דלית ברק, ביה"ס "גורדון" כותבת:
מתוך שיר שנכתב למפגש סיום של אחד ממחזורי הקשר הרב דורי שאני מפעילה:
"זה קשר של שניים עכשיו ומאז סיפור במורשת שכמעט נגנז
זה קשר של שניים עכשיו ומאז סיפור במורשת שכמעט ונגנז
מכה שורשים ומוסיף עוד נדבך ברצף דורות שלעד לא יידעך
פתאום זה קורה כאשר ביחד יושבים ממרחק אירועים באים ושבים
וסב לגילו של הנכד חזר ומסע הדורות לשרשרת נשזר
וקשר דורות את עצמו מספר וכל המסכת מכאן תישמר
וכל חוויה מכאן ומשם תמשיך להאיר עד סוף העולם
בארבע ידיים ולב שנפתח זה קשר דורות שיצמח ויפרח"
בימים אלה של בידוד, ריחוק, קורונה, ומגע חברתי תלוי טכנולוגיה – הכל מועצם.
ובשל כך הקשר הרב דורי הופך למשהו משמעותי ומשקל הקשר עולה ומשתווה לחשיבות הרב דורית שבו. בשנה השביעית שבה אני מובילה פעילות זו בבית ספר "גורדון לאמנויות" בהרצליה נוסף פן היברידי מותאם למציאות החדשה, שאין ספק שהיא מאתגרת ושונה אבל מקבלת משמעות כפולה ומכופלת שיוצרת אצל 15 סבים וסבתות (30 משתתפים) משמעות נוספת, תכלית והזדמנות למפגש עם הנכדים, חלקם אפילו זוכים למפגש קרוב (בין הסגרים) והנכדים זוכים להיחשף לסיפורים המשפחתיים, שבכל פעם מחדש מרגשים, לחגוג ביחד (סדר ט"ו בשבט, יום המשפחה) ולגלות שניתן לייצר תחושה של קרבה על אף המרחק.
ומתוך מילות הסיום שכתבתי לאחד המפגשים:
" וכך לצקת תוכן לכל מפגש שבועי שמתרחש
ולהיות עדה לחיבור המתגלה, ועליו להתעקש
כך זכיתי גם אני בקשר מיוחד, ויותר לא יכולתי לבקש".
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה