יום חמישי, 11 באפריל 2013

חנוכת גינה ציבורית בשיכון ותיקי ההסתדרות שכונת קריית יובל בירושלים מאת: שרה פתאל (בשין)


שמי שרה פתאל ,גרתי  בירושלים מאז היותי בת 9 שנים (בשנת 1952)
בשכונת קריית יובל.
הסיפור מפורסם במאגר סיפורים ארצי בבית התפוצות
 
השם קריית יובל ניתן לשכונה  לכבוד יובלה ה- 50 של הקק''ל.
 בשנותיה הראשונות נקראה השכונה בשם הערבי ''בית מזמיל''. השכונה הוקמה על אדמת קק"ל ממנה חכרו המשתכנים את האדמה לתקופה של 50 שנה. גרתי בשיכון ותיקי ההסתדרות החל משנת 1954, שנבנה על ידי "חברת שיכון עובדים" על אדמת קרן קיימת לישראל החל משנות ה- 50. שיכון זה היה זה אחד מבין שיכונים רבים שנבנו בתקופה זו באזור ובירושלים בכלל.
  חשוב לציין, ש"שיכון": הוא בניה יזומה של בניינים דומים על ידי הממשלה (או גוף ציבורי אחר) באמצעות חברות בנייה ציבוריות, כדי לפתור את הבעיה של מצוקת דיור, שנוצרה עקב העלייה הגדולה לארץ בתקופה זו. השכונה כללה בתים דו- משפחתיים עם שני דיירים ובתים דו קומתיים עם 4 משפחות דיירים. כל דירה סה"כ 45 מ"ר כוללת שנים וחצי חדרים וגינה.
   אני גרתי בבית דו משפחתי. אנחנו חשבנו שזה ארמון ונהנו מאוד במיוחד מהגינה . שתלנו בחצר פרחים ועצי פרי וגדלנו צב ים בדלי בגינה ושני תוכים במרפסת.
   בשנת 1959 קרן קיימת השיגה תרומה להקמת גן ציבורי לא רחוק מביתי.(תחילת רחוב בורוכוב ) גן זה נחנך ב- 12.7.1959.
הגינה כללה עד כמה שזכור לי כמה נדנדות תלויות ונדנדות אחרות, צמחים וכיכר עגולה מכורכר. אני אהבתי מאוד מוסיקה. אמנם רציתי ללמוד פסנתר, אבל הסתפקתי בלימוד חלילית, מאחר ולהורים לא היה מספיק כסף לקניית פסנתר.
חשוב לציין, כי בתקופה זו שנת תשי"ט היה מקובל מאוד שהילדים ילמדו לנגן בחלילית מעץ. הייתי מסורה מאוד לנושא ונסעתי פעמיים בשבוע לקונסרבטוריון העירוני ירושלים ברח' הלל, (בניין ביה"ס "מעלה" בבוקר וקונסרבטוריון אחה"צ) למורה לחלילית, שמחה קבלי,לשיעור קבוצתי והצטיינתי בנגינה. 

בכל הזדמנות ישבתי בבית וניגנתי בעיקר שירים ישראליים משמיעה, ודואטים וקנונים עם חברה.
  הייתה לי אחות צעירה יותר (נחמה ז"ל). אביה של חברתה (ענת פורן) זבולון פורן, עבד בקק"ל בירושלים, שעל אדמתה הוקם הגן והוא היה אחראי על הכנת טקס חנוכתו.
 זבולון פורן  ,ביקש ממני, לארגן כמה ילדים וילדות המנגנים היטב בחלילית ,לנגן יחדיו מספר קטעים בטקס חנוכת הגן. הסכמתי לקחתי את שבעת הילדים אותם אתם רואים בתמונה שלפניכם (מימין לשמאל: בלהה פיאמנטה, עמיקם כהן, נחמה בשין [אחותי ז"ל], מיכל ומאיה, ענת ואסנת פורן [בנותיו של המארגן]) ובמשך כחודש ימים התכנסנו בביתי והתאמנו בהתלהבות ובאחריות. עד כמה  שזכור לי התרגשתי מאוד מהזכות והאחריות שנפלה בחלקי להכין את הטקס. עמדנו במשימה והאורחים האמריקאים משפחת התורם (ששמו נשכח ממני), שעל שם בנם מיכאל נקרא הגן "נווה מיכאל" היו נוכחים במקום ונהנו מאוד. כמובן שגם הורינו (של כל הילדים המנגנים) הגיעו לטקס ורוו נחת מילדיהם המנגנים.
  הגן קיים עד היום הזה וילדי קריית יובל נהנים ממנו.
הגן ממוקם בצד הדרום מזרחי של רח' בורוכוב הוא רחוב הכניסה לשיכון ותיקי ההסתדרות, שנכון להיום שינה צורתו.
שכונת קריית  היובל שוכנת בחלקה הדרום מערבי של ירושלים, מצפון לה נמצאים שכונת בית וגן, הר הרצל ומוסד יד ושם. ממערבה שוכנת שכונת עין כרם, מדרומה עיר גנים וקירית מנחם וממזרחה רמת שרת ורמת דניה . השכונה משתרעת על שטח של כ- 1,200 דונם ובה כ – 6.200 יחידות דיור.
השיכונים הראשונים בה היו שיכון ותיקי ההסתדרות ושיכון עולים ובסוף שנות ה- 50 הוקמה בה מעברת אסבסטונים גדולה, בוואדי ארוך וצר במערב השכונה.
ב-1973 הוקמה ה''מפלצת'' יצירה של הפסלת הנודעת ניקי סיינט-פאול שהגתה את הרעיון להקים את ''המפלצת נדנדה'' כמתנה לילדי ירושלים. 


"המפלצת"


  קירית היובל נכון להיום, היא מבין השכונות הותיקות בירושלים וכאחיותיה כך גם היא: אוכלוסייתה מבוגרת יחסית לממוצע העירוני. אוכלוסיית קירית היובל מגוונת למדי.
בירושלים ,נוכל למצוא אזורים יוקרתיים ומבוססים, לצד אזורי רווחה השוכנים זה לצד זה.
במשך השנים שופרו תנאי המגורים בשכונה. שכון הוותיקים הפך לשיכון יוקרתי וגם השיכונים האחרים שופצו. התחנה הסופית של הקו הראשון של הרכבת הקלה נבנה בקריית היובל.





  









אין תגובות: