תכנית
הקשר הרב דורי - סיפורים לחג פורים
סיפור
ראשון
בילדותי לא הייתה אפשרות לרכוש תחפושות
מוכנות, לכן נאלצנו להכין ולתפור בכוחות עצמינו.
מי שהיו לו ידיים טובות יותר והיה מוכשר
בתחום, בדרך כלל תחפושתו הייתה נאה יותר, אבל הרעיון למה להתחפש והמקוריות היווה משקל
נגד כישרון עבודת הידיים. למשל כשהייתי בכיתה ד' לאימי היה רעיון שאתחפש לציור מודרני.
בנינו מסגרת עץ בגודל הגוף ובתוכה בריסטול ועליו מצויירים קווים וקשקושים צבעוניים.
בידי החזקתי שלט עליו היה כתוב הוציאו אותי מהמוזיאון לאומנות מודרנית. את התמונה תליתי
על הצוואר.
סיפור
שני
הייתי קצת עצובה שלא התחפשתי.
כמו כל הילדים שרוצים דבר מה, בכיתי לאימא שלי וביקשתי
להתחפש גם. בתקופה ההיא לא היו חנויות תחפושות כפי שיש כיום והרבה תחפושות אולתרו.
סיפור
שלישי
סיפורה המקורי של מלכה שליו (שלנגר). תכנית אמירים – בנימינה,
גבעת עדה
אני
זוכרת בשנות ה-60 המצב הכלכלי במדינה היה קשה המצב נקרא "מיתון". באותה שנה
כשהגיע חג הפורים, התלבטתי למה להתחפש.
"בסופו של דבר התחפשתי ל"מיתון". התחפושת הייתה
למעשה שמלה אפורה של אמי ועליה תפרתי טלאים שונים. על כל טלאי כתבתי סוג של מס, לדוגמא:
מס הכנסה, מס רכוש ארנונה ועוד...כשעליתי על הבמה להציג את התחפושת, אמרתי "מרוב
מיסים שמלתי כולה טלאים".
סיפור
רביעי
"החג
הזכור לי ביותר הוא חג פורים. אימא של שיפרה וחנלה הייתה אוספת את כל הילדים ויחד היינו
מחליטים על תחפושת קבוצתית. אחרי שהוחלט למה להתחפש בכל שנה, התחיל מבצע הכנת
התחפושות. כל אחד קיבל תפקיד. החל מאיסוף חומרים כמו בדים, ניירות, מסכות, צבעים וכל
דבר שהיה יכול לעזור בהרכבת התחפושת".
סיפור חמישי
סיפורה
של אופיר יוסף מביה"ס תפוז, פרדסיה
חג פורים
בילדותי בעירק - במשפחתנו מצויה מגילת קלף עתיקה שעוברת
מבן לאב
"חודש
לפני פורים היו באים השכנים והמשפחה. אצל הוריי בחצר היה תנור שבו היו אופים כל מיני
מאפים לחג הפורים. כל אחד היה בא בתורו, גם בשעות היום וגם בשעות הלילה. הילדים היו
מכינים מקרשים, בדים ועוד את דמותו של המן הרשע".
שם סיפור - קישור
|
שם המספר
|
ציטוט - תקציר
|
לאה בר נס מביה"ס נופים, באר
טוביה
|
בילדותי לא הייתה אפשרות לרכוש תחפושות
מוכנות, לכן נאלצנו להכין ולתפור בכוחות עצמינו.
|
|
|
|
אסתר ארגרבלי
הבילויים, רמת גן
|
הייתי קצת עצובה שלא התחפשתי. כמו כל
הילדים שרוצים דבר מה, בכיתי לאימא שלי וביקשתי להתחפש גם. בתקופה ההיא לא היו חנויות
תחפושות כפי שיש כיום והרבה תחפושות אולתרו.
|
מלכה שליו (שלנגר)
אמירים – בנימינה, גבעת עדה
|
"בסופו של דבר התחפשתי ל"מיתון".
התחפושת הייתה למעשה שמלה אפורה של אמי ועליה תפרתי טלאים שונים. על כל טלאי כתבתי
סוג של מס, לדוגמא: מס הכנסה, מס רכוש ארנונה ועוד...כשעליתי על הבמה להציג את התחפושת,
אמרתי "מרוב מיסים שמלתי כולה טלאים".
|
|
|
|
רוחלה שדה (פרטמן) מביה"ס שדות יואב,
גת
|
"החג הזכור לי ביותר הוא חג פורים.
אימא של שיפרה וחנלה הייתה אוספת את כל הילדים ויחד היינו מחליטים על תחפושת קבוצתית.
אחרי שהוחלט למה להתחפש בכל שנה, התחיל מבצע הכנת התחפושות. כל אחד קיבל תפקיד. החל
מאיסוף חומרים כמו בדים, ניירות, מסכות, צבעים וכל דבר שהיה יכול לעזור בהרכבת התחפושת".
|
אופיר יוסף
תפוז - פרדסיה
|
חג פורים בילדות בעירק. חודש לפני פורים היו באים השכנים והמשפחה. אצל הוריי בחצר היה
תנור שבו היו אופים כל מיני מאפים לחג הפורים. כל אחד היה בא בתורו, גם בשעות
היום וגם בשעות הלילה. הילדים היו מכינים מקרשים, בדים ועוד את דמותו של המן
הרשע
|
|
|
|
בית התפוצות
|
מסודר לפי עשורים
|
בברכת חג פורים שמח
תמי גרין
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה