ישראל יניב מעכו
מספר:
התוודעתי לפורים בגיל
די מבוגר כשהייתי בן 12, כשנה אחרי עלייתי ארצה מפולין. בהיותי בפולין לא הייתי
מודע לחגים של העם היהודי. בפורים הראשון בארץ בשנת 1958 היה מהפך מוניטרי בארץ:
היה
פיחות הלירה (מטבע עובר לסוחר –
לפני השקל של היום) ביחס לדולר האמריקאי, וערך הלירה נקבע לשלוש לירות לאחד
דולר. "החלטתי להתחפש למצב החדש שנוצר בארץ. לא הייתי צריך ביגוד מיוחד
בשביל תחפושת זו. מה שעשיתי הוא כדלקמן: הכנתי קרטון אחד בגודל גופי, ובו צבוע שטר
של אחד דולר ושלושה קרטונים בגודל זהה צבועים כשטר של אחת לירה כל אחד.
ביד ימין, תחת בית
השחי אחזתי בשטר הדולר וביד שמאל, תחת בית השחי אחזתי בשלושת השטרות של הלירות.
מיותר
לציין שקבלתי פרס ראשון: טיול שנתי לים המלח בחינם בטיול השנתי שאמור היה להתקיים
בסוף מאי אותה שנה".
 |
| רוזה סדיס וליאור כתבו על זכרונותיה של רוזה מבית הוריה באזמיר שתתורכיה: |
אביה של רוזה היה איש
מיוחד ומצחיק. כל פורים היה מתחפש לאישה, שם סינר ומטפחת על הראש ולוקח מכונת קפה
ידני ומחלק קפה לאנשים.
היה הולך לשכנים, מצחיק
אותם ומביא להם משלוח מנות.
אמא
שלה, ה"בעלת בוסית" היתה מכינה כל מיני עוגיות מיוחדות בצורת יונה, שמה בה
ביצה קשה וכל ילד וילדה מקבילים את העוגייה הזו שמסמלת פוריות שמחה וברכה.חן ווולנטינה שמחו מאד להוסיף:
וולנטינה מאד אהבה
בילדות את חג הפורים. "כול שנה מחדש חכתי
לחג הפורים. הייתי ילדה שובבה, כול הזמן צוחקת ומצחיקה את כולם ובחג הפורים זה היה
כפול ומכופל ושמחה גדולה. אני מאוד אוהבת חברה. אני תמיד מרכז הצחוקים והשימחה, רוקדת,
שרה צוחקת ונהנית בחברה עם כול התחפושת של פורים. גם כול כך אוהבת הרבה ממתקים.....
משלוחי המנות.... היה כול כך כיף לפתוח אותם . זו היתה הפתעה גדולה כל פעם מחדש.
פעם התחפשתי לפיה, פעם
אחרת למכשפה, גם לסינדרלה ולמוכרת גלידות.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה