בכנס הסתדרות המורים אשר התקיים השבוע במלון דן בירושלים, ועסק בנושא דור ה- XYZ ״סוף מעשה במחשב/ה תחילה״ הצגנו את התכנית הייחודית שלנו. לצידה של אורנה דרום, רכזת התכנית במחוז מרכז, ייצגו את העשייה המבורכת במסגרת התכנית, נציגים מביה"ס "הביל"ויים" גדרה, בהנהלתה של שלהבת בני, בו פועלת התכנית זו השנה הרביעית עם כל שכבת תלמידי כיתות ה'. תודה מיוחדת ללילך אייזן, סגנית המנהלת אשר מובילה בהתלהבות ומקצועיות את התכנית בביה"ס, לסבתא אורה סלומון ולנכדתה הילה סלומון ולתלמידה אופיר דרור, אשר הלהיבו את הקהל הרב בחוויותיהם מהתכנית וכמובן תודה גדולה והערכה לשלהבת, מנהלת ביה"ס על המקום המיוחד שהיא נותנת לתכנית בבית הספר ועל מעורבותה והיחס האישי אותו היא נותנת לכל משתתף המגיע לקחת חלק במפגשי בתכנית בבית הספר.
אורנה דרום, הציגה לקהל המורים והמנהלים את עיקרי התכנית ומהותה והציגה את הסרט "אתם חלק מהסיפור". לילך אייזן, הדגישה בדבריה כי תכנית "הקשר הרב דורי" מוטמעת בתכנית הלימודים הבית ספרית ומאוד משתלבת ומשרתת את הייחודיות הבית ספרים של ביה"ס "הבילויים" - "חינוך הומניסטי בדרך המשחק והחקר". לילך אף הדגישה בדבריה כי במסגרת המפגשים מתרחשת למידה משמעותית ונוצר קשר נפלא בין התלמידים, המבוגרים והצוות החינוכי.
אורה סלומון, כנציגת הסבים והסבתות משתתפי התכנית, מציינת בדבריה:
"בשיר "חלק בעולם" כתבה רחל שפירא -
"אנשים צמאים לקשר, אנשים זקוקים לגשר.
על הגשר הנטוי יש תקווה ויש סיכוי"
בעידן הטכנולוגיה המואצת, בו התקשורת בחברה על רבדיה, מתקיימת בעיקר באמצעים טכנולוגיים חזותיים ופחות בדיאלוג ובהעדר קשב בשיח בין אישי... תכנית "הקשר הרב דורי" היוותה גשר לשילוב בין השניים.
באמצעות הישיבה עם נכדתי, שתינו בלבד, התאפשר לי לספר ולדבר באריכות על עצמי. היא הקשיבה לסיפור חיי והביאה אותו לידי ביטוי בתיעודו בשילוב המחשה חזותית מגוונת, מעוצבת ומשולבת תמונות. אמצעים אלו אפשרו לי לעשות רפלקציה/שיקוף המלווים בחוויה רגשית. עבור נכדתי הילה, אפשרות להביא לידי ביטוי את התכונות היצירתיות שלה. באופן זה נוצרה בנינו תקשורת בין אישית "דו סטרית"."
עוד מוסיפה ומדגישה אורה: "שיח כזה לא מתאפשר בתנאים רגילים כגון: ביקורים בביתי או בבית נכדתי, בעת אירוח ובבילויים משותפים. במפגשי התכנית הייתי שם רק עבורה והיא עבורי בלבד! גם נכדתי ציינה כי הקשר בינינו העמיק ויש לכך משמעות גדולה. בתקווה שכך ימשיך!
הנכדה הילה סיפרה כי למדה על סבתא על החיים הקשים בעברה וקבלה מידע שלא ידעה עליו אודות סבתא שלה ואודות התקופה בה חייתה. ואופיר חברתה חיזקה את דבריה וציינה כי גם היא נהנתה מהמפגשים וכי הכירה לעומק את סבא וסבתא שלה שהשתתפו יחד בתכנית.
אורה, שרצתה להודות למנהלת ביה"ס, שלהבת בני, ללילך אייזן הסגנית ומובילת התכנית ולכל הגורמים המאפשרים לתכנית להתקיים, בחרה לכתוב מילים לשיר "סבתא בנגב", ולהקליט אותו כשבנה מלווה אותה ואת אופיר. והרי הוא לפניכם:
השיר הוקרן בכנס לסיכום המפגש. שוב תודה על שיתוף נפלא בחוויית ההשתתפות בתכנית.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה