מפגש הסיום בבי"ס רמז בנהריה,
בניהולה של מזל קורקוס ובהובלתה של רוית נווה עם סיוען, לאורך השנה, של המחנכות טל
גלט, איריס גינת וציפי נדלר פוני, נפתח עם העלאת מצגת מחוויותיהם המשותפות ובשיר "סבא בא...."
בהמשך, נערכה במפגש פעילות מקרבת, בה
העניקו המבוגרים והנכדים מתנות וירטואליות אחד לשני, מתנות שהם חפצים המייצגים עבר,
הווה ועתיד- מעין צידה לדרך, כזו שיש בה מהמוסר, מהתרבות והמורשת מכל מעגלי
השייכות:
כך למשל מקלפים במרכז החדר, כל אחד
בחר קלף עם תמונה או משפט אליהם התחבר ואותו היה רוצה לתת כמתנת צידה לדרך לנכד/ה
לסב/תא.
מתמונה עם ארנק פתוח נולדו האיחולים "תהנה
אך שמור עלי ואדאג לך, שתהיה בצד הנותן, כסף לא המטרה אלא אמצעי", מתמונה של שופטת – "החלום הכי גדול שלי
וסבתא יודעת", מפנס – שתואר לך דרכך בחיים", מרמזור – "לעצור
ולחשוב", לב – "התכנית פתחה לי
את הלב", ספרים – "שתרחיב דעת".
המפגש היה מרגש מאוד, הסבים הודו
למחנכות על המפגשים הערכיים, על ההזדמנות לפגוש את נכדיהם מקרוב, לשתף אותם בעולמם
ולקרב ביניהם.
באותה נימה הודו גם הנכדים והוקירו
תודה על כך שהקשיבו ולמדו על חיי הסבים והסבתות דברים שלא ידעו על קיומם.
המפגשים הוגדרו על ידי המשתתפים
כ"זכות גדולה" והוסיפו "באתי מקצה העיר.... בתחילה אמרתי 'עזוב אותי' אבל באתי ונהניתי,
הכרתי טוב יותר ת'נכד, ילדים בגילו, סבים אחרים......
למדתי על המשפחה דברים שלא ידעתי....ראיתי סבים במסדרונות וחיכיתי שגם אני ......"
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה