נר ראשון עם אינסיו שטיינהרדט בגני תקוה

נר ראשון השנה - 2018 - תשע''ט, הדלקתי בחברה אינטימית נעימה ומעניינת.

אילן קליין, שהוא בוגר תכנית "הקשר הרב דורי" וממשתתפי כיתת הוותיקים בתיכון מית''ר, בגני תקוה, אימץ את אינסיו שטיינהרדט, אותו הכיר במסגרת התנדבות אחרת בביטוח הלאומי.

סיפורו של אינסיו שטינהרדט יעלה למאגר הסיפורים באדיבותם של אילן קליין המקליט את סיפוריו, ושחר פרידמן מכיתה יב' בתיכון מיתר שתעלה אותם על הכתב.

 אילן קליין, אביטל קליין ואינסיו שטיינהרדט.

אינסיו – יליד פורטוגל בקי מאוד בכל מה שחוותה הקהילה היהודית בפורטוגל.

להדלקת הנר, אירחו אינסיו שטיננהרט ושרונה המטפלת – בחורה מסורה שלקחה על עצמה לעזור לאינסיו, את אילן קליין, אשתו אביטל ואותי – ליאורה כהן.

אינסיו פתח והסביר שהוא עומד לקרוא את הברכה ממחזור שכתוב בכתב יד.

את המחזור מצא בחנות ספרים משומשים ומי שכתב אותו בשנת 1876, כתב אותו למען הבן שלו כדי שיהיה לו עותק.

 דפי המחזור העתיק

אינסיו ברך על הנרות, שרנו שירי חנוכה וישבנו לשמוע סיפורים מפיו של אינסיו.

אינסיו סיפר על אביו שהיה שען בפורטוגל והראה לנו שעון גדול מעץ שהורכב בידי אביו.

השעון שהרכיב אביו של אינסיו

עוד, סיפר על מנהגי הקהילה שהתקיימו בהסתר בתקופת האנוסים, אך המשיכו בגלל המסורת להתקיים בהסתר גם כשכבר ניתן היה לחשוף את המנהגים ואת יהדות בני הקהילה. 

למדתי ש- 80% מאזרחי פורטוגל הם בעלי דם עם רקע יהודי כלשהו.

ראינו אלבום תמונות נדיר שהופק בצרפת, ושמענו על אוסף בן 1000 תצלומים שצילם צלם  איתו אינסיו הסתובב בקהילות בפורטוגל. זהו אוסף חסוי שלא ניתן לפרסמו בגלל חוזה חיסיון שבני הקהילה החוששים, החתימו את הצלם.

זכיתי להכיר אדם מיוחד, לשמוע סיפורים מקהילה שידעתי עליה פחות ולהיות בחברת אנשים חמים ומעניינים.