חוויה מרגשת סיור לימודי בבית התפוצות
ראשית, עלי להודות שמזמן לא נהניתי כך בביקור במוזיאון עם תלמידי בית הספר. נוכחותשל התלמידים, הסבים והסבתות הייתה מלאה(קבוצה א'- 12 סבים וסבתות ו12 תלמידים).הסיור היה מאורגן היטב, ע"פ לוח זמנים מדוד ומדויק. המדריכות חן ויעל היו מקסימות וקיבלואת פנינו בסבר פנים יפות, הקשיבו בהנאה לסיפורי המבוגרים והדריכו בקצב שהתאים לקבוצה.הפעילות של הכנת המסגרות לתמונה, הייתה מקסימה, מי שהכי נהנה היו כמובן המבוגרים שהתגעגעו לטושים, למדבקות ולצביעה. ואין ספק שגם הילדים נהנו לצאת עם מזכרת מבית
התפוצות - תמונה ממוסגרת עם יצירת אומנות שלהם.
בנוסף היינו שותפים לחוויה מרגשת של תלמידנו המקסים, עומר ברנע, תלמיד כיתה ו'3
הביקור בבית בתפוצות לא היה עבורו, עוד ביקור שגרתי במוזיאון, אלא ביקור משמעותי ומרגש במיוחד. סבתו של עומר עבדה בארכיון בבית התפוצות עשרים שנים, כמזכירה בארכיון והייתה יד ימינה של ציפי רוזן מנהלת הארכיון (המצולמת בתמונה עם עומר).
עלי לציין, כי סבתו של עומר נפטרה לפני שנה וחצי ממחלה קשה, ומאז המשפחה ועומר כמובן, שהיה שם כמו בן בית, לא ביקרו בבית התפוצות. כשהגענו למקום, קבלה את פנינו ציפי רוזן חברתה הטובה של אריאלה גורביץ (סבתא של עומר) חיבקה אותו בחום ולקחה אותו לפגוש את כל העובדים בארכיון שעומר הכיר מאז שנולד. המפגש היה מאוד מרגש.
לסיכום, ברצוני להודות לכל מי שיזם את הרעיון וכמובן הוציא אותו לפועל. במיוחד לך, תמי גרין המדהימה, שתמיד דואגת, שואלת, מתעניינת ובודקת שהכול בסדר.
יישר כוח!
ענת קונקול
מובילת הקשר הרב דורי
וסגנית מנהל בבי"ס "הלל" ר"ג
ראשית, עלי להודות שמזמן לא נהניתי כך בביקור במוזיאון עם תלמידי בית הספר. נוכחותשל התלמידים, הסבים והסבתות הייתה מלאה(קבוצה א'- 12 סבים וסבתות ו12 תלמידים).הסיור היה מאורגן היטב, ע"פ לוח זמנים מדוד ומדויק. המדריכות חן ויעל היו מקסימות וקיבלואת פנינו בסבר פנים יפות, הקשיבו בהנאה לסיפורי המבוגרים והדריכו בקצב שהתאים לקבוצה.הפעילות של הכנת המסגרות לתמונה, הייתה מקסימה, מי שהכי נהנה היו כמובן המבוגרים שהתגעגעו לטושים, למדבקות ולצביעה. ואין ספק שגם הילדים נהנו לצאת עם מזכרת מבית
התפוצות - תמונה ממוסגרת עם יצירת אומנות שלהם.
בנוסף היינו שותפים לחוויה מרגשת של תלמידנו המקסים, עומר ברנע, תלמיד כיתה ו'3
הביקור בבית בתפוצות לא היה עבורו, עוד ביקור שגרתי במוזיאון, אלא ביקור משמעותי ומרגש במיוחד. סבתו של עומר עבדה בארכיון בבית התפוצות עשרים שנים, כמזכירה בארכיון והייתה יד ימינה של ציפי רוזן מנהלת הארכיון (המצולמת בתמונה עם עומר).
עלי לציין, כי סבתו של עומר נפטרה לפני שנה וחצי ממחלה קשה, ומאז המשפחה ועומר כמובן, שהיה שם כמו בן בית, לא ביקרו בבית התפוצות. כשהגענו למקום, קבלה את פנינו ציפי רוזן חברתה הטובה של אריאלה גורביץ (סבתא של עומר) חיבקה אותו בחום ולקחה אותו לפגוש את כל העובדים בארכיון שעומר הכיר מאז שנולד. המפגש היה מאוד מרגש.
לסיכום, ברצוני להודות לכל מי שיזם את הרעיון וכמובן הוציא אותו לפועל. במיוחד לך, תמי גרין המדהימה, שתמיד דואגת, שואלת, מתעניינת ובודקת שהכול בסדר.
יישר כוח!
מובילת הקשר הרב דורי
וסגנית מנהל בבי"ס "הלל" ר"ג
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה