצבאי עד לפרישה.
בפתיחה - הצגתי את התוכנית הקשר הרב דורי מטרותיה, וסיפרתי על היוזמות של תכנית הקשר הרב דורי.
בחלק השני - בליווי מצגת תמונות, סיפר לנו שמעון, על ילדותו בקזבלנקה שבמרוקו, בן למשפחה בת 10 ילדים, על הלימודים בחדר, ועל תלאות העלייה ממרוקו. שמעון היה רק ילד כבן 9 כשנבחר ע"י אנשי עליית הנוער, לעלות ארצה בשנת 1949, הישר לקיבוץ יגור.
בקיבוץ חי ולמד שמעון כל נעוריו. כגיל 18 התגייס לצבא ושירת בגולני. בהמשך עבר לשיריון, מילא תפקידים שונים, נפצע ברגלו במלחמת ההתשה בסיני, עבר שיקום, אבל התעקש והמשיך לשרת בצבא כאיש קבע עוד שנים רבות.
בגיל 22 הכיר שמעון בתל השומר את אשתו לעתיד, מטילדה ז"ל, התחתן אתה בטקס צנוע בבית כנסת. בהמשך הקים בית, נולדו להם 4 בנות, והיום יש לו 13 נכדים ושלושה נינים.
שמעון מוקיר תודה לחייו בקיבוץ יגור. החיים בקיבוץ נתנו לו בטחון וסביבה טובה, לעומת הקשיים שעברו ההורים והמשפחה שלו שעלתה אחריו והגיע למעברה באשקלון.
שמעון התקדם בשירות הצבאי לדרגת רב נגד, למד באוניברסיטת בר אילן וסיים תואר ראשון. שמעון חי חיים טובים ועצמאיים גם היום נוהג ומטייל בארץ ונהנה מקשר נהדר עם כל בני משפחתו.
רשמה: מזל מלכא
מדריכה אזורית
 |
| שמעון, דני המנהל ודנית הנכדה |
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה