בי"ס המשתלה נערך לטקס יום השואה.
במסגרת הטקס הוירטואלי שקיימה מילי גדות עם כיתתה עבור תלמידי כל בית הספר, קראו התלמידים קטעי קריאה, רקדו ושרו. שולבו בטקס קטעי יומן של ילדים בשואה.
סבתא רחל רבתא רחל מרמלשטיין, סבתם של טל רוני ואביב שחם מסרה את עדותה
\הטקס במלואו
יום הזיכרון ויום העצמאות ה- 73 למדינה ישראל
מדינת ישראל חוגגת השנה 73 שנים מיום הקמתה.
דווקא בתקופה בה אנו חווים קיטוב, שיח מפלג וריחוק חברתי חשוב לשמור על ערבות הדדית ולשאוף לחיבורים. חשוב להתחזק, ולשמור על עצמנו. ההיסטוריה של המדינה לאורך שנותיה מלווה במלחמות ואובדן אותם נזכור ביום הזיכרון.אכן המחיר יקר אולם כפי שנאמר "במותם ציוו לנו את החיים".
בבית ספר "נגבה" ראשון לציון בניהולה של הגב' ניצה ווינסטון ובהובלתה של שרון אדם, מתקיימת התכנית זאת השנה השנייה. עם סבים וסבתות ומתנדבים ממועדון גיל הזהב בניהולה של הגב' זהבה יעקובי. בית הספר לא ויתר על התכנית למרות שנת הקורונה. התכנית פעלה באופן היברידי, המורה הנחתה את התלמידים מרחוק, התלמידים נפגשו מרחוק ומקרוב עם המבוגרים. משחזרו לבתי הספר הנחיית התלמידים נעשית מקרוב בכתה.
השבוע התקיימו שני מפגשים וירטואליים אקטיביים במוזיאון אנו, מוזיאון העם היהודי ANU.
המפגשים התקיימו בכיתה ה-2 וה-3, ליבת מבית התפוצות הנחתה את המפגש בצורה מאד יפה, מרגשת ואינטראקטיבית.
היה סרטון שבו טיילנו יחד במוזיאון. תוך כדי הפנתה ליבת שאלות למשתתפים המבוגרים ולצעירים.
הייתה פעילות של עיצוב לוגו משפחתי בו הסבתא והנכדה היו צריכות לבחור סמל וערך שמתאים למשפחה שלהן.
את הלוגו המשפחתי יעצבו בהמשך כל הילדים והמבוגרים.
השתתפו בפעילות בזום: מצד אחד סבים וסבתות של התלמידים שלנו ומצד שני ישבנו כולנו בכיתה מול מסך גדול, מחשב וטלפון נייד פתוחים על הזום.
לאה אספיס רכזת מחוזית תמכה, עזרה ותרגמה מרוסית את סבתא של טאיה.
המחנכות מיכלי וקארין שהיו אחראיות על הסאונד...
שרון אדם רכזת התכנית עברה עם המצלמה קרוב קרוב לכל ילד שרצה לדבר וכך ראו את פניו ושמעו את דבריו באופן ברור.
שרון הוסיפה בסיום: ״זה כלל לא מובן מאליו, שבשנת קורונה, בה לא נפגשנו כלל, הצלחנו ליצור ולגבש את התכנית! לגייס 40 סבים וסבות!!!! שנכנסו לתהליך כתיבת הסיפורים שלהם ולתפקד על כל התהליך בשלט רחוק.
מפגש מרגש ומיוחד של קבוצת הסבים והסבות של ביה"ס חופים, התקיים בזום, ביום רביעי לפנה"צ, ערב יום הזכרון לשואה ולגבורה.
מטרת המפגש שיוחד לסבים ולסבות בלבד (ללא הנכדים), הייתה לעודד את השלמת תיעוד הסיפורים. מפגש בו ניתנה לוותיקים האפשרות להעלות שאלות, להציג קשיים, פתרונות ורעיונות בהקשר לתיעוד הסיפור עם הנכדים.
המפגש נפתח בעדכון של ליאת, המובילה את הקבוצה, לגבי מצב הפעילות שלה עם תלמידי כיתתה בתקופה זו, של שלהי קורונה? מסתבר שתלמידי הכיתה אכן מגיעים לביה"ס בכל יום, אך עדיין פועלים בשתי קפסולות כשליאת עוברת בין שתי הקפסולות. תהליך הפעילות בתכנית נמשך, עם התלמידים במפגש שבועי קבוע, בו ליאת מעבדת עם התלמידים את הסיפורים, אותם תיעדו עם סבא/סבתא.
ליאת ציינה שמספר סיפורים כבר כמעט מוכנים. היו מספר שאלות לגבי דרך כתיבת הסיפור, מה יש לכלול בסיפור? היה מי שציין שהנכדה בקשה שיספרו על הילדות ורצה לדעת אם אכן זו הכוונה.
ליאת פנתה אל אחת הסבות, שסיפורה מוכן, ובקשה שתשתף את האחרים בכתיבת הסיפור שלה.
הסבתא ספרה שהתלבטה, בעקבות בקשת הנכדה לספר על הילדות, אם להסתפק בכך? איך לכתוב את הסיפור, לספר לנכדה ואז לכתוב? לכתוב ואז להעביר לנכדה ויחד איתה להחליט מה ישתלב? בסופו של דבר בחרה לפתוח את מאגר סיפורי המורשת, לדפדף מעט בסיפורים, לקרוא כמה מהם ואז פעלה עפ"י המודל שחוותה. כמה טוב שיש מאגר וסיפורים בו רבים.
הוסיפה הסבתא שבעקבות תיעוד סיפור ילדותה, הבינה רק עכשיו עד כמה הייתה ברת מזל כשזכתה לגדול עם שני זוגות של סבא סבתא, בתקופת הקמת המדינה, לאחר השואה, בה לרב הילדים סביבה לא הייתה סבתא ולא סבא, וחברותיה היו באות ומשתאות שהיא גרה עם סבתא שהיא חלק משמעותי מאד בחייה ובחיי משפחתה. היה לה חשוב מאד להדגיש בפני נכדתה, כדי שתבין את זכותה לסבא וסבתא.
כך עלה נושא השואה, וסבתא אחרת ציינה שהתלבטה אם לספר את סיפורה כילדת הדור השני לניצולי שואה, ולכלול את סיפור הוריה בשואה. כששאלה את הנכדה, זו אמרה שלא צריך. אבל ההתלבטות נותרה. בקבוצת הסבים קיבלה אישור לכך שראוי לשלב את הסיפור בקצרה, מפני שחשוב שהילדים ידעו ויבינו שמעבר לזה שגם סבא וסבתא היו ילדים, הייתה להם ילדות לא פשוטה ובהחלט שונה מזו שלהם, היום.
מסתבר, מתוך השיח בקבוצה שהתכנית אכן משיגה את יעדיה ובמשפחות רבות, בעת סדר הפסח הועלו זכרונות והתקיים שיח משפחתי בעקבות תיעוד הסיפורים.
כך למשל, סיפרה סבתא שבארוחת החג "השתתפה" קערת מרק מיוחדת, שתועדה גם בסיפור וסיפורה סופר בשולחן הסדר. הקערה נארזה היטב והובאה עם מספר חפצים יקרי ערך למשפחה, בעת העליה ארצה מרומניה, כשהעולים לישראל הוגבלו בהוצאת רכושם וחפציהם, כשיצאו מן המדינה, כתנאי להרשאה ליציאתם מן המדינה.
גם הפעם התקיים "והגדת לבנך…" במלוא המשמעות.
ו...עלה גם עניין המוזיאון החדש "אנו", ע"י אחת מן המשתתפות, שספרה בשמחה על כך שנכנסה לאתר והתרשמה מאד. זו הייתה הזדמנות לציין את ייחודו של המוזיאון המחודש ואת האפשרות לסיור בו (במסגרת התו הסגול) ואזכור לגבי המפגש און-ליין המצפה לקבוצה.
המפגש היה חווייתי מאד ומרגש, ושמחתי מאד להשתתף בו, כתחליף למפגשים החיים בימים תקינים של התכנית. בו היה לוותיקים חלק ואפשרות לקיום שיח ביניהם.
ואכן הייתה במפגש גם הנעה להשלמת המשימה ולסיום תיעוד סיפורם עם הנכדים.
תודה לליאת ולמשתתפים במפגש ובתכנית הקשר הרב דורי בביה"ס חופים.
השתתפה, תיעדה וערכה, עירית על פרי
אנחנו בתהליכי חזרה לשגרה ממגיפת הקורונה, וקבוצת תלמידי הקשר מכיתות ו' בבי"ס קשת תלפ"ז, שלומדים בשתי קפסולות, נפגשה זו הפעם הראשונה, פנים אל פנים, עם המורה יעל לוי, שמובילה אותם בזום כבר תקופה. המפגש נערך במרחב של אולם הספורט תוך שמירה על הזהירות הנדרשת.
גם אני, עפרה, המדריכה, הצטרפתי למפגש.
המבוגרים, לצערנו, נאלצו להישאר בבית, כדי לשמור על בטיחות התלמידים שאינם מחוסנים.
מפגש היכרות משמח, אבל רצוף בקשיים טכניים: התלמידים עבדו עם מחשבים ניידים, אשר לעתים היו בהם תקלות וחלק מהתלמידים נאלצו להשתמש בטלפון הנייד, או לשלב בינו לבין המחשב, חיבור האינטרנט תיעתע- התחבר והתנתק, במחשב אחד לא עבדה המצלמה... אבל- עם יצירתיות, גמישות מחשבה, ושיתוף פעולה מדהים של התלמידים האיכותיים שלנו והמבוגרים הסבלניים והצמאים לקשר- המפגש הצליח מאוד!
בתחילה נחשפנו לסיפור זכרון השואה המרגש של לאה בן ארי (אברמוביץ) מתוך מאגר הסיפורים של הקשר הרב דורי.
בהמשך חילקה יעל, בעזרת 2 תלמידות את התלמידים והמבוגרים לחדרים שבהם ראיינו התלמידים את המבוגרים לגבי זכרונות שלהם בעזרת שאלות במצגת ששלחה יעל לתלמידים בקבוצת הווטסאפ:
ריגש אותי במיוחד לשמוע את הזכרון של יחזקאל מ-1947 אותו, לדבריו, הוא רוצה לשכוח: (יחזקאל היה כבן 15 באותו זמן והוא גדל בארץ, מגיל שנה וחצי). לדבריו, כשהתחילו להגיע ניצולי השואה לארץ, יחזקאל מספר: "לא נהגנו כלפיהם יפה- היינו מקניטים אותם שהלכו כצאן לטבח, כי לא ידענו מה קרה עם הנאצים, ושהם, ניצולי השואה, היו בעצם הגיבורים האמיתיים. עד היום זה מאוד מציק לי." יחזקאל עשה אח"כ "תיקון" כשנישא לניצולת שואה בעצמו.
ביום רביעי, ה-7.4.21 נערך מפגש משותף בין שני בתי הספר המשתפים פעולה במסגרת תוכנית הקשר הרב דורי ושותפות ביחד-גליל מערבי. זהו המפגש הראשון בו נפגשו קבוצת הזוגות (סבים/סבתות ונכדים) הישראלית עם קבוצת הזוגות באינדיאנפוליס.
במפגש נכחו נציגי שותפות ביחד בגליל המערבי, צוות תוכנית הקשר הרב דורי, סגל ההוראה המוביל את התוכנית בבית הספר גוונים עין המפרץ והמורה המוביל את התוכנית בביה"ס הסטן אינדיאנפוליס.
במהלך המפגש המשתתפים ערכו ביניהם היכרות ושיתפו בתוצרים שהפיקו עד כה בתוכנית.
המפגש הזה המחיש לנו שוב שכולנו חלק מסיפור העם היהודי, וכי על אף המרחק הפיזי בינינו, ההזדמנות לקירוב לבבות ויצירת חיבורים קיימת תמיד.
תודה על ההשקעה והמסירות הראויות להערכה של כל הנוגעים בדבר. נתראה במפגש הבא!
בית הספר מעלות משולם ברחובות - טקס יום השואה
הטקס בהשתתפות הנכדים והמבוגרים המשתתפים בתכנית הקשר הרב דורי
משתתפי התכנית – צילמו סרטונים של הקראות/דו שיח ואמירת יזכור
הטקס הועבר לכלל ביה״ס בזום.
מרגש מאד!
https://www.youtube.com/watch?v=u4tSe4v2AKU
לפתיחה במסך חדש:
הערב ארחנו מסלון ביתה את חנה שטרנליכט ניצולת שואה במסגרת תכנית מחוברים והקשר הרב דורי.
חנה ילידת פראג צ'כיה, עברה את מאורעות השואה כילדה וכנערה. במפגש סיפרה את קורותיה בתקופת השואה, בעיקר במעבר מהבית החם אל הגטו טרזין, והמחנות אושוויץ ומטהאוזן...
חנה סיפרה ברהיטות, ובתיאורים מדויקים על החוויות הקשות. בחלק השני סיפרה על העלייה והתקומה בארץ. בסוף המפגש ענתה לשאלות המשתתפים, והדגישה כי בזכות האמונה והאופטימיות שלה הצליחה להחזיק מעמד ולשרוד.
במפגש השתתפו תלמידי שכבה י' אורט בוים קריית גת, עוד השתתפו רכזת השכבה, הצוות החינוכי, מנהל חטיבת הביניים, יועצת ביה"ס, מנהלת ביה"ס ורכזת אזור דרום של הקשר הרב דורי.
תודה ליהודית קוראז' על התיאום והחיבור עם חנה מביתה, לכל המשתתפים בערב חשוב זה.
תודה מיוחדת לחנה שטרנליכט על פעילותה בהנחלת זכר השואה לדור הבא.
מזל מלכא מדריכה אזורית
פוסטים
כל התגובות
