הפתיחה - בחג האור, הסיום- בחג הדרור, של מפגש מרגש ומפרגן בבי"ס "שדות" בבית חשמונאי

זה היה בוקר שבו  אהבה, התרגשות, שמחה ודמעות, זיכרונות מהטווח הקצר והטווח הארוך - הכל התערבל לכדי  חגיגה אחת גדולה שסיפקה חוויה ייחודית לכל המשתתפים.
מקהלת ביה"ס בניצוחה של המורה אלכסנדרה פתחה את מפגש סיום התכנית עם שירים שעוררו את הקהל להצטרף לשירה וללוות במחיאות כפיים. בקהל שמנה בנוסף למשתתפי התכנית גם את נציגת המחלקה לחינוך, את עופרה ואורנה מראשי התכנית, הורי התלמידים המשתתפים ומורים מביה"ס, כולם שבאו לחוות, ולהתרגש למשמע החוויות המיוחדות שעלו בקבוצה זו.

אורלי מאיר שהובילה את התכנית בתבונה  וברגישות רבה פתחה את דבריה בציטוט מפי אבא קובנר "לזכור את העבר, לחיות בהווה ולבטוח בעתיד"  וקישרה זאת לתהליך אותו חוו משתתפי התכנית שהעלו זיכרונות העבר, התוודעו לרזי המחשב בהווה תוך העלאת סיפורם האישי-משפחתי לדורות העתיד.  אורלי זכרה להודות לא רק למשתתפי התכנית תלמידים- סבים וסבתות, אלא גם תלמידים נאמני המחשב שהיו יד ימינה ולמבוגרים שהיו שותפים מלאים בהכנת המפגש המרתק והמפרגן הזה.

"הפכנו למשפחה אחת גדולה, חווינו שעות קסומות ומרגשות.. וידענו גם צער.. שני אנשים יקרים הלכו לעולמם במהלך התכנית אלישע אמנון  ז"ל- סבא של תאיר  ומינה שטיינפלד סבתא רבתא של שגיא..: וסיפורם הושלם ויישמר לזכרם"

הוסף כיתוב

הנין שגיא וסבתו מספרים על מה שחוותה סבתא רבתא מינה ז"ל שהשתתפה בתכנית ונפטרה במהלכה. "...היא לא כאן לומר אך אני יודע עד כמה היא נהנתה להגיע למפגשים הללו, ללמוד על מיומנויות המחשב, לשוחח,לספר, לחלוק. היא העריכה את כל הנתינה , תשומת הלב ותמיד פרגנה ואמרה מילה טובה על המפגשים ואיכותם. סבתא נהנתה לפגוש את אורלי שמאד אהבה והעריכה את עשייתה בכל פעם מחדש..."  

מצגת עשירה שהכינה  מיכל אוחיון אמא של עמית הציגה וסיכמה את התכנית.
על המסך הוקרן הסיפור האישי ואורלי הזמינה זוגות זוגות סבא/סבתא ונכד/נכדה שהיו נרגשים וסיפרו על החוויה האישית שלהם ועל הקשר שנוצר בעקבות התכנית. ולא רק על הקשר שנוצר סיפרו, אלא העלו זיכרונות ילדות, זיכרונות הקשורים למצבם המשפחתי,הכלכלי, מצב המדינה בעבר וההתמודדויות שלהם כצעירים במדינה שרק קיבלה עצמאותה.
והקהל שתה בצמא בצחוק וגם בדמע את  הסיפורים שסופרו.

ומי זה ? סבא או אבא?

                                         

הסבא עלי מספר על הנכד גבע: "זה חיזק את הקשר, למרות שהיה קיים גם קודם, גבע התעניין מאד, ואותי זה הפתיע, השאלות שלו נמשכות למרות שהתכנית הסתיימה, זה מעשה קסמים"
והסבא יוסי מספר: "חיכיתי כל יום חמישי לקבל טלפון מעמית שתגיד לי ' סבא, אתה לא שוכח להגיע ביום ששי'

ועוד סיכומים כמו:"אנחנו כבר דור מחשב, אבל היא בכל זאת לימדה אותי משהו.למדתי טריקים במחשב"

"זו תכנית שבאמת קושרת אחד אל השני, למרות הקשר שממילא היה לנו"

ונוגה הנכדה :"שמעתי את הסיפור של כל המשפחה ולא רק של סבא שלי , כשאני שומעת את הסיפור אני מרגישה קרובה יותר כל המשפחה"

"זאת תוכנית שחייבת להיות בכל בית ספר כשהערך המוסף של התכנית הם הקשרים שנרקמים בעקבות התכנית, אין להם תחליף"
"זה היה מצחיק מעניין ומרגש"
אלו הם רק חלק מהשבחים שהושמעו במפגש זה

נציגות התלמידים מברכות ומודות  

ואמא שדיברה בשם ההורים :דור הביניים בין הילדים והסבים מסכמת

הוסף כיתוב

"אנחנו ההורים שהם גם ילדים- נקודת ההתחלה בפריקט

מחד הורינו נוף ילדותנו שבזכות אנחנו מי שאנחנו

ומאידך ילדנו המקסימים שמתהווים להיות מי שהם

ובזכות הפרויקט הכל כך מיוחד והחשוב הזה

הם התחברו בלעדינו
כעת הם שם בקש החדש בין הווה לעתיד לעבר 
בין מחשב לזכרונות בין קופיפייס למצגות...לביחד שלהם

מן הידועות הוא שאנשים ישכחו מה אמרתם או עשיתם
אבל לעולם לא ישכחו איך גרמתם להם להרגיש
וזה מרגיש מצויין
תודה לבית התפוצות ולאנשי הפרויקט על רעיון ויישום נפלאים
תודה להורים שלנו סבתות וסבים נהדרים ואמיצים
לילדים שלנו אתם הכי הכי ואין כמוכם
ותודה ענקית לאורלי על שאת פשוט נהדרת" 





היה שם המון פירגון מצד אורלי - מובילת התכנית למנהלת אהובה פוקס , לתלמידים, לסבים ולסבתות ולהורים שמאחורי הקלעים ומצד כל הסבים הסבתות וההורים לאורלי שהובילה את התכנית עם המון אהבה, מסירות וסבלנות  ועטפה בחום   את הקבוצה שחוותה יחד חוויות נעימות וכואבות.

אין ספק שחוויה זו תלווה את  כול המשתתפים עוד שנים רבות

בהצלחה אורלי גם בהובלת הקבוצות הבאות

עדנה גוז