טווים קשר מפגש פתיחה עם בנות כיתה ז' מבית ספר אהבת ישראל בנות

 בס"ד

השנה נפתחה בסימן שאלה?  כיצד נפגיש את התלמידות עם נשות הגיל השלישי במועדון בית הקהילה בתלפיות? מה יקרה עם בנות שאינם מחוסנות ? האם נבקש מהם בדיקה לפני המפגשים? האם נקיים את המפגשים בתוך המועדון? או במרחב הפתוח? האם רק מחוסנות ישתתפו במפגשים? ועוד... שאלות שצצו להם .  הרבה חשיבה הושקעה בניסיון למצוא פתרונות.  היינו שלוש מוחות – נאווה כהן המורה המובילה,  אפרת פרחי מנהלת בית הקהילה ומרים גבאי המדריכה של הקשר הרב דורי. ידענו שהדרך לפתרון היא - לחשוב בצורה יצירתית ולפתח יצירתיות. הכנו מס' תוכניות מגירה להפעלת התוכנית ורשימה מסודרת, של תהליכי ההפעלה השגרתית והלא שגרתית. והגענו למסקנה:

 הקורונה לא יכולה לעצור אותנו -צריך להמשיך את החיים לצד הנגיף.

הגענו לבית הקהילה, מצאנו אותם בגינה, לקראת סוף פעילות של הפרשת חלה שאירגנה להם אפרת המנהלת. נזכרתי באמא שלי שהייתה נוהגת לאפות חלות לפני כניסת השבת - ושולחת אותנו הילדים לחלק אותן, למשפחות העניות בשכונה. מעשה , שהצמיח אותנו לערכים של נתינה וערבות הדדית.  ברקע השמיעו מוסיקה, נכנסנו לאוירה  והבנות, שזו פעם ראשונה שלהן במועדון,  החלו לרקוד לצלילי המוסיקה וסחפו איתן את הנשים. קשה היה לנתק אותן ... הרגשנו את החום תרתי משמע, האוירה החמה והרגש שנפתח אצל הנפשות הפועלות.  נכנסנו למועדון וטווינו רשת קשרים ודרכם גילנו אחת על השנייה את שמה ומה כל אחת אוהבת לעשות. תוך כדי הפעילות גילנו זוגות.   זוגות שאוהבות לרקוד ולשיר, שאהבתם אנגלית ,זוגות שאוהבות לבשל ולאפות ועוד... הנשים התלהבו מרשת החוטים שנוצרה. הקרנו להם סרטון תדמית וסיפורה של אחת הנשים שתועד לאחרונה באתר של מוזיאון אנו, סיימנו ביצירה של פרחי ציפיות. הבנות והנשים נשארו לשתף בחוויה שהייתה להם, על פניהם נסכה ארשת אור ושמחה.

ביה"ס אהבת ישראל חרט על דגלו – אהבה ונתינה כדרך חיים.

התלמידות תהיינה השגרירות שלנו להפיץ אור ואהבה בלב הנשים בבית הקהילה.