במפגש הפעם, העלו הסבות והסבים זיכרונות ילדות מהעשור הראשון לחייהם, מציאות חיים שהייתה ואיננה עוד...
סיפורים מרגשים עד דמעות, מצחיקים, שיוצרים פיסת היסטוריה. תוך כדי המפגש התגלו גם קשרים, מכרים משותפים וחברויות בין המשתתפים. כל נכד ישב מול סבא ותעד את סיפורו בצילום וידאו.
הסיפורים נשזרו אחד בשני, ויצרו עולם של ילדות משנותיה הראשונות של המדינה, ומימים שלפני הקמתה, ימים של צנע ופשטות.
דמיינו את הטלפון היחיד במושבה, שכולם חיכו בתור לשיחה השבועית, וכולם מאזינים לשיחות של כולם.
זיכרון מהחלוק הלבן של אימא הרוקחת תרופות, מחלות ילדות, לימוד קריאה בגיל ארבע ב"חדר" עם ניקוד, לימוד קריאה בעזרת ספרים מרתקים. הצצנו לשקית האוכל הרקומה מבד של כריך ביה"ס. שולחנות העץ בכיתה, דהרנו על גבי חמור המושבה אל ביה"ס.
קיפצנו בין שלוליות קרח קפואות וזכינו בכוס חלב חם בכניסה לבית הספר. ושמענו שגם פעם היה צריך להיזהר מפני התלמידים החזקים בתור לברזייה.
למדנו, כי במבצע "קדש", השיירות הצבאיות, עצרו להפסקת שתייה בתחנת הדלק הראשונה במושבה שעל כביש 40, ובמעברות של פעם חיו בצריפים עם שירותים של "בול קליעה", וסחיבת בלוקים של קרח לקירור המזון במקרר של פעם.
הילדים של פעם, קמים מוקדם בבוקר ועובדים, לפני שהם יוצאים לבית הספר, ובסוף הלימודים ממשיכים את יום העבודה.
כמעט קנאנו בהם, עד שהבנו שהם הלכו בבוץ מרחק כמה ק"מ ברגל לביה"ס.
שטנו במחשבות על סירות חילוץ הילדים בוואדי מוסררה, שעלה על גדותיו, וחגגנו את מצעד האחד במאי, שסבתא אחת הייתה בטוחה שהוא חגיגת יום ההולדת חמש שלה.
"כך זה היה פשטות רכה, כך זה הצטייר בילדותינו שהייתה יפה..."
סיפורים מרגשים עד דמעות, מצחיקים, שיוצרים פיסת היסטוריה. תוך כדי המפגש התגלו גם קשרים, מכרים משותפים וחברויות בין המשתתפים. כל נכד ישב מול סבא ותעד את סיפורו בצילום וידאו.
הסיפורים נשזרו אחד בשני, ויצרו עולם של ילדות משנותיה הראשונות של המדינה, ומימים שלפני הקמתה, ימים של צנע ופשטות.
דמיינו את הטלפון היחיד במושבה, שכולם חיכו בתור לשיחה השבועית, וכולם מאזינים לשיחות של כולם.
זיכרון מהחלוק הלבן של אימא הרוקחת תרופות, מחלות ילדות, לימוד קריאה בגיל ארבע ב"חדר" עם ניקוד, לימוד קריאה בעזרת ספרים מרתקים. הצצנו לשקית האוכל הרקומה מבד של כריך ביה"ס. שולחנות העץ בכיתה, דהרנו על גבי חמור המושבה אל ביה"ס.
קיפצנו בין שלוליות קרח קפואות וזכינו בכוס חלב חם בכניסה לבית הספר. ושמענו שגם פעם היה צריך להיזהר מפני התלמידים החזקים בתור לברזייה.
למדנו, כי במבצע "קדש", השיירות הצבאיות, עצרו להפסקת שתייה בתחנת הדלק הראשונה במושבה שעל כביש 40, ובמעברות של פעם חיו בצריפים עם שירותים של "בול קליעה", וסחיבת בלוקים של קרח לקירור המזון במקרר של פעם.
הילדים של פעם, קמים מוקדם בבוקר ועובדים, לפני שהם יוצאים לבית הספר, ובסוף הלימודים ממשיכים את יום העבודה.
כמעט קנאנו בהם, עד שהבנו שהם הלכו בבוץ מרחק כמה ק"מ ברגל לביה"ס.
שטנו במחשבות על סירות חילוץ הילדים בוואדי מוסררה, שעלה על גדותיו, וחגגנו את מצעד האחד במאי, שסבתא אחת הייתה בטוחה שהוא חגיגת יום ההולדת חמש שלה.
"כך זה היה פשטות רכה, כך זה הצטייר בילדותינו שהייתה יפה..."
רשמו: שני ברושי ומזל מלכא
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה