אתמול בקרתי בתיכון אורט טכנולוגי לעוד מפגש - והפעם "גלגולו של חפץ".
את המפגש פתחה איריס מכלוף, המורה המובילה. איריס הציגה שמלת כלולות של אמה מכורדיסטן ששמורה אצלה לפחות 70 שנה. איריס מתארת איך אביה חיזר אחרי אימה זמן רב. אביה שהיה צעיר מאמה בכמה שנים התעקש, למרות פערי הגיל, ולמרות שזה לא היה מקובל שחתן צעיר מהכלה, הם נשאו. השמלה שימשה את איריס אחיותיה ואפילו הבת שלה, כשמלת מלכת אסתר בפורים. עוד הביאה איריס מגש נחושת גדול שימש לטקס החינה - במרכז הניחו זר נבטי חיטה ומסביב עוגיות מיוחדות שנאפו לטקס. בחתונת הבת של איריס המגש היה חלק מטקס החינה. בהמשך, תלמידי הכיתה קראו כמה קטעי קריאה על החפצים ומשמעותם בתרבות המשפחתית.
וכעת לוותיקות המועדון - יהודית הציגה תמונת חתונה של הוריה שהייתה ממוסגרת עם מסגרת עץ מיוחדת. לתמונה מלווה מכתב שכתבה אמה שלה,וכהקדישה את התמונה להורי (לסבתא וסבא של יהודית).
לובה שעלתה מאוזבקיסטן הציגה כף ומזלג עשויים כסף טהור שהגיעו עם העלייה לארץ בשנות ה-90. סט הסכום הזה ניתן לה מהסבא של בעלה, והוא משמש את האורחים החשובים בכל חג ושבת. בנוסף הציגה כוסית יין של ליל הסדר גם הוא עשוי כסף טהור שעבר לפחות שלושה דורות.
דליה הביאה, קרקוש, כובע מעוטר בקישוטים מכסף, שהביאה אמא שלה מתימן. דליה קיבלה את בגדי הנשים מתימן מאמה, כיוון שידעה שהיא תשמור על הבגדים, ותעריך את חשיבותם.
חנה הביאה את תמונת החתונה שלה ושל בעלה. וסיפרה על זיכרונותיה מחתונתם.
יפה קיבלה טבעות זהב מאימה מפרס - על אחת חרוטה האות ש - האות הראשונה של השם שושנה - שמה של אמה. וליליאן הביאה כמה תכשיטים וסיכות כסף לשיער ירושה מסבתה.
הסיפור המרגש ביותר היה הסיפור על הבית של הבן שנשרף כולו באסון כרמל, ומה שנותר ממנו הם פריטי קודש - חנוכיה וכוס קידוש. כמו תמיד המפגשים האלה מעוררים התפעלות והתרגשות. החפצים - על אף התיישנותם - מחברים את כולנו לעבר המשפחתי שלנו.
יישר כוח לאיריס שמובילה את המפגשים בהרבה תשומת לב ואהבה.
את המפגש פתחה איריס מכלוף, המורה המובילה. איריס הציגה שמלת כלולות של אמה מכורדיסטן ששמורה אצלה לפחות 70 שנה. איריס מתארת איך אביה חיזר אחרי אימה זמן רב. אביה שהיה צעיר מאמה בכמה שנים התעקש, למרות פערי הגיל, ולמרות שזה לא היה מקובל שחתן צעיר מהכלה, הם נשאו. השמלה שימשה את איריס אחיותיה ואפילו הבת שלה, כשמלת מלכת אסתר בפורים. עוד הביאה איריס מגש נחושת גדול שימש לטקס החינה - במרכז הניחו זר נבטי חיטה ומסביב עוגיות מיוחדות שנאפו לטקס. בחתונת הבת של איריס המגש היה חלק מטקס החינה. בהמשך, תלמידי הכיתה קראו כמה קטעי קריאה על החפצים ומשמעותם בתרבות המשפחתית.
וכעת לוותיקות המועדון - יהודית הציגה תמונת חתונה של הוריה שהייתה ממוסגרת עם מסגרת עץ מיוחדת. לתמונה מלווה מכתב שכתבה אמה שלה,וכהקדישה את התמונה להורי (לסבתא וסבא של יהודית).
לובה שעלתה מאוזבקיסטן הציגה כף ומזלג עשויים כסף טהור שהגיעו עם העלייה לארץ בשנות ה-90. סט הסכום הזה ניתן לה מהסבא של בעלה, והוא משמש את האורחים החשובים בכל חג ושבת. בנוסף הציגה כוסית יין של ליל הסדר גם הוא עשוי כסף טהור שעבר לפחות שלושה דורות.
דליה הביאה, קרקוש, כובע מעוטר בקישוטים מכסף, שהביאה אמא שלה מתימן. דליה קיבלה את בגדי הנשים מתימן מאמה, כיוון שידעה שהיא תשמור על הבגדים, ותעריך את חשיבותם.
חנה הביאה את תמונת החתונה שלה ושל בעלה. וסיפרה על זיכרונותיה מחתונתם.
יפה קיבלה טבעות זהב מאימה מפרס - על אחת חרוטה האות ש - האות הראשונה של השם שושנה - שמה של אמה. וליליאן הביאה כמה תכשיטים וסיכות כסף לשיער ירושה מסבתה.
הסיפור המרגש ביותר היה הסיפור על הבית של הבן שנשרף כולו באסון כרמל, ומה שנותר ממנו הם פריטי קודש - חנוכיה וכוס קידוש. כמו תמיד המפגשים האלה מעוררים התפעלות והתרגשות. החפצים - על אף התיישנותם - מחברים את כולנו לעבר המשפחתי שלנו.
יישר כוח לאיריס שמובילה את המפגשים בהרבה תשומת לב ואהבה.
רשומות
