בי"ס בן-גוריון מציג בגאווה: פרויקט דגל רב דורי בשילוב "שורשים"

לפני כשבעה חודשים, ביום גשום במיוחד בשלהי נובמבר,  לאחר מספר פגישות בהן חקרו, שאלו ושמעו על תכנית הקשר הרב דורי, נפלה החלטה בבי"ס בן גוריון בגבעת שמואל: לשלב בין הפרויקט השכבתי של כיתות ז' – עבודת חקר השורשים, לבין תכנית הקשר הרב דורי. 

המתכון היה פשוט: הילדים יעבדו על פי ההנחיות הקבועות של בניית העבודה, אך מידי חודש יגיעו לבית הספר קבוצת סבים וסבתות, ויקיימו את הראיון ויספרו את הסיפור באופן אישי וקבוצתי, מול הנכד/הנכדה ובשיתוף כלל הקבוצה. המחנכת המוערכת והמעצימה, לילך שבתאי, לקחה על עצמה להוביל את המפגשים ולרקום את הקשר. תמי טל, מנהלת בית הספר, שיתפה בחששותיהן הראשוניים:  "לילך ואני לא ידענו למה לצפות ממפגשים אלה, הרי זו הפעם הראשונה. איך יתקבלו האורחים? האם בכלל יגיעו? איך יגיבו התלמידים? האם יווצר עניין? האם למפגשים בצוותא יהיה ערך נוסף כלשהו למפגשים הפרטניים המתקיימים במסגרת הכנת העבודה?"

וכך היא סיכמה אמש, עם סיומה של השנה: "האווירה הכיתתית הסוערת התמתנה באחת עם בואם של המבוגרים, ורוח חדשה החלה מנשבת בין כתלי הכיתה. הילדים התמסרו בשמחה, אוחזים בסבא או בסבתא בגאווה. יצאו לשעה קלה ממשובת הנעורים שמאפיינת אותם, והפכו לנכדים ונכדות, לאוצר המשפחתי הייחודי, המיוחד והיקר.

קשובים, עדינים, גאים ומכבדים!

ואז החלה שיחה ערה, לעיתים דין ואפילו ויכוח. איזו נחת לשמוע את הדור ההוא דן, מספר משוחח. והילדים מרוכזים, קשובים, מפנים את מקומם להתרחשות לאנשים אחרים. הם היו עדים לשיחה שעוסקת בימים ההם, ימים רחוקים, כאשר סבא וסבתא היו בגילם. סיפורים שקשה להאמין שקשורים לדמויות הנוכחות בחדר. סיפור אחד מתחבר לאחר, ולעוד אחד.. ולאט לאט נרקמת תמונה גדולה יותר, המורכבת מסיפור שנושק לסיפור, וביחד הם מתחילים להישמע כספר היסטוריה, כמו הסיפור הכללי של העם שלנו. התפעמנו אחרי כל מפגש מהסיפורים הבלתי יאומנו, מהקשר שנוצר, ממה שיצא מהתלמידים".

ולילך שבתאי, מחנכת השכבה, הוסיפה: "הכרת עברנו ועבר משפחתנו היא ההבנה של כל ילד לגבי מקומו ומקורותיו; "דע מאין באת ולאן אתה הולך". ניתנה לכם הזדמנות לחוות לתעד ולשמר באמצעות העבודה את הסיפור המשפחתי שלכם, כמזכרת לדורות הבאים. קיבלתם מתנה - לשמוע מפי הדור המבוגר, על התלאות, על הקשיים, על אומץ הלב. על העם השב לארצו ומבסס אחיזתו בארץ ישראל".

 כחודש לאחר פתיחת התכנית הגיע השר אורי אורבך, ז"ל, לביקור, ושמע מהקבוצה על תכניותיה למפגשים ולמידת החקר המשותפת לאורך השנה. ודאי היה נהנה לראות כיצד הבשילו פירות התכנית ומה יפים הם תוצריה. ובאותה רוע גזירה נפרדה הקבוצה במהלך המפגשים גם מאחד הסבים, צבי לומברוזו, ז"ל,  אדם מלא חיוניות, אנרגיה ושמחת חיים. וכך כתב יואב, הנכד, לזכרו: " מאז שהייתי קטן אהבתי לעשות פעילויות אקסטרים עם סבי. סבי היה מאוד משמעותי בחיי והשנה נפטר באופן פתאומי. רציתי לשתף במעט מהחוויות שהיו לנו ביחד; סבי אהב מאוד לעשות ספורט אקסטרים ופעילויות יוצאות דופן, הוא תמיד היה מאוד מקורי ומאוד מצחיק. כל חופש גדול היינו טסים ביחד לאילת ליום אחד מלא פעילויות. היינו טסים בבוקר מוקדם, מגיעים לאילת ומשם מתחילים את היום:  רכיבה על גמלים, פעילויות ימיות, סרטים באיימקס, אכלנו במסעדות וחזרנו בערב בטיסה הביתה. סבי היה הרפתקן, אמיץ, חרוץ, טוב לב, אהב מאוד את משפחתו ואהב לעזור לכולם. תמיד אזכור את החוויות המשותפות שלנו ביחד".

 הטקס שהתקיים בביה"ס בנוכחות מורחבת של התלמידים, הוריהם והסבים והסבתות, סימן את סיומו של המסע המרגש שעברו התלמידים במהלך השנה במסגרת התכנית וחקר השורשים. "עבודת השורשים היתה דרך נהדרת לגלות על המשפחה, על הסיפור שלנו. לראות איך ההיסטוריה של עם ישראל מתלבשת על הסיפור המשפחתי שלי", סיפר אחד המשתתפים. את המסע המחיזו התלמידים למופע היתולי, הממחיש את תחנות חייו של היהודי המהגר, מקיבוץ גלויות שונות, דרך טקס הנישואין, הברית ובר המצווה:

טעימה מן המופע הנפלא

בסיום קיבל כל מבוגר מנכדו / נכדתו ורד אדום ותעודת גמר – לציון השתתפותו בתכנית. וכנהוג באירועים חגיגיים בבי"ס בן-גוריון – ניגשו הנוכחים לשולחנות עמוסים במטעמים שהביאו המשפחות, כל אחת ממיטב המסורת הקולינרית שלה.