אתמול בצהרי היום, בשערי ביה"ס היובל ביהוד, הצטופפו קבוצת תלמידי כיתות ו' דרוכים ונרגשים. לא, הם לא חיכו לצלצול הגואל לסיום יום הלימודים, הם חיכו לקבל את פניהם של הסבים והסבתות, שהגיעו להתארח במפגש הראשון של תכנית הקשר הרב דורי בבית הספר.
לא פחות נרגשות עמדו המחנכות, וביניהן המורה המובילה קרן גבאי, שקיבלו את פניהם של המבוגרים וערכו הכנות אחרונות עם התלמידים. בפתיחת המפגש בירכה אסתי שפר טיק, מנהלת בית הספר, את התלמידים והמבוגרים, וסיפרה שבית הספר התאהב זה מכבר בתוכנית, והצוות חיפש את ההזדמנות שיתאפשר להפעילה. "אני שמחה מאד שהגעתם, ומעריכה מאד את השתתפותכם. אני בטוחה שתיהנו מהמפגשים ותלמדו להכיר את הסיפורים וליהנות גם מזמן איכות עם הנכדים".
המפגש עמד בסימן חנוכה.
על השולחן עמדו סופגניות חמימות, והילדים נעמדו לברך ברכות מאירות ומחממות:
"חשבנו שיהיה מתאים
להתחיל דווקא בחג המקרין כולו אור – חג החנוכה. זו הזדמנות נהדרת להכיר את האחר
והמיוחד, המאיר בכל אחד מאיתנו. אור הוא סמל לדבר טוב, נעים ומהנה. אור מייצג
חוכמה והשכל, יופי ואהבה. אור הוא האושר, השמחה והחיבה".
ולאחר דברי הברכה המחממים,
מסר כל ילד/ה את הברכה שהכין לסבא ו/או לסבתא.
"בחרנו לכתוב ולציין
באופן אישי את נקודת האור שבכם, המאירה את עולמנו. ובזאת להדגיש עד כמה אנו אוהבים
ומעריכים אתכם. מקווים שנבלה בנעימים יחד וניצור חוויה משותפת שתיזכר לכל
הימים".
בהמשך ערכו כל המשתתפים סבב היכרות, ממנו נגלה טפח משקף של מיזוג הגלויות הישראלי: ירושלמי בין דור רביעי בארץ, סב יליד טורקיה - ציוני שעלה בגיל 9, סבתא ילידת לוב שבילתה את מרבית חייה במגורים במעברה, סבא יליד מרוקו, שעלה לבדו בגיל 14, סבתא בולגריה, שהעמידה דורות של נכדים ישראלים, סבתא פולניה וסבא ייקה, שמעולם לא זכו להכיר את הסבא והסבתא שלהם. "כשהילדים שלי מבקשים ממני לבוא להיות עם הנכדים", סיפר הסב, "אני איני רואה בזה עול או טרחה. זוהי זכות עבורי, אני לא זכיתי כלל שיהיו לי סבא או סבתא".
לאחר ההיכרות וטעימת
סופגניות, נחתם המפגש הראשון בחידון טריויה אינטרנטי (KAHOOT) אודות חנוכה, בו
כיכבו המבוגרים לא פחות מהתלמידים. לבסוףחולקו למשתתפים פולדרים עם התוכניה, לוח
המפגשים ודיסק און קי – כדי שיוכלו לשמור את התיעוד ולאסוף במסודר את הקבצים
והתוצרים.
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה