ביום שני 16.11.15 התקיים
מפגש ראשון בין 9 תלמידות מבית ספר "רעות" נס ציונה לבין 9 קשישות מבית
הקשיש בנס ציונה בהובלת המורה הדס אוחיון.
המורה
הדס מספרת: "כמה דקות לפני שעמדנו לצאת רגלית מבית הספר לכיוון בית הקשיש
התחיל לרדת גשם חזק בשילוב רעמים. נכנסנו חזרה
לבית הספר והתפללנו להפוגה. הבנות לא רצו לוותר על המפגש לו חיכו ימים רבים
והכינו ברכה וריקוד לקשישות ומנגד התקשרו
מבית הקשיש ואמרו שהקשישות יושבות ומחכות שנגיע, לא מוכנות לוותר על המפגש.
תפילתנו נעתרה והגשם החל להיחלש. מיהרנו מצוידות במטריות והבנות שהיו ללא מטריות
נסעו ברכב עם יועצת בית הספר. כמה מסירות ורצון לקיים את המפגש הובע ע"י
המשתתפות, כמה מרגש לראות התחלה טובה."
בבית הקשיש המפגש נפתח בחגיגיות בהנחייתה של המורה המובילה הדס שהציגה את
התכנית בפני המשתתפות, פתחה ברעיון מפרשת השבוע תולדות ומציטוט ממסכת אבות :המשנה
במסכת
אבות פרק א' פותחת במילים: "משה
קיבל
תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת
הגדולה". לא לחינם פותחת
המשנה
דווקא בתיאור בו נמסרת התורה שבעל פה מדור לדור. ישנה חשיבות גדולה להעברה,
להמשכיות, לסיפור, ללמידה שבעל פה, למילים היוצרות קשר, אשר באמצעותם מועבר לא רק
התוכן אלא הרבה יותר מכך. תכנית זו מסמלת עבורנו את החיבור בין עבר, הווה ועתיד,
בין דור הסבתות
לדור הבנות
ונותנת
הזדמנות להעמיק את הקשר המיוחד הנרקם מדור לדור".
וסיימה
את דבריה בברכה:
"אני
מאחלת למשתתפות לחוות יחד את המפגשים, להעשיר את
הילדות במסורת ובידע שיש ברשותן, ולקבל
את
היחס האיכותי של שעה וחצי תשומת לב המוקדשת רק להם מהבנות. ביחד
נתעד
את סיפור החיים
של
האזרחיות הוותיקות ונעלה אותו לאתר בית התפוצות".
המשכנו במשחק טווים את הקשר . כל משתתפת בתורה קיבלה את הצמר הציגה את עצמה ומסרה למשתתפת אחרת.
כולן נהנו מאוד. והאווירה החלה להפשיר והבנות היו נינוחות יותר. לאחר מכן כל
משתתפת קיבלה היגד עם שוקולד והייתה צריכה להשלים.
הבנות הופיעו בריקוד מדהים לשיר:
"עת רקוד" ובסיום השיר קיבלה כל אזרחית וותיקה כובע מהבנות.
נערכה הגרלה באמצעות חלקי פאזל כל
משתתפת קיבלה חצי פאזל וחיפשה את החצי השני וכך בעצם נוצרו הזוגות. כל בת העניקה
וורד למשתתפת. התחילו חיבוקים ונשיקות. היה מאוד מרגש כאילו הבנות הן נכדותיהן של
האזרחיות הוותיקות.
כל
תלמידה העניקה וורד לאזרחית הוותיקה ונתנה לה
כרטיס ברכה.
ולבסוף
הבנות כיבדו את הקשישות בכיבוד עשיר.
וכמובן
שהצטלמנו יחד כמשפחה .
נשאר
טעם טוב למפגש הבא...
כל שנותר לאחל - תיהנו!
כל שנותר לאחל - תיהנו!
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה