יום ראשון, 12 בנובמבר 2017

לראשונה באמי"ת קנדי בעכו, נפתחה תכנית "הקשר הרב דורי, מזקנים אתבונן"



התכנית, אשר מרכזת אותה מאירה לחיאני, רכזת החנוך החברתי של ביה"ס, נפתחה בדבריה של שרית בן שלוש מנהלת האולפנית:
*"והיה כמובן המורה לעברית. הוא נתן לנו לכתוב חיבור "מה אני רוצה להיות שאהיה גדול". אני ישבתי וחשבתי והתעצבנתי. לא ידעתי מה לכתוב. אחר-כך כתבתי וכתבתי כאילו אחז אותי בולמוס. אני רוצה להיות גם עם שורשים, גם עם כנפיים, כתבתי. למה חייב אדם לוותר על השורשים, אם ליבו חפץ בכנפיים? (כתבתי שלושה סימני שאלה, אחר כך מחקתי שניים). השורשים מפסידים כל כך הרבה, כשהם תקועים באדמה ואינם יכולים לרחף ולראות את נופו האדיר של העץ שהם חלק ממנו ואת היער הגדול שהעץ כולו הוא חלק ממנו. והציפורים שעל העץ, שזכו ויש להן כנפיים, חסרות הן את האחיזה בקרקע. קניהן תלויים בחסדיה של רוח סערה ובחוסנו של העץ, שבסתר ענפיו הן חוסות. על כן, סיימתי, כשאהיה גדול אני רוצה להיות אדם עם שורשים וכנפיים" (אמנון שמוש ))

שרית הוסיפה ואמרה: גם אנחנו באולפנית אמי"ת עכו מאמינים שיש להעמיק בשורשים ולפרוש כנפיים ולשם כך התחלנו בפגישה מרגשת של אמהות ובנות, סבים וסבתות על מנת להתחיל וללמוד מאין באנו ולאן פנינו מועדות . הערב היה יריית הפתיחה לתהליך של מפגש אמיתי, מפגש בין דורי ולפניני מפגשים נוספים ופעילויות משותפות.

במפגש השתתפו, כמובן, גם המחנכות מוריה ויסכה אשר להן חלק חשוב ביותר בהובלת המפגשים. 


במהלך הערב נשמעו גם מספר זכרונות אישיים:אחת האמהות ספרה על אביה אשר בצעירותו הכין יין אך נפטר בגיל צעיר ובבית שמרו על בקבוקי היין לשמחות: בחתונה שלהם קדשו על היין שלו וכן בבריתות של הבנים שנולדו להם אשר אחד מהם ישתתף עם הסבתא בתכנית. אחרת ספרה על אביה שהגיע מתימן והיה מורי – מלמד, אשר עד היום מלמד את הילדים והנערים קריאה בתורה תוך שהוא מקפיד על ניקוד מדויק ועברית תקינה. הם עולים לתורה כבר מגיל תשע  ולא כמו שאר הנערים, רק בגיל בר מצוה. אצל התימנים  "מעלים  בששי": הקריאה בפרשה מחולקת לשבעה חלקים והם מעלים את הקטנים לחלק הששי.)     המנהלת שרית ספרה על האמא של בעלה שנפטרה כשהיה בן שנתיים אבל בכד המיוחד שלה הם משתמשים עד היום במימונה

שלושה דורות









אין תגובות: