יום שני, 4 במאי 2020

בי"ס אלחריזי, תל אביב, קיים מפגש חפץ בזום בתקופת הקורונה

אתי מונוביץ - המורה המובילה מזה שנים בבי"ס אלחריזי, תל אביב, לא ויתרה.
היא הזמינה את משתתפי התכנית למפגש חפץ בזום ZOOM

המפגש נפתח בונטילציה.
אתי הזמינה כל אחד מהמבוגרים ומהילדים לספר על שיגרת ימי הקורונה שלו.









המשתתפים דיברו על הגעגועים ועל הכמיהה אלה לאלה וסיפרו על דרכים מקוריות לשמור על קשר.
סבא אחד סיפר שהיה נוסע לבית ילדיו, עומד למטה מתחת למרפסת ומשוחח אתם. היה לו חשוב לראות אותם בחיים ולא רק בשיחות הווטסאפ.
אחת המבוגרות דיברה על כך שהאדם הוא כמו פלסטלינה. המציאות מעסה אותו לכיוונים חדשים.
הילדים דיברו על כך שהם כן לומדים.

כשדובר על החפצים סיפרה אחת הסבתות אמרה שהחפץ שלה זה הבית. בית גדול שם למדה הנכדה לזחול, יש בו הרבה זכרונות של אהבה.
סבתא אחרת הביאה חנוכיה מעופרת יצוקה (הקבלה לסביבון מעופרת יצוקה) הנכדים מכירים את החנוכיה והרבה סיפורים יש סביבה.
סבא אחר סיפר על פי תמונת אופניים ישנות, סיפור המקשר בין התמונה לפרי הגויאבות שגידלו, כעצי פרי אחרים, בתקופת הצנע לצורך מאכל. כל זה היה כשהסבא היה בערך בגילו של הנכד אותו הוא מלווה בתכנית.
סבתא אחרת סיפרה על מסמכים מתקופת מלחמת העולם השנייה.
ועוד סבתא סיפרה על כוסות יין צבעוניןת שהיו של הסבא שלה ועברו בין בני המשפחה לאורך הדורות.

אתי צרפה לקבוצת הווטסאפ קובץ מצגת וכל זוג התבקש למלא אותו.

המצגת כולה אוספת פרטים על החפץ, השימושים, סיפור מיוחד סביב החפץ..

אתי בררה עם המשתתפים וחלקם הגדול היביע רצון לתעד את הסיפור האישי שלהם. 
התיעוד יעשה במפגשים הבאים.
אחד הסבים שלח לאחר המפגש הודעה בווטסאפ הקבוצתי וסיפר

אין תגובות: