נולדתי במרוקו בעיר קזבלנקה ועליתי לארץ שהייתי בת ארבע
בשנת 1950.
בארץ , גרנו בבית ערבי בעיר יפו ליד הנמל. לאזור שבו גרנו
קראו בשם "השטח הגדול". (ליד השעון)
אני זוכרת מילדותי את החג פורים .זה היה
החג הראשון שחגגתי בארץ ישראל .
בחג פורים כל הילדים התחפשו ולא הבנתי
מדוע מאחר ולא ידעתי לדבר עברית. שאלתי חברה שדברה צרפתית מה קורה כאן? חברתי,
אילנה הסבירה לי שזה חג פורים, חג גדול ליהודים שבו מתחפשים. הייתי קצת עצובה שלא
התחפשתי. ככל הילדים שרוצים דבר מה ,בכיתי לאימא שלי וביקשתי להתחפש גם.
בתקופה ההיא לא היו חנויות תחפושות כפי
שיש כיום והרבה תחפושות אולתרו.
אימא שלי אלתרה לי תחפושת בקלי קלות, היה לה בד
של וילונות והיא חיפשה אותי לערביה .
התחפושת הייתה כל כל יפה ויצאתי לטייל עם
אמי
ביפו , בשדרות ירושלים הייתה עד לא ידע והרבה
מאוד אנשים התלהבו מהתחפושת שלי .
גם שוטר אחד התלהב מהתחפושת המיוחדת שלי
הוא העלה אותי על המשאית של המשטרה שכולם
יראו אותי. אימא נבהלה שהשוטר לקח אותי והחלה לבכות. השוטר הרגיע את אימא שלי ואמר לה תרגיע
עוד מעט נחזיר לך את טיטי המתוקה בזכות התחפושת היפה זכיתי בתלושי מזון ובכול מיני
ממתקים.
כיום , אני משתתפת ב"פרויקט הקשר הרב דורי " בבית ספר הבילויים עם נכדי שחר
וכותבת את זיכרונות ילדותי.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה