מפגש סיום מחזור ג' בבית הספר "אחרון הבילויים" ראשון לציון, בהובלתה של עדנה כהן

את ספריית ביה"ס מילאו מפה לאוזן תלמידים, סבים וסבתות והפעם השתתפו גם ההורים!!! התכנסנו יחד בהתרגשות רבה למפגש סיום של מחזור ג' בחט"ב אחרון הבילויים" בהנהלתה של ליזה סורדו.

את המפגש פתחה עדנה כהן, מובילת התכנית, בנגינת אקורדיון לשיר "הנה מה טוב ומה נעים", אותו קשרה עדנה בשנינותה כתמיד, לפרשת השבוע. 

ליזה, מנהלת ביה"ס ברכה את עדנה את המשתתפים ואת התכנית: 

"לפני שלוש שנים פנתה אלי עדנה עם ההצעה לשלב בביה"ס את תכנית "הקשר הרב דורי", וכשהיא העלתה את הרעיון מיד חשבתי מדוע לא היתה תכנית כזו בתקופת ילדותי והייתי זוכה להביא את סבא וסבתא שלי לבית הספר. היום הם מאוד מאוד מבוגרים והתקשורת היא אחרת ולא קלה... היכולת הזו לספר לילדים את מה שחווינו בעבר, את הדברים עליהם גדלנו ושיכירו את ההבדל בין מה שהיה אז לעולם של היום בו גדלים ילדינו.  והרגע הזה של יום שישי בבוקר, בו כולנו עוצרים, רגע נושמים ונחים, וחוזרים לסיפורי העבר, כדי שהילדים יבינו שכל מה שיש פה מסביבם לא בא בקלות. חשוב לציין שלא כל ילד זוכה לקבל את מה שקבלתם פה. לבוא עם סבא וסבתא ביום שישי בבוקר ולשמוע את סיפורי העבר. את הסיפורים הללו אתם צריכים לזכור ולהנציח ולהעביר הלאה. היום אני יודעת שאני החמצתי, שהיו יכולות להיות לי הרבה תשובות לשאלות שמאוד מעניינות אותי ואין לי עליהן תשובות. לכן תנצלו כל רגע! 

מהתכנית הזו כולם מרוויחים, הילדים, אנחנו, בית הספר הרוויח וסבא וסבתא וגם ההורים. 

אז תודה רבה לך עדנה על זה שיזמת ולא וויתרת. על זה שרצית להכניס את העבר לתוך ביה"ס. אני רוצה להודות לאורנה שדואגת לחבק אותנו וללוות אותנו לאורך כל התכנית. אני רוצה לבקש מכם ילדים, לא להפסיק ולהמשיך לשאול את השאלות הכי קשות, את מה שהכי מעניין אתכם ומה שאתם הכי רוצים לדעת. לבקר את סבא וסבתא תמיד גם כשיתבגרו מאוד ולהיות איתם בקשר. תודה לכולכם שלקחתם חלק בתכנית ותודה לילדים היקרים!"

ברכה בשם הסבים והסבתות:

עדנה ברכה את המשתתפים וסיכמה את מחזור ג': 

"אין ספק, כי  במהלך המפגשים המשותפים הרגש החזק ביותר שהועבר גם ללא מילים היה האהבה. בכוחה הגיעו הסבים והסבתות מידי יום שישי על אף מזג האוויר שלעיתים היה קשה, על אף המשימות הרבות של ערב שבת, לעיתים גם כשלא חשו כל כך בטוב. האהבה היא כוח מניע חזק, הסיפורים הם כוח מחבר בין סבים ונכדים . כאן נחשפנו לשורשים של המשפחות מהם הם יונקים את החיות, החוסן והמטרה להמשיך הלאה. לא פעם שמענו משאלות מפי הסבים-שרק ישמרו על החפצים היקרים לי, שיזכרו את הסיפורים וכו'. ברור לי לחלוטין כי הילדים המיוחדים האלו שהשתתפו בתכנית יישאו בגאון את המסורת המשפחתית ויעבירו אותה הלאה.חווינו חוויות רבות- שמענו סיפורים על חפצים עם ערך רגשי רב  חלקם גם ראינו, שמענו כיצד חגגו הסבים את חנוכה, ט"ו בשבט ופורים, השווינו בין אז להיום , צפינו בסרט-"זה הסיפור של כולנו" וערכנו קבוצות דיון על התפקיד של המבוגרים והצעירים בהעברת המסורת. לא יאומן אלו תובנות העלו הילדים הצעירים אך הבוגרים כל כך על תפקידם ואלו תהיות עלו- מה נשאר לנו לעשות, לאחר שאתם הקמתם את המדינה ועשיתם כל כך הרבה למעננו?, צפינו בסרט "כרישים משוקולד" ודיברנו על מהות הקשר שבין סבים ונכדים , וגולת הכותרת הייתה הביקור המשותף בבית התפוצות בו התחברנו להיסטוריה של עם ישראל וחווינו חוויה מרתקת. היו עוד תכניות לשיחות משותפות שלא הספקנו לקיים, אבל אם יצאנו עם טעם של עוד-מה צריך יותר מזה?"

עדנה גם התייחסה באופן אישי לכל אחד מהסבים והסבתות המשתתפים בתכנית וציינה מה היא לוקחת מהם:

"אני רוצה להודות לכל אחד מהסבים באופן אישי על הזכות שהייתה לי להכיר אתכם ולארח אתכם בספרייה. למדתי רבות מכל אחד ואחד מכם –מסבא אמיתי על הגבורה שגילה בכל אחת מהמלחמות בהן השתתף, מסבתא דינה על היכולת המופלאה לקום מהאובדן הגדול ולהמשיך הלאה עם חיוך והמון אהבה, מסבתא שושי על הלב הרחב, על המאכלים המיוחדים לכל אחד מהחגים ועל תחושתה השליחות בעבודתה, ומהקשר המיוחד והמרגש בין שתי הסבתות שמאיה זכתה להן. לגמרי לא מובן מאליו. מסבתא דפנה למדתי על הרצון לתרום לדור הצעיר בפרויקט ההתנדבות שלה בו היא מעבירה יסודות של גישור לתלמידים, מסבתא אניצה על הנחישות וההתמדה שסייעו לה להתגבר על קשיי הקליטה בארץ ומסייעים לה גם היום לראות את הטוב והיפה במשפחה הגדולה שהקימה, מאמה היקרה שמשמשת לליאל כסבתא על האחווה המשפחתית ועל ההשתלבות המרשימה בארץ, מסבתא מרים על האהבה והנתינה שהיא מרעיפה על המשפחה ועל היכולת המופלאה לשמוח במה שיש ולהודות על כך, מסבתא מלי על חשיבות שימור ההיסטוריה המשפחתית עם סיפור המדליה של אביה ניצול השואה, מסבא עמוס- על חשיבות המשפחה שבה הוא משקיע כל כך הרבה ועל חשיבות עמל הכפיים והיצירתיות. תודה לכם על מי שאתם ועל הזמן והמאמץ שהשקעתם לאורך כל התכנית."

עדנה הודתה בדברי הסיכום גם ליזה המנהלת, למחנכות והתלמידים:

"תודה לליזה שמאפשרת זו השנה השלישית לקיים את התכנית ורואה את החשיבות הרבה שבה גם על חשבון שעות לימודים, לרוני רכזת השכבה שסייעה בראשית הדרך לפני שיצאה לחופשת לידה, בגיוס התלמידים, למור רכזת השכבה שעמדה לצידי והפעילה את הצוות החינוכי בכל מה שנדרש, לכל מחנכי כיתות ז' על כל הסיוע לארוך כל הדרך, לאורנה המדריכה שלצידי בכל עת במילה טובה, בעצה ובהנחייה, ולכם ההורים-שאפשרתם לילדיכם להשתתף בתכנית וגייסתם גם את הוריכם לעניין, אחרונים חביבים לכם תלמידים יקרים-שבאתם והשקעתם זמן ומאמץ ללמד ולהעלות את הסיפורים. אני רוצה לציין במיוחד את הילדים שהצטרפו לתכנית בלי סבא וסבתא-תמר, אריאל, נדב, שלי ומאור ונטלו חלק פעיל בהאזנה, בכתיבה ובעריכת הסיפורים . תודה לשני העוזרים הטכניים-יהל ואגם על העברת הודעות, עזרה טכנית במהלך המפגשים, צילום ועריכה.

פורים שמח, הרבה בריאות ונחת ותמשיכו לשמור על המשפחות לאורך ימים טובים". 

הפעם שולבו גם ההורים במפגש הסיום, וכל אחד כתב וקרא ברכה אישית לסבא או הסבתא ולילד או הילדה שלקחו חלק במפגשים. התרגשנו מאוד עם כל ברכה שנקראה ואפילו הזלנו דמעות התרגשות.

הנה דוגמאות:

וכיאה לדור הצעיר, ברך נציג התלמידים כשהוא קורא את ברכתו מתוך הסמארטפון שלו ולא מהדף... :- 

בהמשך בחר כל אחד מהמשתתפים כרטיס עם ערך ממגוון אפשרויות שהוצגו על השולחן וסיכם את התכנית מנקודת המבט המיוחדת לו... 

ולסיכום קבל כל משתתף תעודת הוקרה וכשי ספל מקסים עם תמונה של הנכד או הנכדה עם הסבתא או הסבא:

תודה לך עדנה היקרה, על הובלת התכנית במקצועיות רבה, ביצירתיות וגיוון, במסירות בחום ואהבה!!!

קישור - לסיפורים של משתתפי "אחרון הבילויים" במאגר סיפורי מורשת".

בהערכה רבה

אורנה דרום

רכזת מחוז מרכז