عمل حركة انيميشن في عارضة جوجل سلايدز

من عدد صحيح او عدد مختلط الى كسر

הדלקת נרות חנוכה בחיק המשפחה- בבית התלמידות עם ניצול השואה קרול ובתו

התלמידות נועה ובר, תלמידות כיתה י"א, משתתפות בתכנית הקשר הרב דורי בבית ספר אורט גבעת רם, המתקיימת בשילוב עם תכנית "מחוברים" של עיריית ירושלים, לניצולי שואה. הן בקשר אישי זו השנה השנייה עם קרול רגנשטריף. הקשר כולל ביקורים בביתו, שיחות טלפון, תיעוד סיפור חייו במאגר הסיפורים בתשע"ט ועוד. 

נועה ובר יצרו במהלך השנים קשרים אישיים קרובים עם קרול ועם בתו מירי. 
בקשרים אלו מעורבים כל בני המשפחה שלהן, ולפיכך בחג החנוכה האחרון, עוד לפני שהבנו שיש צורך בבידוד/ במיגון מפני מגיפת הקורונה, הזמינו נועה ובר ובני משפחתיהן אליהן הביתה את קרול ואת בתו מירי להדלקת נר שלישי של חנוכה בחיק המשפחה.

קרול מתכבד בהדלקת נר שלישי של חנוכה.תמנה משפחתית חמה ואוהבת

ממשיכים לחגוג סביב שולחן מלא תקרובת

 ובבית הפרטי- קרול ובתו ממשיכים לחגוג את חג החנוכה, בהדלקת נר שמיני על אדן החלון ובשירת שירי חנוכה.

קישור לסיפור חייו של קרול, כפי שתיעדו נועה ובר בתשע"ט

ביקור בית בזמן קורונה

בתקופת הבידוד של וירוס הקורונה (מאי 2020), מצאה לנכון יעל לוי, המורה המובילה של תכנית הקשר הרב דורי בקשת תלפ"ז, ירושלים- מנח"י, להתפנות מעיסוקיה הרבים ולעשות ביקור בית אצל אחת המבוגרות היותר מבודדות בקבוצה- אלנה דובנוב.

אלנה שמחה מאוד לביקור, ארחה את יעל ברוחב לב, ואף פתחה את אלבום התמונות האישי שלה, וסיפרה ליעל על היקרים לה ביותר, שכבר אינם, ואלה שעדיין איתנו, אבל רחוקים.

כמה חשובה הרגישות וההתחשבות הזו בצרכי המבוגר היחיד, ולקיחת הסיכון המחושב, במטרה חשובה עוד יותר- הוצאת המבוגר מבדידותו. יישר כח יעל.

מסיבת סיום בפארק, קשת תלפ"ז ירושלים, מנח"י

אז איך מסכמים שנה נפלאה, שמחצית ממנה הייתה במתכונת של מפגשים חברתיים כלליים וגם אישיים בחדר המדעים בבית הספר, ומחציתה השנייה הייתה שונה לחלוטין- וירטואלית לחלוטין, תחת איום הקורונה והבידוד שנכפה על כולנו (במיוחד על המבוגריים).

יעל לוי, המורה המובילה, החליטה לעשות מסיבת סיום בפארק המוצל שמחוץ לשערי בית הספר. התכנסנו במקום הפסטורלי והירוק, תחת צל העצים ומסביבנו דשא ופרחים, אבל שמרנו על מרחק זה מזה, דיברנו תוך כיסוי הפנים מסיכות,

אבל מעבר לזה, היה מפגש מאוד מרגש ומלא תוכן:

המנהלת רוחמה תמיר נשאה דברי סיכום לתכנית שהיא נתנה לה בית בבית ספרה, זו השנה הראשונה. היא הביעה הערכה רבה לתכנית, לערכים שהיא מקנה לתלמידים ותרומתה למבוגרים, כולל אנשי הצוות המעורבים. היא סיכמה את דבריה במחוייבות להמשיך בתכנית הערכית הזו גם בשנים הבאות.

המורה המובילה- יעל לוי אמרה מילות סיכום מרגשות, כשגם היא מביעה מחוייבות להמשיך.
גם לי כמדריכה (עפרה קידר-ויסמן) ניתנה הבמה. בשם המבוגרים ברך אליעזר צוריאל ותיבל את דבריו במלים מהמקורות העבריים, וגם התלמידים הכינו מילות פרידה.

במסיבה נכחה גם שרי פורת, מנהלת שלוחת ארנוננה הצעירה ורכזת תחום הגיל השלישי- שעזרה לנו בגיוס המבוגרים לתכנית, וגם ליוותה אותה בהתלהבות לאורך השנה.

שיחקנו במשחק רגשות ומחשבות, ובעקבותיו כל אחד מהמשתתפים סיכם במשפט- שניים את חוויותיו מהתכנית. הילדים הביעו צער על כך שלא יוכלו להמשיך בשנה הבאה בתכנית, כי הם עוברים לחטיבת הביניים, והמבוגרים הצטערו על הפרידה, אבל כולם הבטיחו אחד לשני לשמור על קשר. 

המבוגרים קיבלו מתנה אישית- תמונה ממוסגרת ובה מונצחים הם והילדים המתעדים את סיפורם באחד מן המפגשים.
גם הילדים קיבלו מתנה אישית- מחברת בכריכה קשה, שבה תיעדו את חוויותיהם לאחר כל מפגש.

שיחה אישית ממוגנת לפרידה

לקראת סיום המסיבה- קראו הילדים והמבוגרים קטע מכל אחד מסיפורי חיים שכבר הספיקו לעלות למאגר. בינתיים הועלו כל יתר סיפורי החיים למאגר האינטרנטי.

זכינו בקבוצה נפלאה, מגוונת ומרתקת בסיפורי החיים שלה, קבוצה של תלמידים איכותיים ומחוייבים, וכמובן מורה נפלאה שהובילה את התכנית ברגישות ותוך השקעה גדולה של מחשבה, מאמצים, מיומנות ואהבה.

היה קשה להיפרד, אבל ממשיכים בתקשורת בקבוצת הווטסאפ, תקשורת אישית, ומחכים להמשך בתשפ"א.

תמונת מחזור תש"פ, הקשר הרב דורי, קשת תלפ"ז

עצוב? שמח! בטוח מרגש ! סיומה של שנה משונה במבועים

סוף שנה, עוד יומיים מסיימים תלמידי שכבה ה בביה"ס מבועים, את  שנת הלימודים ששובשה בגין מגפת הקורונה.

קבוצת התלמידים בהובלתה של לורין, הגיעה בתחילת השנה לפעילות בבית הקשיש, הצמוד לביה"ס, במבועים.

כך התחיל המפגש הראשון

 

בהמשך התקיימו מפגשים מרגשים של התלמידים עם חברי בית הקשיש, כשבכל מפגש התקיימה פעילות בנושא אחר שקידמה את תיעוד סיפור חייהם של הוותיקים, והועמק הקשר בין התלמידים לחבריהם הוותיקים. 

ואז... אחרי המפגש המשמח לקראת פורים, הגיעה הקורונה ובאחת נסגר ביה"ס, וגם בית הקשיש וכולם נשארו בבית.

הגיע הזמן לסיים את השנה, לורין קיבצה את התמונות ממפגשי הפעילות המשותפת לסרטון, שנשלח אל הוותיקים ואל בני משפחותיהם, כדי שיוכלו לצפות בסיכום זה של השנה.

התלמידים ביקשו להגיע לבית הקשיש, להיפרד מחבריהם הוותיקים,. אך אין אפשרות להיכנס אל הבית פנימה. מאיה המנהלת את הבית ולורין המורה, הגיעו להסכמה לקיים את המפגש משני עברי הגדר.

בשעה היעודה, הגיעו התלמידים, נשארו מחוץ לגדר הבית (במגרש החניה) והוחברים הוותיקים יצאו אל החצר, מצדה השני של הגדר. כך התקיים מפגש הסיום של תכנית הקשר הרב-דורי לשנת תש"ף במבועים..

ההתרגשות הייתה רבה, כשכולם במסכות. כל תלמיד כיבד את חברו הוותיק בברכה אישית, בצירוף פרח ותעודת הוקרה על השתתפותו בתוכנית.  חיבוק של קורונה מעבר לגדר וכמה מילים.

הוותיקים שמחו מאד על ה"ביקור" הלא-שגרתי הזה, ובקשו להמשיך גם בשנה הבאה, בתקווה שניתן יהיה לקיים מפגשים שלא משני עברי הגדר. וגם התלמידים הבטיחו לשמור על קשר גם בהמשך.

תודה ללורין, המורה המסורה, שלמרות כל הקשיים, המשיכה בהתמדה לדאוג לקיים את הקשר ואת סגירת המעגל, באופן משמעותי.

ותודה גם למאיה, מנהלת הבית, על שיתוף הפעולה לאורך השנה וגם בתנאים הבעייתים, של הקורונה.

מסיימים בתקווה לקראת השנה הבאה!

אספה וערכה - עירית על פרי, רכזת מחוז דרום

תערוכת סיפורים, בן צבי רחובות

תלמידי כיתות ה' המשתתפים בתוכנית הקשר הרב דורי בבית ספר ״בן צבי״ ברחובות מציגים בתערוכה בכניסה לבית הספר את תוצרי הלמידה שהכינו עם הסבים והסבתות במהלך המפגשים בבית הספר.
התוצרים נערכו בפלקטים שבהם שובצו הסיפורים של המבוגרים ושולבו תמונות מילדותם של המבוגרים ותמונות עדכניות של המבוגרים עם הילדים שעבדו איתם.
תלמידי בית הספר מכיתות ד-ו יצאו לתערוכה, עיינו בפלקטים, גילו עניין רב וכתבו היגדים על דברים משמעותיים שלמדו בעקבות הסיור בתערוכה.

הפתעה!!!! יום הולדת 70 לאריה עמדי. משתתף בקשר הרב דורי . תיכון הימלפרב ירושלים

רק שבועיים לפני , נודע באופן אקראי לאלחי אזולאי, (התלמיד שמלווה את אריה עמדי בתוכנית הקשר הרב דורי) שביום כג' טבת תש"ף יחול יום הולדתו ה 70 של אריה. מדהים היה לראות שמן השמיים תאריך זה חל ביום שני , היום הקבוע בשבוע בו התוכנית מתקיימת בבית הספר.  אלחי, לא רצה לפספס הזדמנות נדירה זו. הוא פנה לרבקה המורה המלווה והדיע לה , אנחנו נארגן יומולדת לאריה. אריה נוח עמדי, אלמן שלא זכה לילדים. אנחנו נהיה הילדים שלו. כך סיכם אלחי, את החלטתו.

חוזרים לקשר, קצת אחרת - נחלים במרחבים

הבנות בביה"ס נחלים שהשתתפו בתכנית הקשר הרב-דורי עם החברים הוותיקים במרכז היום במרחבים, לא יכלו להיפגש עם החברים הוותיקים מאז פורים, עם היסגרו של המרכז.

הוותיקים נשארו מבודדים בביתם במושבים שבסביבה ובאין אפשרויות טכנולוגיות, לא ניתן היה ליצור קשר בנם לבין הבנות.

עם שובן של הבנות ללמידה בביה"ס, הכינו הבנות ברכות מאויירות לחברות/ים הוותיקים, כל אחת לקשיש עמו פעלה עד "הקןרונה".

מרבית הברכות הועברו למנהלת המרכז, קוינה, וחולקו לחברות/ים הוותיקים שהתרגשו מאד לקבל את הברכות.

שילת, שהחברה הוותיקה עמה פעלה, מתגוררת במושב, בו היא גרה, התעקשה שהיא רוצה להביא את הברכה בעצמה. גייסה את אימה והגיעה לביתה של החברה הוותיקה ושתיהן התרגשו מן המפגש:

"רחל ממש שמחה לפגוש את שילת, ושילת הייתה בעננים שרחל זכרה אותה ואת שמה"

תודה לבנות ולמורה אילנית !