ט''ו בשבט בבאפלו המושלגת- סיפורה של יעל לזר מתכנית הקשר הרב דורי, קריית מוצקין.

יעל לזר, אחת המשתתפות בתכנית הקשר הרב דורי אשר מתקיימת במרכז מחשבים לה"בה קריית מוצקין בשיתוף פעולה עם בית ספר ויצמן ומרכז משמעו''ת, משתפת אותנו בסיפור מרגש ומקסים על ט''ו בשבט.

"לפני יותר מ-35 שנה, בינואר בזמן שחייתי בבאפלו ארה"ב, לפני עידן האינטרנט, המחשבים והטלפונים סלולריים, היה דבר שנקרא רדיו בגלים קצרים. כל ערב היית מנסה לתפוס את קול ישראל או את תחנת השידור קול ציון לגולה, אלו תכניות רדיו שהיו משודרות בארץ ומשודרות בחוץ לארץ.

זה היה בערך כמה ימים לפני ט״ו בשבט והצלחתי לקלוט שידור על ההיסטוריה של החג ואיך נהגו חז״ל לחגוג את החג באירוע שנקרא סדר ט״ו בשבט. באותה תכנית תיארו את המאכלים הנהוגים לאכול בסעודה והציעו לסיים את הארוחה בקינוח שכלל 15 פירות. עד אז לא הכרתי את החג בכלל.

התקשרתי לחברים טובים (הוא היה רופא הילדים שלנו ) הזמנתי אותם לעשות ארוחת ערב לכבוד ט״ו בשבט- סדר ט''ו בשבט. להם היו ארבעה ילדים ולנו שלוש בנות. כל המצרכים הדרושים לבישול המאכלים היו לי במקפיא והכנתי את כל האוכל.

כשהם הגיעו ראיתי שהם הגיעו עם שתי שקיות שהיו די כבדות. כשפתחנו את השקיות מה שהציץ מלמעלה היו שני פירות טריים: אננס טרי ואשכול בננות, כל שאר הפירות בסל היו בקופסאות שימורים. חשוב לציין שזאת הייתה תקופת חורף ושלג בחוץ (מטר וחצי, שניים). הייתה לי קערה גדולה לסלט בצורת עציץ, פתחנו את הקופסאות ושמנו את כל השימורים של הפירות בתוך קערה. יצא לנו מעין פאנץ׳ (שהיה טעים מאוד) חתכנו גם את האננס ואת הבננות הטריות.

מאותה שנה החלטנו‏ שכל שנה אנחנו נמשיך לחגוג את ט״ו בשבט באותה צורה ונזמין משפחה נוספת בתנאי שאותה משפחה מתחייבת בשנה שלאחר מכן להזמין משפחה חדשה לעשות את הסדר אצלם בבית עם שתי משפחות חדשות.כך בעצם התחלנו את השרשרת שכולם יחגגו את סדר ט״ו בשבט ויקנחו באותו פאנץ׳ שיצרנו באותו ערב.

מסורת זו שהתחלנו באותה שנה נמשכת עד היום כשבאפלו העיר והפרברים מכוסים בשלג של יותר משני מטר."

יעל מרתקת ומרגשת את הקהל

חג ט״ו בשבט שמח.