יום שני, 5 בפברואר 2018

חפצים מהעבר - יגאל אלון - קדימה

בתכנית הקשר הרב דורי בהובלתה של תמר שמיר עסקו בשיעור בחפצים מהעבר .

קשר רב דורי - חפצים מהעבר
היום התקיים שוב מפגש של ה"קשר הרב דורי". למפגש  זה ביקשתי מהסבים והסבתות משתתפי "הקשר הרב דורי" בבית החינוך "יגאל-אלון" שבקדימה, להביא חפצים מהעבר.
סבא שמוליק שהוא במקרה הסגן מנהלת האגדי של בית החינוך "יגאל -אלון" ואחד ממשתתפי התכנית, הביא למפגש טלפון חוגה ומחוגה וכמובן שלמד אותנו דבר או שניים על החפצים.



חוגה, מחוגה, חג/ חגיגה
ח‎ג- סובב במעגל, מסתובב עושה עיגול.
חג- יום טוב, יום המוקדש לזכר מאורע היסטורי או עניין לאומי.
חגיגה- מסיבה, חגיגת יום הולדת וכו'
חוגה- הלוח שהיה מותקן בטלפון, על הלוח היו מסומנים מספרים מ- 0-9. וכך היינו פעם מתקשרים זה עם זה, בעזרת החוגה היינו מסובבים את הספרות.
עד היום אנו אומרים "חייג לי את המספר", על אף שכבר לא מחייגים אלא לוחצים. אז למה לא אומרים לחץ לי את המספר?
כמו כן, כדאי לזכור שגם המילים: דוור, דואר, מדורה.

טלפון חוגה
כולם קשורים במעגל, במחוגה, מדור בערבית, זה עגול הדוור פעם היה מסתובב בין הבתים ומחלק את דברי הדואר, מדורה בדרך כלל יושבים סביבה "ואנו סביב למדורה נספר על איש הפלמ"ח ושמו דודו"
ובכן נחזור לשאלה – מדוע אומרים לחייג ולא ללחוץ?
מסתבר שלעולם לא נאמר לחץ לי את המספר? כי פעם חייגו כמו במעגל נחוגה, הלשון מנציחה לנו מציאות שהייתה ואיננה עוד.                                                   
אין זו הדוגמה היחידה:
למשל אנו צוברים את הפסולת בפח אבל מדוע נקרא "פח" והרי הוא עשוי פלסטיק. זכר לתקופה שהיה עשוי פח, שוב הלשון מנציחה לנו מציאות שהייתה ואיננה עוד.
בקיבוצים במכבסה יש מקום מיוחד ללבנים צבעונים, איך זה? לבנים הם לבנים וצבעוני הוא צבעוני. זכר למה שהיה פעם.
פעם התחתונים (וכל שאר הבגדים התחתונים) והגופיות היו לבנים.
וזה היה רגע של עברית מפי סגן המנהלת שלנו שמוליק קדושים, הסבא המאמץ של יפתוש מכיתה ה' 2.


מחוגה


אין תגובות: