"מחשב לכל תלמיד", "מחשב לכל מורה" יום אחד זה בוודאי יִקרה...
אבל בינתיים, הוכיחה קבוצה מובחרת וראויה לכל שבחים שאפשר ללהטט וללמוד להפעיל מחשב, גם כשאין כמעט מכשירים.
הרב מתניה' הדריך והכשיר בנועם וחכמה את התלמידות-מדריכות
כך שתוכלנה ללמד את מתנדבות בית הספר המסורות.
במפגשיהן,
נאלצו לנדוד ברחבי בית הספר, בין פינות עבודה קטנות
ולמדו להפעיל מחשב, אך בעיקר, למדו להקשיב זו לזאת.
ולא
נעדרה אף אחת כיוון ש"לא הרגישה טוב"
כי התרופה הכי טובה היא "להיות במקום שללב קרוב".
וגם סבתא ששברה יד, או עברה טיפול שיניים כואב
הגיעה למרות הכול והפלא ופלא – לשעה קלה הכאב היה חולף.
וכדי לשמור על הבריאות, הוחלט פה אחד -
ממשיכים גם בשנה הבאה, ומרחיבים את המעגל עוד קצת
ולסיכום, ואמרו הבנות, בנות דור ה"היה כיף",
ו"סבבה" ודי,
שהן מרגישות שלמדו הרבה, עד בלי די...
הן שיפרו כישורי עבודה ולמידה ולמדו להיות קשובות לקשיים של אחר,
וכמה קשה היה לעולים ארצה בעבר, שהחליטו להשתקע בארצנו, ולא לוותר
ועכשיו, כאשר הן עוזבות את בית הספר בסוף כיתה וו,
הן לוקחות איתן ידע זה, לעולם הרחב.
יישר כוח למנהל בית הספר, הרב יוסי אופנהיימר, המנהיג בעל החזון, שאצלו נתינה הדדית
היא ערך
לשרה יועצת ולמחנכת הכיתה של הבנות שסייעו ותמכו לאורך כל הדרך
ולרב מתניה' וינברגר, שהיה הלב, המוח והלהטוטן מאחורי כל העניין, שפעל מכל הלב, וגילה ידע ותושיה ותודה גם לאשה שאתו, חיה'.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה