טקס יום השואה עם משתתפי הקשר הרב דורי

בבית ספר "הבונים" שבחיפה יוחד טקס יום השואה לסיפורם של יהודי צפון אפריקה וביניהם לסיפור יהודי לוב שהגיעו למחנה ברגן בלזן.

מרים אטיה לבית קרע, היתה אשת העדות היחידה והיא קראה את דבריה שרגשו מאוד את הקהל  שלראשונה מחא כפיים בסוף העדות.

מרים סיימה את דבריה במשפט המרגש:

 

" למרות הכל עם ישראל נצח והנצחון היה העליה לארץ והקמת משפחה ענפה במדינת ישראל".

מצורף תעוד סיפורה של מרים אטיה.

 עדותה של מרים אטיה , כפי שתועדו בתכנית ע"י הנכד בר חג'ג' לוי :

זכרונות ילדות  סבתא מרים אטיה לבית קרע 

גדלתי במשפחה גדולה חמה ואוהבת של עשרה אחים אבא אליהו אטיה  אמא מיסה תמם  וכמובן סבא שמואל וסבתא שרינה שגם הם גרו יחד איתנו  עד יום מותם .

כילדה אני זוכרת רק משחקים עם חברות בבית , בשל הסכנה להתנכלות מצד השכנים הערבים .

בשנות 1946 זכור לי שסבי היה בבית כנסת לא היו בתקופה  אמצעי תקשורת , הוא חזר הביתה מבית הכנסת והודיע שכל הילדים חייבים לצום על מנת שהיהודים באירופה לא ימותו ע"י הנאצים.

בשנים ההם שלטו האיטלקים, אבל השליטה המציאותית היו הערבים. האיטלקים התעלמו מגילויי האנטישמיות וההתנכלות של הערבים אל היהודים, ערבים  בזזו חנויות של היהודים ועשו להם פוגרום וזה נמשך עד שנת1947 ברצף.

הערבים שרפו לנו את הבית וכל הרכוש עלה בלהבות . זה היה בערב שבועות לכל הילדים תפרו בגדי חג חדשים והם נשרפו .

ובשנת 1948 כאשר הוכרזה הקמת מדינה ישראל ערבים הגיבו בצורה מאוד אלימה וקיצונית   הם החליטו לפגוע בכל היהודים: שרפו בתים, חטפו ילדים וילדות לבתים של הערבים והרגו גם יהודים ללא  הבחנה .ואז היהודים החליטו לעלות לא"י. לפעולות אלו קראו "פרהוד "  והם היו בחסות השלטונות שהעלימו עין מפעולות האיבה האלו .  לאור האירועים אבא החליט שאנו עולים לארץ ישראל . מה גם ששרפו את הבית שלנו באישון לילה ונשארנו בבית של שיח השכונה שהגן עלינו לשיח קראו שיח פראג'  נשארנו שם מספר ימים ותוך חודש בלילה נסענו לטריפולי ומשם לנמל שם עגנה אוניה ישראלית בשם : " עצמאות "  התאריך 5.9.1949  והגענו לחופי ישראל לשער העליה בחיפה ,  שנקרא גם סאן לוקס  ב תאריך 9.9.49 

עליתי באוניית  שנקראה : "העצמאות" והגענו לחיפה  לשער עליה בחיפה שם גרנו באוהלים ושם גם חגגנו את חגי תשרי הראשונים בארץ ישראל . בחג סוכות העבירו אותנו הסוכנות היהודית לפרדס חנה ואחר כך לטבריה   וחזרה לחיפה.

מנהלת בית הספר : רות שטרנברג

מורה מובילה : רונית גליק קורצ'ק