אין מלים... או שדוקא יש הרבה מה לאמר...
פגשתי אותם בתחילת אוקטובר, בכניסה לביה"ס "צוקים" שבשוהם. הם עמדו סקפטים ליד דלת
המובילה לתוך מבואת הכניסה לביה"ס ושאלו שאלות את קבוצת הבנות שעמדו לידם . הם שאלו מה
מטרת הפרוייקט , מה בכלל הם עומדים לעשות ולמה כל כך חשוב שהם יגיעו לביה"ס פעם בשבוע.
קבוצה של אנשים מבוגרים שכל אחד עומד עם נכדו או נכדתו . כל אחד לעצמו.
ראיתי את הסבתות שבאות עם צלחת של קובה, סמבוסק או קופסה עם קציצות והריחות... כמו ריח
של תבשילי יום שישי בבית חמותי העירקית. פגשתי אותם שוב הערב.
לבושים במיטב הבגדים. יחד עם כל בני המשפחה והפעם על פני כולם חיוך רחב. הם שוב הגיעו עם
הסלים והביאו את מיטב התבשילים. הפעם הם חייכו האחד לשני. התחבקו, הציגו את בני המשפחה
זו למשחתו של האחר. שמרו מקום זה לזה וזו לזו. הערב ראיתי קבוצה של אנשים שמחים!.
את פני קיבלה בחיוך ויוי סלומון המדהימה. ויוי מנצחת , בהצלחה רבה
ועם המון רגישות, על הפרוייקט בבית ספרה זו השנה השלישית .
לצידה עמדה טללית שאול פולק שעוזרת לויוי בצד הטכני.
ואין לי ספק שכל זה לא היה קורה לולא תמיכתה ועידודה ללא סייג של מנהלת ביה"ס ,ישראלה דיק-שטרול . לויוי ,טללית וישראלה יש עזרה של אחת מ"בוגרות" המחזור הראשון
של הפרויקט בביה"ס – סבתא שמחה המקסימה שעוזרת לכל מי
שמעט מתקשה. עוברת מאחד לאחת ואת עזרתה מציעה. על כך
העניקו לה הערב תעודת הערכה וסבתא שמחה- תבוא עליך הברכה!
ביחד הן צוות מנצח!
אין מלים... או שדוקא יש הרבה מה לאמר...
המצגות הוצגו , הסבים והסבתות ספרו דברו, הודו, בכו... היה מאוד מרגש.
לא פעם ולא פעמיים מחו הצופים דמעה מאיזו ברכה או ממצגת מרגשת מהעבר.
סבתא זמירה אמרה: "ביצענו באהבה את כל המשימות, נותרנו בפה עם טעם של עוד ועוד.
אך יצאנו עם ערך שורשי ואיתן, בהידוק הקשר על נכדנו יונתן."
וסבתא חיה כתבה ואמרה כי ספור הוריה הם נר לרגליה. לבחור בחיים ולצפות לעתיד טוב יותר.
חוויתי אובדן קשה מנשוא, מצאתי כוחות להתמודד כי הרי החיים יפים ויש בשביל מה ובשביל מי לחיות".
וסבתא אחרת קמה ואמרה כי הם יצאו ביחד למסע והנכדה היתה
הקטר שהוביל את הרכבת והם שמחים כי הצטרפו למסע...
במהלך המפגשים כל סבתא או סבא הביאו מתכון שאהוב על
הנכדים במיוחד במשפחה. ויוי וטללית הכינו לכל המשתתפים מתנה:
חוברת מתכונים אבל לא רק... כל משפחה צרפה פתגם חשוב
שעובר בירושה וכן כתבו על מנהיג שעבורם הינו דמות מופת.
פגשתי אותם בתחילת אוקטובר.. נפרדתי מהם הערב . הם נגשו להגיד תודה ואני רוצה להגיד להם תודה על כי לקחו חלק בפרוייקט מדהים זה ותרמו לדור הצעיר כל כך הרבה מהידע והספורים, המתכונים, הפתגמים , דמויות מופת ..ערכים... ערכים... ערכים... תודה לכן תמי ועופרה על כי אפשרתן לי להיות חלק מפרוייקט מדהים זה!
נועה שביט חיו מדריכה במחוז מרכז.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה